צווי הסתכלות פסיכיאטריים גדלו ב-61% תוך 12 שנה: 830 ב-2004 מול 1,338 ב-2016
נתוני משרד הבריאות שהוצגו לוועדה הבינמשרדית: מספר צווי ההסתכלות הפסיכיאטריים שניתנו בישראל עלה מ-830 ב-2004 ל-1,338 ב-2016, גידול של כ-61%.
עובדות מהירות
- צו הסתכלות הוא צעד משפטי לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, שמורה על בדיקה או מעקב פסיכיאטרי של אדם, בין אם על רקע הליך אזרחי ובין אם על רקע הליך פלילי.
- לפי נתוני משרד הבריאות שהובאו בפני הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות, בשנת 2004 ניתנו בישראל 830 צווי הסתכלות, ובשנת 2016 המספר עלה ל-1,338 צווים.
- מדובר בעלייה של 508 צווים בפועל תוך 12 שנה, כלומר גידול של כ-61% במספר הצווים שניתנו (508 חלקי 830), קצב עלייה מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה הכללית בישראל באותה תקופה.
- הוועדה ציינה שהמידע על היקף השימוש בצווי הסתכלות ובכלים דומים מוגבל, וההערכה שלה מבוססת בעיקר על עדויות ונתונים חלקיים שהציגו נציגי משרד הבריאות, משרד המשפטים והסניגוריה הציבורית, ולא על מסד נתונים מרוכז אחד.
דוח מסכם שפרסמה בפברואר 2021 הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות, שהוקמה בידי בית הנשיא, הביא לראשונה נתון ממשרד הבריאות על התפתחות השימוש בכלי משפטי מרכזי: צו ההסתכלות הפסיכיאטרי.
מה זה צו הסתכלות
צו הסתכלות הוא צעד לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, שמורה לאדם לעבור בדיקה פסיכיאטרית או תקופת מעקב, כדי לברר את מצבו הנפשי ואת מידת הסיכון הנשקף ממנו לעצמו או לסביבתו. הצו יכול להינתן במסלול האזרחי, למשל כשמתעורר חשש ממשי לגבי מסוכנותו של אדם, וגם כחלק מהליך פלילי, כשבית המשפט מורה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית לגבי נאשם לפני שממשיכים בהליך.
מ-830 ל-1,338 תוך 12 שנה
לפי נתוני משרד הבריאות שהובאו בפני הוועדה הבינמשרדית, בשנת 2004 ניתנו בישראל 830 צווי הסתכלות, ובשנת 2016 המספר עלה ל-1,338 צווים. בחישוב פשוט, מדובר בעלייה של 508 צווים בפועל, כלומר גידול של כ-61% במספר הצווים שניתנו בפרק זמן של 12 שנה. קצב עלייה כזה מהיר משמעותית מקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה הכללית בישראל באותה תקופה, מה שמעיד על שינוי בהיקף השימוש בכלי המשפטי הזה ולא רק על גידול דמוגרפי כללי.
נתונים חלקיים בלבד
חשוב לשים לב שהוועדה עצמה מציינת שהמידע הכולל על היקף השימוש בצווי הסתכלות ובכלים דומים מוגבל, וההערכה מבוססת בעיקר על עדויות ונתונים חלקיים שהציגו בפניה נציגי משרד הבריאות, משרד המשפטים והסניגוריה הציבורית, ולא על מסד נתונים מרוכז אחד שמלווה את התופעה לאורך זמן. הוועדה הצביעה על כך כחלק מתמונה רחבה יותר של היעדר בסיס נתונים מסודר על אנשים עם מוגבלות המעורבים בהליכים משפטיים ופסיכיאטריים בישראל.
מי שמתמודד עם שאלות סביב צו הסתכלות, בדיקה פסיכיאטרית כפויה או הליך דומה, בעצמו או עבור בן משפחה, יכול לפנות לעמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888 לקבלת הכוונה ראשונית.
שאלות נפוצות
מה זה בדיוק צו הסתכלות?
צו הסתכלות הוא הוראה משפטית לפי חוק טיפול בחולי נפש שמחייבת אדם לעבור בדיקה פסיכיאטרית או תקופת מעקב פסיכיאטרי, כדי לברר את מצבו הנפשי. הצו יכול להינתן הן בהקשר אזרחי (למשל כשעולה חשש לגבי מסוכנות האדם לעצמו או לסביבתו) והן בתוך הליך פלילי, כשבית המשפט מבקש חוות דעת פסיכיאטרית לגבי נאשם.
צו הסתכלות זה אותו דבר כמו אשפוז כפוי?
לא. צו הסתכלות מורה על בדיקה או מעקב, ואינו כשלעצמו צו אשפוז. עם זאת, בהמשך ההליך, אם הפסיכיאטר המחוזי או בית המשפט מוצאים שיש צורך בכך, יכול להינתן בנפרד צו אשפוז שמחייב את האדם להתאשפז בפועל.
האם העלייה במספר הצווים אומרת שיש היום יותר אנשים עם מחלת נפש בישראל?
הדוח עצמו לא קובע קביעה כזו, ומציין שהנתונים חלקיים. הגידול יכול לנבוע מכמה גורמים בו זמנית: שימוש נרחב יותר בכלי המשפטי הזה על ידי בתי המשפט וגורמי האכיפה, מודעות גבוהה יותר לזיהוי מצבים הדורשים בדיקה, ולא בהכרח רק מעלייה בשיעור התחלואה הנפשית באוכלוסייה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888