IQ מתחת ל-80 וגיל 67: הקריטריונים המוצעים להכרה במוגבלות קוגניטיבית בטיוטת תקנות הרווחה
טיוטת תקנות משרד הרווחה קובעת סף IQ מדויק להכרה במוגבלות קוגניטיבית, וכוללת הצעה שלא להכיר במוגבלות שאובחנה אחרי גיל 67.
עובדות מהירות
- טיוטת תקנות שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות של משרד הרווחה והביטחון החברתי, בנוסח לדיון מיום 8.2.2026 בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, נקבעה מכוח חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב-2022, לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עמוד 1 בטיוטה)
- לפי הטיוטה, קטין מגיל 7 ומעלה, וכן בגיר, יוכרו כבעלי מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית אם מנת המשכל הכללית (IQ) שלהם, שנמדדה בכלי הערכה מקובל ועדכני, נמוכה מציון מתוקנן 80 או מציון הנמוך מאחוזון 9, בנוסף לירידה בתפקוד ההסתגלותי (עמוד 2 וע' 3 בטיוטה)
- הטיוטה קובעת סעיף הגבלות מפורש שלפיו אדם לא יוכר כזכאי לפי החוק, גם אם יש לו מוגבלות, אם המוגבלות אובחנה או שההכרה בה התבקשה לאחר שמלאו לאותו אדם 67 שנים (עמוד 5 בטיוטה)
- באותו סעיף הגבלות, בנוסח שהיה עדיין בסוגריים מרובעים (כלומר עדיין נתון למחלוקת ולא סופי) נכון לתאריך הטיוטה, מוצע גם לא להכיר במוגבלות הנובעת מקיהיון (דמנציה), וכן במוגבלות הנובעת ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית או נוירו-דגנרטיבית שהחלה בבגרות, בכפוף לתנאים נוספים (עמוד 5 בטיוטה)
- הטיוטה מגדירה גם קריטריון נפרד ל'עיכוב התפתחותי' אצל קטין שלא השיג אבני דרך התפתחותיות בשניים או יותר מבין חמישה תחומי תפקוד (מוטורי, שפתי-תקשורתי, קוגניטיבי, חברתי ורגשי-הסתגלותי) (עמוד 5 בטיוטה)
חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022, מגדיר קטגוריה של "מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית", אך את מבחני הזכאות המדויקים משאיר לתקנות. בתחילת 2026 הפיץ משרד הרווחה והביטחון החברתי טיוטת תקנות מפורטת, הקובעת לראשונה סף IQ מספרי מדויק, וכוללת גם סעיף שנוי במחלוקת בדבר הגבלת גיל להכרה במוגבלות.
מקור הטיוטה
הטיוטה, "תקנות שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ד-2026", בנוסח לדיון מיום 8.2.2026 שכלל את פרקים א' עד ג' בלבד, הוגשה מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי מכוח החוק משנת 2022, לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגוני זכויות, ולקראת אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
סף ה-IQ להכרה במוגבלות קוגניטיבית
לפי הטיוטה, הן קטין מגיל 7 ומעלה והן בגיר יוכרו במוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית אם מנת המשכל הכללית שלהם (IQ), שנמדדה בכלי הערכה מקובל ועדכני, נמוכה מציון מתוקנן 80, או שווה לציון הנמוך מהאחוזון ה-9. קריטריון זה אינו עומד לבדו: הטיוטה דורשת גם הנמכה בתפקוד ההסתגלותי, כלומר קושי משמעותי בתחומי חיים כמו טיפול עצמי, למידה או ניהול משק בית, שנמדד אף הוא בכלי הערכה מקובל.
הגבלת גיל 67: לא מכירים במוגבלות שאובחנה מאוחר מדי
אחד הסעיפים הבולטים בטיוטה הוא סעיף ההגבלות שקובע כי אדם לא יוכר כזכאי לפי החוק, גם אם יש לו מוגבלות בפועל, אם המוגבלות אובחנה או שההכרה בה התבקשה לאחר שמלאו לאותו אדם 67 שנים. סעיף זה, בניגוד לסעיפי המשנה שיפורטו בהמשך, מופיע בנוסח הטיוטה ללא סוגריים, כלומר כחלק שאינו שנוי במחלוקת נכון למועד הכנת הטיוטה.
