קיבלתם רישיון לישיבת קבע בישראל: מאיזה תאריך בדיוק מתחיל התשלום הרטרואקטיבי מהביטוח הלאומי
סעיף 405 לחוק הביטוח הלאומי: גמלה לא תשולם עבור התקופה שקדמה ליום שבו הומצאו למשרד הפנים הראיות שמכוחן ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע.
עובדות מהירות
- סעיף 405 לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראה מיוחדת לגבי מי שניתנו לו אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל.
- לפי הסעיף, לא תשולם לאדם כזה גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים.
- הכלל הזה חל על אף כל הוראה אחרת בדין, ואפילו אם התקופה שלגביה מבקשים תשלום קדמה ל-1 בינואר 2003, המועד הכללי שנקבע בחוק לתחילת הסדרים דומים.
- המשמעות המעשית: מועד תחילת התשלום הרטרואקטיבי של גמלה למי שמעמדו הוא תושב קבע (ולא אזרח) נקבע לפי מועד הגשת הראיות למשרד הפנים, ולא לפי המועד שבו התקיימו בפועל תנאי הזכאות לגמלה.
מי שאינו אזרח ישראלי אבל מחזיק באשרה ורישיון לישיבת קבע, זכאי במקרים רבים לגמלאות מהביטוח הלאומי כמו כל תושב אחר. אבל יש הוראה מיוחדת בחוק שקובעת נקודת זמן ברורה שממנה בלבד מתחיל להיספר תשלום רטרואקטיבי, וזו לא בהכרח הנקודה שבה אנשים חושבים.
מה קובע סעיף 405
סעיף 405 לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע", קובע: על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני 1 בינואר 2003.
למה זה חשוב
ההוראה הזו קובעת נקודת עוגן שונה מהמקובל בכללי התשלום הרטרואקטיבי הרגילים. בדרך כלל, השאלה המרכזית בתשלום רטרואקטיבי היא מתי הוגשה התביעה לגמלה ומתי התקיימו תנאי הזכאות המהותיים. כאן, לגבי תושב קבע, יש עוד תנאי נפרד: הגמלה לא תשולם עבור שום תקופה שקדמה למועד שבו הראיות התומכות במעמד האשרה והרישיון הומצאו בפועל למשרד הפנים, בין אם התנאים המהותיים לזכאות התקיימו קודם לכן ובין אם לא.
גם אם מדובר בתקופה מלפני 2003
סעיף 405 מציין במפורש שהכלל חל "אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003)". הציון הזה לא מקרי: ב-1 בינואר 2003 חלים בחוק כמה הסדרים כלליים אחרים שמתייחסים לתחילת תוקף. סעיף 405 מבהיר שההגבלה שלו חלה בכל מקרה, גם כשמדובר בתקופה ותיקה יותר מהתאריך הזה, ולא רק על תקופות עתידיות.
מה זה אומר בפועל
למי שמעמדו תושב קבע ולא אזרח, המסקנה המעשית היא שהמועד הקובע לתחילת זכאות רטרואקטיבית לגמלה הוא מועד המצאת הראיות למשרד הפנים, לא המועד שבו התקיימו בפועל תנאי הזכאות המהותיים. כלומר, מי שדחה את הגשת הראיות למשרד הפנים, גם אם מעשית כבר היה זכאי לגמלה קודם לכן, לא יוכל לקבל תשלום עבור התקופה שקדמה להמצאת הראיות בפועל.
שורה תחתונה
סעיף 405 לחוק הביטוח הלאומי מזכיר לתושבי קבע שאינם אזרחים כלל חשוב: מועד הגשת הראיות למשרד הפנים לגבי מעמד האשרה ורישיון הישיבת הקבע הוא לא עניין טכני בלבד, אלא נקודת זמן שקובעת ישירות מאיזה תאריך אפשר בכלל לקבל תשלום רטרואקטיבי מהביטוח הלאומי. כדאי לפעול מוקדם ולא להשהות את הפנייה למשרד הפנים.
שאלות נפוצות
על מי חל סעיף 405 לחוק הביטוח הלאומי?
על מי שניתנו לו אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, כלומר תושב קבע שאינו אזרח ישראלי. הסעיף לא חל על אזרחים ישראלים ולא על מי שמחזיק בסוגי אשרות אחרים.
מאיזה תאריך מתחיל התשלום הרטרואקטיבי בפועל?
לא מהמועד שבו התקיימו תנאי הזכאות לגמלה, אלא ממועד ההמצאה של הראיות למשרד הפנים, שמכוחן ניתנו לאדם האשרה ורישיון הישיבת הקבע. גמלה לא תשולם בעד כל תקופה שקדמה למועד הזה, גם אם באותה תקופה כבר התקיימו תנאי הזכאות המהותיים.
האם זה חל גם אם המצב מהעבר, מלפני 2003?
כן. הסעיף קובע במפורש שהכלל חל "על אף הוראות כל דין", ואפילו אם התקופה שקדמה להמצאת הראיות הייתה לפני 1 בינואר 2003, מועד שמשמש בדרך כלל כתאריך תחילה כללי בהוראות מעבר אחרות בחוק.
מה כדאי לעשות בפועל למי שמעמדו תושב קבע ולא אזרח?
כדאי להקדים ולהמציא למשרד הפנים את הראיות הדרושות לקבלת האשרה ורישיון הישיבת הקבע בהקדם האפשרי, כי מועד ההמצאה הזה הוא שקובע את תחילת הזכאות לתשלום רטרואקטיבי מהביטוח הלאומי, ולא המועד שבו התקיימו תנאי הזכאות המהותיים לגמלה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888