אי אפשר לממן מטפל ולכן מעבירים אתכם למוסד בניגוד לרצונכם? פסק דין אמיתי מראה שיש מה לעשות
בג"ץ קבע שרשויות הרווחה אינן יכולות להעביר חסוי קשיש למוסד בניגוד לרצונו רק בגלל חוסר יכולת לממן מטפל, ושאפשר לדרוש פתרון שמאפשר המשך מגורים בבית.
עובדות מהירות
- חסויה ערירית בת 68, בעלת מוגבלות נפשית וקוגניטיבית, שהתקיימה רק מקצבת זקנה והשלמת הכנסה, לא יכלה להמשיך לשלם עבור המטפלת האישית שלה.
- רשויות הרווחה ביקשו להעביר אותה, בניגוד לרצונה, מביתה למחלקה לתשושי נפש בבית אבות, בצו לפי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966.
- שתי עמותות, המשפט בשירות הזיקנה ו"יד ריבה" (סיוע משפטי לקשיש), עתרו בשמה לבג"ץ נגד ההחלטה להעבירה למוסד.
- בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 1192/12, 4.2.2013), קבע בצו זמני שמשרד הרווחה ועיריית חיפה ימממנו באופן מלא את שהותה במרכז יום לקשישים תשושי נפש המתגוררים בביתם.
- בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפתרון שאיפשר לה להמשיך לגור בביתה שישה ימים בשבוע, עם שהות מוסדית ממומנת של יום אחד בשבוע בלבד, במקום מעבר קבוע למוסד.
משפחות רבות שומעות מרשויות הרווחה שאם קרוב משפחה חסוי כבר לא יכול לממן מטפל צמוד, המסקנה היחידה היא מעבר קבוע למוסד. פסק דין אמיתי של בית המשפט העליון, שניתן בעקבות עתירה לבג"ץ, מראה שזו לא בהכרח המסקנה היחידה, ושיש דרך לדרוש פתרון אחר.
מה קרה במקרה שנדון בפסק הדין
חסויה ערירית בת 68, בעלת מוגבלות נפשית וקוגניטיבית, שהתקיימה רק מקצבת זקנה והשלמת הכנסה, לא יכלה עוד לממן את המטפלת האישית שלה. רשויות הרווחה ביקשו להעביר אותה, בניגוד לרצונה, מביתה למחלקה לתשושי נפש בבית אבות, בצו לפי חוק ההגנה על חוסים. שתי עמותות המתמחות בזכויות קשישים, המשפט בשירות הזיקנה ו"יד ריבה", עתרו בשמה לבג"ץ.
מה קבע בית המשפט
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לא קיבל את ההנחה שחוסר יכולת כלכלית מחייב מעבר למוסד. בשלב ראשון ניתן צו זמני שחייב את משרד הרווחה ועיריית חיפה לממן באופן מלא את שהותה במרכז יום לקשישים תשושי נפש המתגוררים בביתם. בהמשך, לאחר הליך מיצוי זכויות מחודש, הגיעו הצדדים לפתרון שאיפשר לה להמשיך לגור בביתה שישה ימים בשבוע, עם שהות מוסדית ממומנת של יום אחד בשבוע בלבד.
למה זו קביעה חשובה גם אם המקרה שלכם שונה בפרטים
העיקרון שעולה מהמקרה הזה הוא שרשויות הרווחה אינן יכולות להתייחס להעברה למוסד כצעד אוטומטי, פשוט בגלל שאין יכולת כלכלית למימון פרטי של מטפל. יש מרחב לדרוש בדיקה של פתרונות ביניים, כולל מימון ציבורי של מרכז יום, שהות מוסדית חלקית בלבד, או שילוב של השניים, לפני מעבר מלא וקבוע למוסד.
מה זה אומר לכם אם אתם במצב דומה
אם קרוב משפחה חסוי שלכם עומד בפני העברה למוסד שאינה רצויה לו, בגלל קשיים כלכליים במימון מטפל, כדאי לדעת שיש עמותות המתמחות בדיוק בסוג הפנייה הזה, כמו "יד ריבה" והמשפט בשירות הזיקנה, שיכולות לסייע בפנייה לרשויות ואף בעתירה לבג"ץ אם צריך. אם אתם לא בטוחים איך להתקדם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אני, או קרוב משפחה שלי, חסוי שחיה לבד ואין לו עוד יכולת לממן מטפל צמוד. האם רשויות הרווחה יכולות פשוט להעביר אותו למוסד?
לא בהכרח. פסק דין אמיתי של בית המשפט העליון, שניתן בעקבות עתירה לבג"ץ, מראה שחוסר יכולת כלכלית לממן מטפל אינו הופך באופן אוטומטי העברה למוסד, בניגוד לרצון החסוי, לצעד שאין לערער עליו.
מי יכול לעתור במקרה כזה, אם החסוי עצמו לא מסוגל לפעול בעצמו?
בפסק הדין שבבסיס מדריך זה, העתירה לבג"ץ לא הוגשה על ידי החסויה עצמה, אלא על ידי שתי עמותות המתמחות בזכויות קשישים, המשפט בשירות הזיקנה ו"יד ריבה". גם בני משפחה, עורך דין, או עמותה מתאימה יכולים לפעול בשם חסוי שאינו מסוגל לכך בעצמו.
איזה סוג פתרון אפשר לדרוש, חוץ מהעברה מלאה למוסד?
בפסק הדין שבבסיס מדריך זה, הפתרון שהושג היה המשך מגורים בבית שישה ימים בשבוע, עם שהות מוסדית ממומנת של יום אחד בשבוע בלבד (נופשון), לצד השתתפות במרכז יום לקשישים. זה מראה שאפשר לדרוש פתרון משולב, שמשמר את עיקר החיים בקהילה, במקום מעבר מלא וקבוע למוסד.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888