מחקר ברוקדייל: משתתפי תוכנית תיאום הטיפול קיבלו פי שניים יותר אבחון גריאטרי, אבל גם דיווחו על יותר צורך שלא נענה
דוח מכון מאיירס ג׳וינט ברוקדייל בודק אילו שירותי בריאות ורווחה קיבלו בפועל משתתפי תוכנית תיאום טיפול לעומת קבוצת ביקורת, ומוצא פער מפתיע: גם יותר שירות וגם יותר תחושת מחסור.
עובדות מהירות
- משתתפי התוכנית קיבלו טיפולי בית מקופת החולים בשיעור גבוה משמעותית: 23.4% מקבוצת הניסוי לעומת 14.3% מקבוצת הביקורת (הבדל מובהק סטטיסטית) (עמ׳ 18).
- משתתפי התוכנית עברו אבחון גריאטרי או בדיקה במרפאת זיכרון או במרפאה פסיכו-גריאטרית בשיעור כפול כמעט: 30.9% מקבוצת הניסוי לעומת 16.3% מקבוצת הביקורת (הבדל מובהק) (עמ׳ 18).
- דווקא בגלל זה, מקרב מי שלא קיבלו אבחון גריאטרי, שיעור גבוה יותר ממשתתפי התוכנית ציינו שהם זקוקים לו ולא קיבלו אותו: 38.7% מקבוצת הניסוי לעומת 22.6% בלבד מקבוצת הביקורת (הבדל מובהק) (עמ׳ 19).
- שיעור גבוה יותר ממשתתפי התוכנית דיווחו שהם זקוקים לעזרתה של עובדת סוציאלית ולא קיבלו אותה: 22.4% מקבוצת הניסוי לעומת 15.9% מקבוצת הביקורת (הבדל מובהק). לעומת זאת, בנוגע לעזרה מאחות לא נמצא הבדל בין הקבוצות, כ-10% משתיהן דיווחו על צורך לא מסופק (עמ׳ 19-20).
- דווקא השתתפות במועדונים או במועדוני מופת ובביקור במרכזי יום הייתה נמוכה יותר בקרב משתתפי התוכנית: רק 10.2% מקבוצת הניסוי השתתפו במועדון לעומת 20.7% מקבוצת הביקורת, ורק 2.4% ביקרו במרכז יום לעומת 6.8% (עמ׳ 18, 20). החוקרים משערים שהסיבה היא מצבם הבריאותי החמור יותר של משתתפי התוכנית, לא פחות רצון להשתתף: כחמישית ממי שלא השתתפו ציינו שהם כן מעוניינים בכך (עמ׳ 54).
דוח מכון מאיירס ג׳וינט ברוקדייל השווה בין זקנים שהשתתפו בתוכנית תיאום טיפול לבין קבוצת ביקורת דומה שלא השתתפה, ובדק אילו שירותים כל קבוצה קיבלה בפועל, ואיפה עדיין יש פער בין מה שצריך למה שמקבלים.
יותר טיפולי בית ויותר אבחון גריאטרי
משתתפי התוכנית קיבלו טיפולי בית מקופת החולים בשיעור גבוה יותר מקבוצת הביקורת (23.4% לעומת 14.3%), ועברו אבחון גריאטרי או בדיקה במרפאת זיכרון בשיעור כמעט כפול (30.9% לעומת 16.3%). אלו הבדלים מובהקים סטטיסטית, ולא מקריים.
אבל גם יותר תחושת מחסור
דווקא בגלל החשיפה הגדולה יותר לשירות, גם הדיווח על צורך לא מסופק עלה: 38.7% ממשתתפי התוכנית שלא קיבלו אבחון גריאטרי ציינו שהם זקוקים לו, לעומת 22.6% בקבוצת הביקורת. גם הצורך בעזרת עובדת סוציאלית שלא נענה היה גבוה יותר אצל משתתפי התוכנית (22.4% לעומת 15.9%).
פחות מועדונים ומרכזי יום, אבל כנראה לא מחוסר רצון
רק 10.2% ממשתתפי התוכנית השתתפו במועדון לעומת 20.7% בקבוצת הביקורת, ורק 2.4% ביקרו במרכז יום לעומת 6.8%. הדוח משער שזה נובע ממצבם הבריאותי הקשה יותר של משתתפי התוכנית, לא מהיעדר עניין: כחמישית מהם ציינו שהם כן מעוניינים בכך.
אם אתם לא בטוחים אילו שירותי בריאות או רווחה מגיעים לקרוב משפחה מבוגר, צוות For You ישמח לכוון אתכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי.
שאלות נפוצות
איך יכול להיות שגם קיבלו יותר אבחון גריאטרי וגם דיווחו על יותר צורך לא מסופק באבחון גריאטרי?
לפי הדוח, ייתכן שהתוכנית חושפת את הזקן והמשפחה לשירות שלא ידעו עליו, ומעלה את הציפיות שלהם. ככל שמכירים יותר את מה שאפשר לקבל, גם המודעות לחוסרים נותרים גדלה. זה לא סימן שהתוכנית נכשלה, אלא שהיא פותחת דלת שלא הייתה פתוחה קודם.
אם אני זקוק לאבחון גריאטרי או לבדיקה במרפאת זיכרון, איך פונים?
הפנייה לרוב נעשית דרך רופא המשפחה בקופת החולים, שיכול להפנות למרפאה גריאטרית או למרפאת זיכרון כשיש ירידה בתפקוד, ירידה בזיכרון, נפילות חוזרות, ריבוי מחלות ותרופות, או ירידה בשליטה על הסוגרים.
למה משתתפי התוכנית הגיעו פחות למועדונים ולמרכזי יום?
לפי הדוח, הפער נובע ככל הנראה מכך שמשתתפי התוכנית במצב בריאותי קשה יותר מלכתחילה, ולא מחוסר עניין: כחמישית מהם ציינו שהם כן מעוניינים להשתתף בפעילויות כאלה אך אינם עושים זאת, שיעור דומה לזה שבקבוצת הביקורת.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888