מספר מיטות האשפוז הפסיכיאטריות בישראל צנח בכ-50 אחוז, חושף דוח מבקר המדינה
דוח מבקר המדינה על שיקום נכי נפש מתאר שלוש רפורמות ששינו את הטיפול בבריאות הנפש ואת הדיור בקהילה בישראל.
עובדות מהירות
- מספר המיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל ירד מכ-6,800 בקירוב בשנת 1988 לכ-3,500 בקירוב בתחילת שנת 2015, ירידה של כ-50 אחוזים, במסגרת מה שהדוח מכנה "הרפורמה המבנית" שהחלה באמצע שנות התשעים (עמוד 585 במסמך).
- לצד הרפורמה המבנית פעל משרד הבריאות בשתי רפורמות נוספות: "הרפורמה השיקומית", שעוגנה בחוק שיקום נכי נפש משנת 2000 ובמסגרתה מספק המשרד שירותי שיקום בקהילה, ו"הרפורמה הביטוחית", שבמסגרתה הועברה ביולי 2015 האחריות למתן השירותים הפסיכיאטריים ממשרד הבריאות לקופות החולים (עמוד 585 במסמך).
- בעקבות הרפורמה הביטוחית נכלל תחום בריאות הנפש בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, המפרטת את סל השירותים שקופות החולים חייבות לספק לתושבים (עמוד 585 במסמך).
- בית המשפט העליון קבע בפסק דין משנת 2010 כי המהלכים בתחום הדיור בקהילה הם "חלק מרכזי מתהליך רחב וחיוני של קידום השוויון של אנשים עם מוגבלות וההגנה על זכותם לכבוד ולהשתתפות פעילה בחברה", בדונו בהעדפת שילובם של אנשים עם מוגבלות בדיור בקהילה על פני מסגרות מוסדיות (עמוד 585 במסמך).
מאחורי שירותי השיקום הנפשי בקהילה שמוכרים כיום עומד שינוי עמוק בכל שיטת הטיפול בבריאות הנפש בישראל. דוח מבקר המדינה משנת 2016 מתאר שלוש רפורמות שהובילו אליו, ומסביר למה הדיור בקהילה הפך לעדיפות, ולא רק להמלצה.
מ-6,800 מיטות ל-3,500
לפי הדוח, מספר המיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים ירד מכ-6,800 בקירוב בשנת 1988 לכ-3,500 בקירוב בתחילת 2015, ירידה של כ-50 אחוזים. זאת "הרפורמה המבנית", שהחלה באמצע שנות התשעים, ומטרתה להעביר ככל האפשר את הטיפול בנכי נפש מאשפוז ממושך לקהילה.
שלוש רפורמות במקביל
לצד הרפורמה המבנית פעל משרד הבריאות בשתי רפורמות נוספות: "הרפורמה השיקומית", שעוגנה בחוק שיקום נכי נפש משנת 2000 ועליה בעיקר מתמקד דוח הביקורת, ו"הרפורמה הביטוחית", שבמסגרתה הועברה ביולי 2015 האחריות למתן השירותים הפסיכיאטריים ממשרד הבריאות לקופות החולים. בעקבות זאת נכלל תחום בריאות הנפש בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמפרטת את סל השירותים שקופות החולים חייבות לספק.
גם בית המשפט העליון תמך בכיוון
הדוח מצטט פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2010, שקבע כי המהלכים בתחום הדיור בקהילה הם "חלק מרכזי מתהליך רחב וחיוני של קידום השוויון של אנשים עם מוגבלות וההגנה על זכותם לכבוד ולהשתתפות פעילה בחברה". מבקר המדינה מציין שהדברים נאמרו לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית, אך יפים גם למוגבלויות נפש.
אם בן משפחה שלכם משתקם מבעיה נפשית ואתם רוצים להבין אילו שירותי שיקום בקהילה מגיעים לו היום, אנחנו כאן כדי לעזור, בלי עלות, ב-03-382-5888.
שאלות נפוצות
למה הורידו כל כך הרבה מיטות אשפוז פסיכיאטריות בישראל?
לפי הדוח, זהו חלק מ"הרפורמה המבנית" שמטרתה להעביר את הטיפול בנכי נפש מאשפוז ממושך בבתי חולים לשירותי שיקום בקהילה. מספר המיטות ירד מכ-6,800 ב-1988 לכ-3,500 בתחילת 2015 (עמוד 585 במסמך).
מה זאת "הרפורמה הביטוחית" ומה המשמעות שלה למטופלים?
ביולי 2015 הועברה האחריות למתן השירותים הפסיכיאטריים ממשרד הבריאות לקופות החולים, ותחום בריאות הנפש נכלל בסל הבריאות שקופות החולים מחויבות לספק על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי (עמוד 585 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888