דמנציה ומחלות ניווניות: הצעה שעדיין במחלוקת
בהמשך אותו סעיף הגבלות מופיעות שתי הצעות נוספות, אך בנוסח הטיוטה הן מופיעות בתוך סוגריים מרובעים, סימון מקובל בהליכי חקיקה ישראליים לחלקי נוסח שעדיין נתונים למשא ומתן בין הגורמים המעורבים ועשויים להשתנות או להימחק לפני אישור סופי. ההצעה הראשונה היא לא להכיר במוגבלות הנובעת מקיהיון (דמנציה). ההצעה השנייה, מורכבת יותר, מציעה לא להכיר במוגבלות הנובעת ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית או נוירו-דגנרטיבית שהאדם חלה בה לאחר שהפך לבגיר, ובלבד שהגורם המכיר קבע כי קצב ההתפתחות של המחלה מהיר וכי עיקר השירותים הדרושים לאותו אדם הם בתחום הרפואי ולא בתחום הרווחה.
עיכוב התפתחותי כקטגוריה נפרדת
לצד המוגבלות הקוגניטיבית, מגדירה הטיוטה גם קטגוריה נפרדת של "עיכוב התפתחותי", המיועדת לקטין שלא השיג אבני דרך התפתחותיות כמצופה מגילו בשניים או יותר מבין חמישה תחומי תפקוד: התחום המוטורי, השפתי-תקשורתי, הקוגניטיבי, החברתי והרגשי-הסתגלותי. קטגוריה זו נקבעת רק כאשר לא ניתן לתת אבחנה של מוגבלות התפתחותית אחרת לפי החוק, ומיועדת בעיקר למצבים שבהם עדיין מוקדם לקבוע אבחנה סופית ומדויקת יותר.
מה המשמעות למשפחות
מכיוון שמדובר בטיוטה שעדיין נדונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ושחלק מסעיפיה עדיין שנויים במחלוקת, משפחות המבקשות הכרה במוגבלות קוגניטיבית עבור בן משפחה, בין אם ילד ובין אם מבוגר, צריכות לעקוב אחר ההתקדמות בהליך החקיקה. הסף המספרי המוצע (IQ מתחת ל-80 או אחוזון 9) עשוי להוות קנה מידה ברור יותר ממה שהיה קיים עד כה, אך גורלם הסופי של הסעיפים שעדיין בסוגריים, ובראשם ההחרגה האפשרית של דמנציה, עשוי להשפיע במיוחד על משפחות של אנשים מבוגרים.
שאלות נפוצות
מה המשמעות של הסעיף שקובע שלא מכירים במוגבלות שאובחנה אחרי גיל 67?
לפי נוסח הטיוטה מפברואר 2026, מדובר בהגבלה שלפיה אדם לא יוכר כזכאי לשירותי רווחה מכוח החוק, גם אם יש לו בפועל מוגבלות, אם האבחון של המוגבלות או הבקשה להכרה בה נעשו רק אחרי שמלאו לו 67 שנים. סעיף זה מופיע בנוסח ללא סוגריים, בניגוד לסעיפי המשנה על דמנציה ומחלות ניווניות שעדיין היו שנויים במחלוקת נכון לתאריך הטיוטה.
האם ההחרגה של דמנציה ומחלות ניווניות היא כבר חלק סופי מהתקנות?
לא בהכרח. בנוסח שהופץ לדיון ב-8.2.2026, הסעיפים שעוסקים בהחרגת מוגבלות הנובעת מדמנציה או ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית שהחלה בבגרות הופיעו בתוך סוגריים מרובעים, סימון שמקובל בטיוטות חקיקה ישראליות למחלקים שעדיין נתונים למשא ומתן ועשויים להשתנות או להימחק בנוסח הסופי.
מה ההבדל בין הקריטריון הקוגניטיבי הכללי לקריטריון של 'עיכוב התפתחותי'?
הקריטריון הקוגניטיבי הכללי (IQ מתחת ל-80 או אחוזון 9) חל על קטינים מגיל 7 ומעלה ועל בגירים. הקריטריון של 'עיכוב התפתחותי' מיועד לקטינים שעדיין לא ניתן לאבחן אצלם אבחנה של מוגבלות התפתחותית אחרת, ומתמקד באי-השגת אבני דרך התפתחותיות בשני תחומי תפקוד או יותר.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888