בעלה נפל ב-7 באוקטובר וקיבלה מחצית מהעיזבון: דרשה גם את הכתובה, ובית הדין הרבני דחה את התביעה
החלטה אמיתית של בית הדין הרבני בתל אביב הראתה שאלמנה שקיבלה כבר חלק מעיזבון בעלה לפי חוק הירושה, אינה זכאית בנוסף למלוא סכום הכתובה, מכוח העיקרון שאין כפל תשלומים.
עובדות מהירות
- בני זוג צעירים נישאו כשנה לפני שבעה באוקטובר, לאחר שחתמו קודם לכן על הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין וקבע כי רכושם יהיה משותף, למעט נכסי מקרקעין שהיו בבעלות כל אחד מהם לפני הנישואים, וכי זכויות סוציאליות ופנסיוניות שייצברו יחולקו ביניהם.
- הבעל נפל בשבעה באוקטובר. בני הזוג לא הספיקו להביא ילדים לעולם, והבעל לא הותיר צוואה. בהתאם לחוק הירושה, חולק עיזבונו: האישה קיבלה מחצית מהעיזבון, ואביו ואמו של המנוח קיבלו רבע כל אחד.
- בהמשך דרשה האלמנה לקבל מהעיזבון גם את מלוא סכום כתובתה, 260 אלף שקל, בטענה שזכאותה לכתובה עומדת בפני עצמה ואינה מתבטלת בשל הסכם הממון או בשל חלקה בירושה.
- בית הדין הרבני בתל אביב דחה את התביעה, בקביעה שאין מקום לכפל תשלומים: מאחר שהאלמנה כבר קיבלה מחצית מהעיזבון מכוח חוק הירושה האזרחי, סכום שעל פי ההלכה לא היה מגיע לה כלל לאלמנה ללא ילדים, היא כבר קיבלה בפועל את מה שכתובתה נועדה להבטיח לה, ואין הצדקה לתשלום נוסף.
- למרות דחיית התביעה, בחר בית הדין שלא לחייב את האלמנה בהוצאות משפט, חרף ציון שבנסיבות רגילות היה מקום לחייב בהוצאות ניכרות, וזאת לנוכח הנסיבות הטרגיות הקשות של המקרה.
אלמנה צעירה שאיבדה את בעלה בשבעה באוקטובר קיבלה כבר חלק מעיזבונו לפי חוק הירושה, ולאחר מכן דרשה גם את מלוא סכום הכתובה שלה. בית הדין הרבני בתל אביב נדרש להכריע אם מגיעות לה שתי הזכויות במקביל, או שמא מדובר בכפל תשלומים אסור.
מה קרה
בני הזוג נישאו כשנה לפני המלחמה, לאחר שחתמו על הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין וקבע כי רכושם יהיה משותף, למעט נכסי מקרקעין שהיו בבעלות כל אחד מהם לפני הנישואים. הבעל נפל בשבעה באוקטובר; בני הזוג לא הספיקו להביא ילדים לעולם, והוא לא הותיר צוואה. בהתאם לחוק הירושה, האישה קיבלה מחצית מהעיזבון, והוריו של המנוח קיבלו רבע כל אחד.
הדרישה הנוספת לכתובה
בהמשך דרשה האלמנה לקבל מהעיזבון גם את מלוא סכום כתובתה, 260 אלף שקל, בטענה שזכאותה לכתובה עומדת בפני עצמה ואינה מתבטלת בשל הסכם הממון או בשל חלקה בירושה.
מה קבע בית הדין
בית הדין הרבני בתל אביב דחה את התביעה, בקביעה שאין מקום לכפל תשלומים. הדיינים הסבירו שעל פי ההלכה, כשאדם נפטר ללא ילדים, יורשיו הם בני משפחתו ובהם הוריו, בעוד שלאישה עומדות זכויות נפרדות, ובהן הזכות לכתובתה. לעומת זאת, חוק הירושה הישראלי מעניק לבת הזוג חלק מהעיזבון, זכות שעל פי ההלכה בלבד לא הייתה ניתנת לה. מאחר שהאלמנה כבר קיבלה מחצית מהעיזבון מכוח החוק האזרחי, נקבע שהיא כבר קיבלה בפועל את מה שכתובתה נועדה להבטיח לה, ואין מקום לתשלום נוסף.
