150 עד 200 תיקים פליליים בשנה נגד אנשים עם מוגבלות שכלית: נתוני משרד הרווחה 2017-2018
נציגי משרד הרווחה מסרו לוועדה הבינמשרדית שמספר האנשים עם מוגבלות שכלית שנפתח נגדם תיק פלילי בגין אלימות, גניבת רכוש או עבירות מין מגיע ל-150 עד 200 בשנה.
עובדות מהירות
- לדברי נציגי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בפני הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות, מספר האנשים עם מוגבלות שכלית שנפתח נגדם תיק פלילי בגין אלימות, גניבת רכוש או עבירות מין מגיע לסדר גודל של 150 עד 200 בשנה, נכון לשנים 2017-2018.
- הוועדה ציינה שנתון זה מגיע מגורם משרדי אחד בלבד ואינו מבוסס על מסד נתונים כולל, בהתאם לכך שגם דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2019 קבע כי אין בישראל מסד נתונים מרוכז שיכול ללמד על ייצוגם של אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי.
- בפני הוועדה הובאה גם הערכה שחלק מהשיעור הגבוה יחסית של כליאת אנשים עם מוגבלות שכלית ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית קשור לפגיעותם בהליך החקירה, ובכלל זה סיכוי גבוה יותר יחסית לאוכלוסייה הכללית להודות במעשים שלא ביצעו.
- הוועדה הביאה בדוח גם את סיפורו של עידן בן ציון ז"ל, אדם על הרצף האוטיסטי שהתאבד בעת מעצרו, כדוגמה לכך שמחקרים מראים ששהות במעצר או במאסר קשה וטראומתית במיוחד לאדם עם מוגבלות שכלית, החשוף לפגיעה, לניצול ולאלימות יותר מאסירים אחרים.
הדוח המסכם שפרסמה בפברואר 2021 הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות עוסק בהרחבה בתופעה שהוועדה מכנה "קרימינליזציה של אנשים עם מוגבלות", ומביא לצדה נתון מספרי קונקרטי ממשרד הרווחה.
150 עד 200 תיקים בשנה
לדברי נציגי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בפני הוועדה, מספר האנשים עם מוגבלות שכלית שנפתח נגדם תיק פלילי בגין אלימות, גניבת רכוש או עבירות מין מגיע לסדר גודל של 150 עד 200 בשנה, נכון לשנים 2017-2018. הוועדה מציינת שמדובר בנתון שמקורו בגורם משרדי אחד בלבד, ולא במסד נתונים ארצי כולל: כפי שגם דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2019 מצא, אין כיום בישראל מסד נתונים מרוכז שיכול ללמד באופן שיטתי על שיעור הייצוג של אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי.
למה זה קורה: פגיעות בחקירה
בפני הוועדה הובאה הערכה שחלק מהשיעור הגבוה יחסית של כליאת אנשים עם מוגבלות שכלית, ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית, קשור לפגיעותם בהליך החקירה עצמו. מחקרים שהוצגו בפני הוועדה הראו שלאנשים עם מוגבלות שכלית יש סיכוי גבוה יותר יחסית לאוכלוסייה הכללית להודות במעשים שלא ביצעו בפועל, בין השאר בשל קושי להתמודד עם לחץ החקירה ועם הבנת המשמעות של הודאה.
הסיכון שבמעצר וכליאה
הוועדה מציינת גם שמחקרים מראים ששהות במעצר או במאסר טראומתית וקשה במיוחד עבור אנשים עם מוגבלות שכלית, שחשופים לפגיעה, לניצול ולאלימות יותר מאסירים אחרים. כדוגמה קיצונית לכך, הביאה הוועדה בדוח את סיפורו של עידן בן ציון ז"ל, אדם על הרצף האוטיסטי שהתאבד בעת מעצרו, כמקרה שממחיש עד כמה קריטי הצורך במענים מותאמים לאוכלוסייה הזו כבר בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי.
משפחה שמתמודדת עם הליך פלילי הנוגע לבן משפחה עם מוגבלות שכלית, ורוצה לדעת אילו זכויות והתאמות קיימות בחוק, יכולה לפנות לעמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה נחשב "מוגבלות שכלית" בנתון הזה?
הדוח מתייחס לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או קוגניטיבית, כלומר קושי בתהליכי חשיבה כמו הבנת הוראות, זיכרון או פתרון בעיות, שמשפיע על יכולתם ללמוד ולפעול באופן עצמאי בתחומי חיים מרכזיים. הנתון של 150 עד 200 תיקים בשנה מגיע ממשרד הרווחה ומתייחס לאוכלוסייה הזו באופן ספציפי.
מה קורה בפועל כשנפתח תיק פלילי נגד אדם עם מוגבלות שכלית?
ההליך ממשיך במסגרת המשפטית הרגילה, אך קיימים כלים חוקיים שנועדו להתאים אותו למוגבלות, כמו חוקר מיוחד בחקירת המשטרה, ליווי אפוטרופוס או בן משפחה, ובחינת שאלת הכשירות המשפטית של הנאשם. הוועדה הצביעה על כך שההתאמות האלה אינן תמיד מיושמות בפועל כנדרש.
יש הגנות מיוחדות לאדם עם מוגבלות שכלית בהליך החקירה?
כן, קיימים הסדרים חוקיים הנוגעים לחקירה במשטרה ולעדות בבית המשפט של אנשים עם מוגבלות, ובהם התאמות לנגישות פיזית ושימוש באמצעי עזר לצורכי חקירה. עם זאת, דוח מבקר המדינה ממאי 2019 שהוזכר בדוח הוועדה מצא שההסדרים האלה אינם מיושמים באופן מספק בפועל.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888