התוכנית הלאומית לדמנציה לא עודכנה 13 שנה: מה עמותת עמדא דרשה מהכנסת
עמותת עמדא הציגה לוועדת הכנסת: אין רשם לאומי לדמנציה, התוכנית מ-2013 לא עודכנה, ואין נתונים מדויקים על היקף התחלואה. מה זה אומר למשפחות.
עובדות מהירות
- עמותת עמדא ציינה בפני הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה שהתוכנית הלאומית להתמודדות עם אלצהיימר ודמנציות אחרות, שהוכרזה ב-2013, לא עודכנה מזה למעלה מעשור, קרוב ל-13 שנים, על אף התפתחויות באבחון ובטכנולוגיה כמו PET CT ובדיקות דם (עמוד 1 בנייר העמדה).
- לפי נייר העמדה, נכון להיום אין בישראל רשם לאומי מרכזי למחלות דמנציה ואלצהיימר, והמערכת מסתמכת על הערכות בלבד: הנתון המדויק האחרון עומד על כ-150 אלף חולים משנת 2018 בלבד, ומאז המספר לא עודכן (עמוד 1 בנייר העמדה).
- העמותה העריכה כי כ-30% משורדי השואה חולים באחת ממחלות הדמנציה, וכי תוכניות הטיפול עבורם אינן מעודכנות ואינן כוללות תמיכה מספקת בבני המשפחה המטפלים בהם (עמוד 1 בנייר העמדה).
- נייר העמדה מצביע על כך שבמשרד הבריאות אין גוף מתכלל או גורם ייעודי האחראי על התוכנית, כך שתקציבים אינם מיועדים באופן מובטח למטרה ואינם תמיד מגיעים בפועל לחולים הזקוקים להם, וכן על מחסור חמור בנוירולוגים קוגניטיביים וגריאטריים (עמוד 1 בנייר העמדה).
- העמותה קראה לממשלה ולמשרד הבריאות לפעול המידית בחמישה צעדים: עדכון מקיף של התוכנית הלאומית, הקמת רשם לאומי לאלצהיימר ודמנציה, תכנון ארוך טווח עם מדדי ביצוע, חיזוק התשתיות הקהילתיות, והתייחסות ייחודית לחולי דמנציה מתחת לגיל 65 (עמוד 2 בנייר העמדה).
בסוף דצמבר 2025 הציגה עמותת עמדא, הגוף המוביל בישראל למען חולי דמנציה ובני משפחותיהם מזה מעל 30 שנה, נייר עמדה לוועדה המיוחדת של הכנסת לטיפול בשורדי שואה. הנייר, שהוגש לקראת דיון מעקב על מצוקת בני המשפחה המטפלים בשורדי שואה סיעודיים ועל מצב התוכנית הלאומית לדמנציה, מצייר תמונה של תוכנית ממשלתית שנעצרה בזמן בעוד שהמציאות הרפואית והדמוגרפית ממשיכה להתקדם.
תוכנית מ-2013 שלא זזה מאז
בשנת 2013 הוכרזה בישראל תוכנית לאומית להתמודדות עם אלצהיימר ודמנציות אחרות, מתוך חזון לאפשר לחולים ולבני משפחתם חיים מכבדים לאורך כל רצף המחלה, ממניעת גורמי סיכון ועד שירותי סוף החיים. התוכנית פועלת באחריות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות. לפי עמותת עמדא, הבעיה המרכזית היא שהתוכנית לא עודכנה מזה למעלה מעשור, קרוב ל-13 שנים, בעוד שתחום הדמנציה עצמו נמצא בשינוי מתמיד: התפתחו כלי אבחון חדשים כמו הדמיית PET CT ובדיקות דם, שיכולים לזהות את המחלה מוקדם יותר, אך התוכנית הרשמית אינה משקפת אותם.
אין רשם לאומי, ואין נתונים מעודכנים
אחד הכשלים המרכזיים שהוצגו הוא היעדרו של רשם לאומי מרכזי למחלות דמנציה ואלצהיימר בישראל. בהיעדר מנגנון כזה, המערכת נאלצת להסתמך על הערכות בלבד לגבי היקף התחלואה. הנתון המדויק האחרון שבידי הגורמים המקצועיים הוא משנת 2018, אז דובר על כ-150 אלף חולים, ומאז המספר פשוט לא עודכן. עמותת עמדא הדגישה שרשם לאומי הוא כלי חיוני לא רק לשיפור איכות הטיפול, אלא גם לקידום מחקר ולדירוג ישראל במדדים בינלאומיים, ושבלעדיו אי אפשר גם לעקוב אחרי התקדמות המחלה אצל מי שכבר אובחן.