ההחלטה בנושא ההוצאות
למרות דחיית התביעה, בחר בית הדין שלא לחייב את האלמנה בהוצאות משפט. הדיינים ציינו שבנסיבות רגילות היה מן הדין לחייב בהוצאות ניכרות, אך בשל הנסיבות הטרגיות הקשות והאובדן הכבד, נהגו "לפנים משורת הדין" ולא חייבו אותה.
מה המשמעות עבורכם
המקרה מראה שקבלת חלק מעיזבון בן או בת הזוג לפי חוק הירושה האזרחי עשויה להשפיע על הזכאות לתביעה נפרדת לכתובה, ושבתי הדין הרבניים בוחנים בקפידה אם מדובר בכפל תשלומים. אם אתם מתמודדים עם שאלות דומות לגבי עיזבון, הסכם ממון וכתובה, כדאי לברר את מכלול הזכויות לפני הגשת תביעות נפרדות. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
בן/בת הזוג שלי נפטר/ה וקיבלתי חלק מהעיזבון לפי חוק הירושה. אני עדיין זכאי/ת לדרוש גם את מלוא סכום הכתובה בנוסף?
לא בהכרח. ההחלטה שתוארה כאן מראה שבתי הדין הרבניים עשויים לקבוע שאין מקום לכפל תשלומים: אם כבר קיבלתם חלק מהעיזבון מכוח חוק הירושה האזרחי, חלק שעל פי ההלכה לא היה מגיע לכם כלל, ייתכן שייקבע שכבר קיבלתם בפועל את מה שהכתובה נועדה להבטיח, ושלא מגיעה לכם תוספת.
יש לנו הסכם ממון שחתמנו לפני הנישואים. זה משנה את הזכאות שלי לכתובה?
כפי שעלה בהחלטה שתוארה כאן, בית הדין הבחין בין זכויות רכושיות הנובעות מהסכם ממון לבין כספים המתקבלים בירושה, וציין שקיימות גם פסיקות קודמות שבהן הוכרה זכאות הן לכתובה והן לזכויות מכוח הסכם ממון. התוצאה תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ולכן חשוב לבדוק את הנושא עם גורם מקצועי המכיר את הפסיקה הרלוונטית.
למה בכלל התביעה הזאת הגיעה לבית דין רבני ולא לבית משפט לענייני משפחה?
תביעות הנוגעות לכתובה, כחלק מדיני הנישואין והגירושין, נדונות באופן מסורתי בבתי הדין הרבניים, הפועלים לפי ההלכה היהודית, זאת במקביל לחלוקת העיזבון עצמה, שמוסדרת בחוק הירושה האזרחי ונדונה בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין הרבניים בהתאם לנסיבות.
אם התביעה שלי לכתובה תידחה, אני בהכרח אחויב בהוצאות משפט גבוהות?
לא בהכרח. בהחלטה שתוארה כאן, למרות שבית הדין דחה את התביעה וציין שבנסיבות רגילות היה מקום לחייב בהוצאות ניכרות, הוא בחר שלא לחייב את האלמנה בהוצאות כלל, לנוכח הנסיבות הקשות והטרגיות של המקרה. כל מקרה נבחן לגופו.
איבדתי בן/בת זוג ואני צריך/ה להתמודד גם עם ענייני ירושה וגם עם כתובה. מה כדאי לבדוק קודם?
כדאי לברר מראש מה בדיוק כולל העיזבון, אילו הסכמים (כמו הסכם ממון) חתומים ומה תוקפם, ומה היחס הצפוי בין זכאות לעיזבון לבין זכאות לכתובה, לפני שמגישים תביעה נפרדת לכתובה. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888