תקנות מ-1951 שמחייבות מעסיקים להעסיק נכי צה"ל: למה כמעט אין להן אכיפה
תקנות העסקת נכי מלחמה משנת 1951 עדיין בתוקף, אך מרכז המחקר של הכנסת מצא שההוראה שמפעילה אותן לא בשימוש כבר יותר מעשור.
עובדות מהירות
- תקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א-1951, קובעות שיעור מסוים של נכי צה"ל שכל מעסיק חייב להעסיק בסוגי עבודות מסוימים (למשל עבודה בלשכת מודיעין, חצרנות ושרתות בבתי ספר), וכן סוגי עסקים שבהם מותר להעסיק אך ורק נכי מלחמה (שילוב נכי צבא וכוחות הביטחון בתעסוקה: כלי מדיניות בישראל ובארצות הברית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 21 בינואר 2025, עמ׳ 12).
- לפי תשובת אגף השיקום למרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוראת האגף 70.03 שאמורה להסדיר את פעילות הרשויות המוסמכות לאכיפת התקנות אינה בשימוש כבר יותר מעשור, ואין הטלת סנקציות בפועל על מעסיקים שאינם מעסיקים נכי צה"ל כנדרש (שם, עמ׳ 13-14).
- אגף השיקום מסר כי ההגבלה על פיטורי נכה שהושם בעבודה לפי התקנות פעלה למעשה נגד השמת נכי צה"ל: מעסיקים, גם כאלה שנחשבו "ידידים", העדיפו שלא להעסיק נכה צה"ל מלכתחילה מחשש שלא יוכלו לפטרו בהמשך (שם, עמ׳ 14).
- בשנים 2018-2022 נמסרו מאגף השיקום נתונים חלקיים על 1,201 מקרים שבהם מנע האגף פיטורים של נכה צה"ל שהושם לפי התקנות, לעומת 112 מקרים בלבד שבהם פוטר נכה צה"ל בכל זאת (שם, עמ׳ 14).
- אגף השיקום עצמו ציין בתשובתו כי אינו סבור שיש מקום לעודד העסקת נכי צה"ל דווקא במקומות המיועדים להם בתקנות, בין היתר משום שאלה אינם רלוונטיים לשוק העבודה של ימינו (שם, עמ׳ 14).
תקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א-1951, עדיין בתוקף, וקובעות שיעור מסוים של נכי צה"ל שכל מעסיק חייב להעסיק בסוגי עבודות מוגדרים, לצד סוגי עסקים שבהם מותר להעסיק אך ורק נכי מלחמה. בין העבודות שנקבעו בתקנות: עבודה בלשכת מודיעין, חצרנות ושרתות בבתי ספר, עיסוקים שכבר אינם מותאמים לשוק העבודה המודרני ובוודאי לא לנכי צה"ל צעירים.
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשת חבר הכנסת חילי טרופר והוועדה לביקורת המדינה, בדק עד כמה התקנות מיושמות בפועל. התשובה שהתקבלה מאגף השיקום במשרד הביטחון הייתה חד משמעית: הוראת האגף שאמורה להסדיר את פעילות הרשויות המוסמכות לאכיפת התקנות, הוראה 70.03, אינה בשימוש כבר יותר מעשור. בהתאם, גם כשמעסיק אינו מעסיק נכי צה"ל כנדרש בתקנות, לא מוטלות עליו כל סנקציות.
יש בכך אירוניה מסוימת: התקנות כוללות גם הגבלה על פיטוריו של נכה צה"ל שהושם בעבודה לפי צווי התעסוקה. לפי אגף השיקום, דווקא הגבלה זו פעלה נגד המטרה שלה: מעסיקים, כולל כאלה שנחשבו "ידידים" של נכי צה"ל, העדיפו שלא להעסיק נכה צה"ל מלכתחילה, מחשש שלא יוכלו לפטרו בהמשך אם יידרשו לכך. הנתונים החלקיים שמסר האגף על השנים 2018-2022 ממחישים את היקף הסוגיה: 1,201 מקרים שבהם האגף מנע פיטורים של נכה צה"ל, לעומת 112 מקרים בלבד שבהם בכל זאת פוטר נכה צה"ל, בלי שנמסר הסבר על הרקע למקרים אלה או על מאפייני הנכים שפוטרו.
אגף השיקום עצמו, בתשובתו למרכז המחקר והמידע של הכנסת, לא הביע כלל רצון לשקם את התקנות הישנות. להפך: האגף ציין כי אינו סבור שיש מקום לעודד העסקת נכי צה"ל דווקא במקומות המיועדים להם בתקנות, בפרט משום שרוב העיסוקים שפורטו בהן אינם רלוונטיים לזמננו. עמדת האגף היא ששילובם של נכי צה"ל צריך להיעשות בשוק התעסוקה החופשי, בהתאם לניסיונם, כישוריהם ויכולותיהם, ולא במסגרת עבודות שמורות מיושנות.
המשמעות המעשית לנכה צה"ל המחפש עבודה היא שהתקנות מ-1951, גם אם הן עדיין רשומות בספר החוקים, אינן כלי אפקטיבי לקידום העסקתו. הכלים שבפועל פעילים כיום הם בעיקר כלים "רכים" שמפעיל אגף השיקום מול מעסיקים ומול הנכים עצמם, ולא חובה משפטית אכיפה.
שאלות נפוצות
האם כל מעסיק בישראל חייב לפי חוק להעסיק נכה צה"ל?
על פי תקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א-1951, נקבע שמעסיקים מסוימים חייבים להעסיק שיעור מוגדר של נכי צה"ל בסוגי עבודות שפורטו בתקנות. בפועל, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ההוראה הפנימית שמפעילה את הרשויות המוסמכות לאכיפת החובה לא בשימוש כבר למעלה מעשור, ואין סנקציות בפועל על מעסיקים שאינם עומדים בה.
למה מעסיקים לפעמים נמנעים מלהעסיק נכה צה"ל למרות התקנות?
לפי אגף השיקום, ההגבלה על פיטורי נכה שהושם בעבודה לפי צווי התעסוקה גרמה בפועל למעסיקים, כולל מעסיקים ידידותיים, להעדיף לא להעסיק נכה צה"ל מלכתחילה, מחשש שלא יוכלו לפטרו בהמשך אם יידרשו לכך.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888