ועדות ובירוקרטיהעודכן: 28.07.2026

תרומת דם עם מחלה כרונית: מה מותר, מה אסור ומה בודקים לפני שתורמים

מדריך על תרומת דם למתמודדים עם מחלה כרונית: אילו מצבים מאפשרים תרומה, מתי צריך לדחות ואיך מד"א בודקת זאת.

אנשים רבים המתמודדים עם מחלה כרונית מניחים מראש שהם פסולים מלתרום דם, ולכן נמנעים מלהגיע לעמדת ההתרמה בכלל. במקרים רבים ההנחה הזו מוטעית. שירותי הדם של מגן דוד אדום בוחנים כל מתנדב באמצעות שאלון בריאות ובדיקה קצרה בעמדה עצמה, ולא לפי תווית כללית של "מחלה כרונית". המשמעות היא שאדם עם מחלה מאוזנת עשוי להיות זכאי לתרום, בעוד שאדם אחר עם אותה אבחנה, אך במצב לא מאוזן, יתבקש לדחות את התרומה עד להתייצבות המצב.

העיקרון המנחה: איזון המחלה, לא האבחנה עצמה

ההנחיות של שירותי הדם מתייחסות בעיקר לשאלה האם המחלה הכרונית מאוזנת, האם הטיפול התרופתי בה יציב, והאם התרומה עלולה לסכן את בריאות התורם או את איכות מנת הדם. מסיבה זו אותה אבחנה יכולה להוביל לתשובות שונות מאדם לאדם.

• סוכרת: סוכרת המאוזנת בתזונה או בכדורים בדרך כלל אינה מונעת תרומת דם. סוכרת המטופלת באינסולין נחשבת, לפי ההנחיות, למגבלה לתרומה.
• אסתמה: שימוש במשאף לטיפול קבוע אינו שולל תרומה, אך התקף אסתמה בימים הסמוכים לתרומה או טיפול בסטרואידים מערכתיים עלול לגרור דחייה זמנית.
• תת פעילות או יתר פעילות של בלוטת התריס: כאשר המצב מאוזן באמצעות טיפול תרופתי קבוע, בדרך כלל אין מניעה לתרום.
• אנמיה: רמת המוגלובין נמוכה מהסף הנדרש שוללת תרומה עד שהמצב יתוקן, משום שהתרומה עלולה להחמיר את חוסר הברזל אצל התורם עצמו.
• מחלות אוטואימוניות ודלקתיות כרוניות: ההחלטה תלויה בסוג המחלה, בשלב שלה ובטיפול התרופתי, ונבחנת פרטנית מול הצוות הרפואי.

מה בודקים בפועל בעמדת ההתרמה

לפני כל תרומת דם ממלאים שאלון בריאות מפורט, ועוברים בדיקה קצרה הכוללת בין היתר מדידת לחץ דם, דופק ובדיקת רמת המוגלובין בטיפת דם מהאצבע. הצוות הרפואי בעמדה הוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית, בהתאם לתשובות בשאלון ולתוצאות הבדיקה, ולא מוקד טלפוני או גורם מרחוק. מי שמתמודד עם מחלה כרונית ורוצה לדעת מראש אם משהו בטיפול שלו עשוי להוות מניעה, יכול לפנות מראש לשירותי הדם של מד"א ולברר את המצב הספציפי שלו, כדי לחסוך נסיעה מיותרת לעמדה.

דחייה זמנית אינה פסילה קבועה

חשוב להבחין בין שני מצבים שונים לגמרי. דחייה זמנית פירושה שבתאריך מסוים, בגלל מצב חולף כמו התקף אקוטי, זיהום, נטילת תרופה מסוימת או תקופת החלמה, לא ניתן לתרום, אך בהמשך, לאחר שהמצב יתייצב, ניתן יהיה לחזור ולנסות. פסילה קבועה שמורה למצבים ספציפיים שבהם התרומה עלולה לסכן את התורם או את מקבל הדם. רוב המחלות הכרוניות המאוזנות נכנסות לקטגוריה הראשונה, ולא לשנייה, ולכן כדאי שלא לוותר מראש בלי לברר.

מצבים נוספים ששווה לברר

• מחלת צליאק: תזונה נטולת גלוטן ומעקב תקין אינם מהווים בעצמם מניעה לתרומת דם.
• עבר של מחלת ממאירות: לרוב נדרשת תקופת המתנה עד שהמחלה נחשבת בהפוגה יציבה, ומשך התקופה נקבע לפי סוג הגידול והטיפול. יש לברר זאת פרטנית מול הצוות הרפואי.
• נשאות HIV או הפטיטיס: מדובר במצבים שנחשבים מגבלה קבועה לתרומת דם, בשונה ממחלות כרוניות אחרות שניתנות לאיזון.
• טיפול בנוגדי קרישה: נטילת תרופות לדילול הדם עשויה להיבחן בנפרד, ולכן יש לדווח עליה בשאלון הבריאות.

אחרי התרומה

מי שמתמודד עם מחלה כרונית ותרם דם בהצלחה, מומלץ לו לשתות נוזלים, לנוח מעט באזור ההתאוששות בעמדה, ולא למהר לצאת מיד לפעילות מאמצת. אם מופיעה תחושת חולשה או סחרחורת, יש לפנות מיד לצוות הרפואי שנוכח במקום, שכן זו בדיוק הסיבה שההתרמה מתבצעת בפיקוח רפואי צמוד ולא לבד.

למה זה חשוב

מעבר לתרומה עצמה, תהליך הבירור מול הצוות הרפואי הוא גם הזדמנות לקבל מידע עדכני ואישי על המצב הבריאותי, ולא רק תשובה גורפת של כן או לא. אנשים המתמודדים עם מחלה כרונית שרוצים לתרום ולעזור לאחרים לא צריכים להניח מראש שהדלת סגורה בפניהם.

לבירור נוסף על זכויות בתחום הבריאות ניתן לפנות לוקיטק בטלפון 03-382-5888.