האב חלה באלצהיימר, האם נפטרה, ואחד הבנים טען שקיבל מיליוני שקלים במתנה: בית המשפט קבע שהכסף שייך לעיזבון
פסיקה אמיתית מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הראתה שצירוף ילד לחשבון בנק של הורים קשישים, גם עם סעיף אריכות ימים, לא מוכיח שהכסף ניתן לו במתנה, אם אין ראיות אמיתיות מזמן אמת.
עובדות מהירות
- זוג הורים אמידים מתל אביב, עם שלושה בנים, חתמו ב-2012 על צוואה הדדית שמחלקת את כספם בחלקים שווים בין ילדיהם. האב חלה במחלת האלצהיימר.
- בנובמבר 2015, כחודשיים לפני מות האם, צורף אחד הבנים כבעלים נוסף לחשבון בבנק איגוד שבו היו מיליוני שקלים, עם סעיף "אריכות ימים" שמאפשר לחשבון משותף להמשיך לפעול גם אחרי מות אחד הבעלים, במקום להיחסם.
- אחרי מות אמו טען הבן שהיא נתנה לו את הכסף במתנה, כדי לפצות אותו על תחושת קיפוח מול אחיו. אחיו טענו שהצירוף לחשבון נועד רק למנוע הקפאתו אם האם תמות לפני האב, ושאימם ויתרה על ייפוי כוח רגיל לבנה דווקא כי ידעה שהוא פוקע ברגע שהיא תפסיק להיות כשירה או תלך לעולמה.
- השופטת סגלית אופק מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחתה את גרסת הבן, בקובעה שמסמכי הבנק מוכיחים את עצם הצירוף לחשבון אך לא מוכיחים את מטרתו. הבן לא זימן כעדים את פקידת הבנק או את עורכת הצוואה, ובחקירתו השיב: "אין לי הוכחה אחרת". הוא גם לא הפקיד כסף משלו בחשבון, ומול האפוטרופוס הכללי הציג דווקא את הכסף כרכוש אביו.
- הפעולה היחידה שביצע בפועל, משיכה של 30,000 שקל שתיאר כ"החזר הוצאות", פעלה דווקא נגדו, שכן לדברי השופטת "אדם לא מחזיר לעצמו מתוך כספיו". היא הוסיפה שהבן מודע היטב לכך שלא קיבל מתנה לאלתר, ומנסה לייחס לצירוף לחשבון משמעות קניינית בדיעבד. בית המשפט הצהיר שהחשבון וכל הכסף בו שייכים לעיזבון האב המנוח, חייב את הבן בדוח מפורט על כל התנועות מאז מות האם, בהשבת כל סכום שלא שימש את אביו, ובתשלום 50,000 שקל הוצאות לשני אחיו.
הוא צורף לחשבון הבנק של הוריו חודשיים לפני מות אמו, ואחרי מותה טען שהכסף ניתן לו במתנה. אחיו לא קיבלו את זה, וגם בית המשפט לא.
מה קרה
זוג הורים מתל אביב, עם שלושה בנים, חתמו ב-2012 על צוואה הדדית שמחלקת את כספם שווה בשווה. האב חלה באלצהיימר. בנובמבר 2015 צורף אחד הבנים כבעלים נוסף לחשבון בבנק ובו מיליוני שקלים, עם סעיף אריכות ימים. כחודשיים לאחר מכן נפטרה האם.
הטענה שנדחתה
הבן טען שאמו נתנה לו את הכסף במתנה. השופטת סגלית אופק קבעה שמסמכי הבנק מוכיחים רק את הצירוף לחשבון, לא את מטרתו, ושהבן לא זימן עדים מרכזיים ולא הציג ראיה נוספת לטענתו.
מה שפעל נגד הבן
הבן לא הפקיד כסף משלו בחשבון, הציג את הכסף כרכוש אביו מול האפוטרופוס הכללי, ומשך 30,000 שקל כ"החזר הוצאות", דבר שהשופטת ראתה כסתירה לטענת המתנה: "אדם לא מחזיר לעצמו מתוך כספיו".
מה המשמעות עבורכם
אם הורה קשיש שלכם צירף אדם אחר לחשבון הבנק שלו, דעו שהצירוף עצמו, גם עם סעיף אריכות ימים, אינו הוכחה למתנה. מי שטוען שקיבל את הכסף במתנה צריך להציג ראיות אמיתיות מזמן אמת. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אם מישהו צורף כבעלים נוסף לחשבון בנק, זה לא אומר שהכסף שלו?
לא בהכרח, לפי הפסיקה הזו. השופטת קבעה במפורש שמסמכי הבנק מוכיחים רק את עצם הצירוף לחשבון, ולא את הכוונה שמאחוריו. מי שטוען שקיבל את הכסף במתנה צריך להוכיח זאת בראיות נפרדות, ולא להסתמך רק על היותו רשום כבעלים בחשבון.
מה זה בכלל סעיף "אריכות ימים" בחשבון בנק משותף, ולמה הוא לא הוכיח מתנה במקרה הזה?
זהו סעיף טכני בנקאי שמאפשר לחשבון משותף להמשיך לפעול גם אחרי מות אחד הבעלים, במקום להיחסם מיד. בית המשפט הבהיר שמדובר במנגנון של רציפות תפעולית בלבד, ולא בהצהרה על בעלות או מתנה, ולכן הוא לא הוכיח את טענת הבן.
למה זה פעל נגד הבן שהוא משך 30,000 שקל ותיאר את זה כ"החזר הוצאות"?
כי אם הכסף באמת היה שלו במתנה, לא היה לו צורך "להחזיר לעצמו" כלום ממנו. השופטת ראתה בפעולה הזו דווקא עדות לכך שהבן עצמו התייחס לכסף כאל כספי הוריו, לא כרכושו שלו, מה שסתר את גרסת המתנה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888