שורדי שואה: כ-30% מתמודדים עם דמנציה
הנייר הוגש דווקא לוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, מכיוון שלפי הערכת עמותת עמדא כ-30% משורדי השואה חולים באחת ממחלות הדמנציה. העמותה טענה שתוכניות הטיפול עבורם אינן מעודכנות, שהם אינם מקבלים טיפולים מותאמים למצבם הקוגניטיבי הספציפי, ושאין תמיכה מספקת בבני המשפחה שלהם, שרבים מהם נושאים בעול טיפול יומיומי ושוחק באדם קשיש שגם חווה טראומת שואה וגם מתמודד עם ירידה קוגניטיבית.
כשל ניהולי, תקציבי וכוח אדם
מעבר לפער העדכון המדעי, עמותת עמדא הצביעה על כשל מבני: במשרד הבריאות אין גוף מתכלל או גורם ייעודי, מעין 'פרויקטור', שאחראי במפורש על התוכנית הלאומית. התוצאה, לפי הנייר, היא שתקציבים אינם 'צבועים' למטרה זו ולא תמיד מגיעים בפועל לשטח ולחולים הזקוקים להם, ואין ניהול אסטרטגי שמוביל להמשכיות ובקרה. בנוסף, קיים מחסור חמור בנוירולוגים קוגניטיביים וגריאטריים, מה שמוביל לעיכובים באבחון ובטיפול, לצד מחסור במרפאות ייעודיות, במיוחד בפריפריה.
מה העמותה דרשה
נייר העמדה הסתכם בחמש דרישות מרכזיות מהממשלה וממשרד הבריאות: עדכון מקיף של התוכנית הלאומית והתאמתה לשינויים שחלו מאז כתיבתה; הקמת רשם לאומי לאלצהיימר ודמנציה שישמש מאגר נתונים לשיפור האבחון, הטיפול והמחקר; תכנון ארוך טווח עם מדדי ביצוע מדידים; חיזוק התשתיות הקהילתיות, כולל הגברת זמינות רופאים מומחים והזמנה יזומה של קופות החולים לבדיקות סקר לאבחון מוקדם; והתייחסות ייחודית לאנשים עם דמנציה בגיל צעיר, מתחת לגיל 65, שאינם נכנסים בקלות למסגרת הגריאטרית הרגילה.
שורה תחתונה
נייר העמדה של עמותת עמדא, שהוגש כחלק מדיון מעקב פרלמנטרי, ממחיש עד כמה גדול הפער בין המדיניות הרשמית לבין מה שקורה בפועל בשטח עבור מאות אלפי משפחות שמתמודדות עם דמנציה בישראל. אם יש לכם קרוב משפחה עם דמנציה, כדאי לבדוק את זכויותיכם לגמלת סיעוד ולתמיכה נלווית מול המוסד לביטוח לאומי ומול משרד הבריאות, בלי להמתין לעדכון התוכנית הלאומית. אם אתם לא בטוחים איך לגשת לזה, אפשר להתקשר אלינו בחינם לטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה זו התוכנית הלאומית לדמנציה, ומה הבעיה שעמותת עמדא מצביעה עליה?
זו תוכנית שהוכרזה ב-2013 באחריות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, שנועדה להקיף את כל רצף המחלה מניעה ועד שירותי סוף החיים. עמותת עמדא הציגה לוועדת הכנסת שהתוכנית לא עודכנה מאז, קרוב ל-13 שנים, ולכן אינה משקפת התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות שחלו בינתיים באבחון ובטיפול.
יש בישראל מרשם שסופר כמה אנשים חולים בדמנציה?
לא, לפי מה שהוצג לוועדה. אין בישראל רשם לאומי מרכזי לדמנציה ואלצהיימר, והנתון המדויק האחרון שקיים הוא מ-2018 בלבד, כ-150 אלף חולים. מאז לא פורסם עדכון, כך שההערכות היום מבוססות על השערה ולא על ספירה מדויקת, מה שמקשה על תכנון תקציבי ומערכתי.
האם הבעיה משפיעה במיוחד על ניצולי שואה?
כן. עמותת עמדא הציגה הערכה שכ-30% משורדי השואה חולים באחת ממחלות הדמנציה, וטענה שתוכניות הטיפול הקיימות עבורם אינן מעודכנות לצרכיהם הקוגניטיביים המיוחדים ואינן כוללות תמיכה מספקת בבני המשפחה שנושאים בעול הטיפול היומיומי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888