ערים חכמות ובתים חכמים: איך טכנולוגיה יכולה לסייע לאנשים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג עקרונות ודוגמאות לערים חכמות ובתים חכמים שמסייעים לאנשים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים, אם הם מעוצבים נכון.
עובדות מהירות
- לפי דוח של חברת AT&T ועמותת BSR משנת 2017 שהובא במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, טכנולוגיות ערים חכמות יכולות להוות הזדמנות להעצמה לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלות, ולסייע לערים להציע כלכלה, בריאות, רווחה, חינוך, דיור, מעורבות אזרחית ושירותי חירום טובים יותר.
- מבין העקרונות המוצעים באותו דוח: עיצוב להכללה חברתית לפי קריטריונים של עיצוב אוניברסלי, הגנה על פרטיות ואבטחת מידע, שיתוף כלל בעלי העניין ובכללם אוכלוסייה מבוגרת ואנשים עם מוגבלות כבר בשלב התכנון, צמצום פערים בבעלות על טכנולוגיות מידע כמו מכשירי קצה וחיבור לאינטרנט בפס רחב, ועידוד יזמות חברתית מקומית.
- בתחום הבית החכם, מגמות של חשמול, חיבוריות (Connectivity) והטמעת חיישנים מאפשרות שליטה מרחוק או בקול בדלתות, חלונות, תריסים, תאורה ומערכות חימום וקירור אוויר ומים, ולפי המסמך פיתוחים כאלה עשויים לסייע לאדם עם מוגבלות בתחומי חיים שבהם היה בעבר תלוי בסיוע מאחרים.
- המסמך מביא כדוגמה קונקרטית פיתוח של "שוער וירטואלי" הפותח דלתות באמצעות זיהוי פנים וקריאת תעודה מזהה, שיכול לשמש קשישים עם בעיות זיכרון, וכן שימוש במערכות יומיומיות כמו קומקום חשמלי או דלת של חדר, עם הגדרת התראה ומשלוח הודעת טקסט אם אדם אינו משתמש בהן, כאינדיקציה אפשרית לבעיה.
- לפי המסמך, מערכות בית חכם יכולות לאפשר לא רק רפואה מרחוק (Tele-Medicine), אלא גם פיתוח מערכות שאוספות ומנתחות מידע על תזונה, נטילת תרופות ואינטראקציה חברתית, לצורך רפואה מונעת ומניעת נפילות.
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-10 בספטמבר 2020, שהוכן לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, מקדיש פרק לטכנולוגיות ערים חכמות ובתים חכמים, כדוגמאות למגמות טכנולוגיה שצפויות להשפיע בשנים הקרובות על אנשים עם מוגבלות ועל אזרחים ותיקים, לטוב או לרע, בהתאם לאופן שבו יעוצבו.
עיר חכמה: הזדמנות אם היא כוללת את כולם
לפי דוח של חברת AT&T ועמותת BSR משנת 2017 שהובא במסמך, טכנולוגיות ערים חכמות יכולות להוות הזדמנות להעצמה לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלות, ולסייע לערים להציע כלכלה, בריאות, רווחה, חינוך, דיור, מעורבות אזרחית ושירותי חירום טובים יותר. מבין העקרונות המוצעים באותו דוח: עיצוב להכללה חברתית לפי קריטריונים של עיצוב אוניברסלי, הגנה על פרטיות ואבטחת מידע, שיתוף כלל בעלי העניין ובכללם אוכלוסייה מבוגרת ואנשים עם מוגבלות כבר בשלב התכנון, צמצום פערים בבעלות על טכנולוגיות מידע כמו מכשירי קצה וחיבור לאינטרנט בפס רחב, ועידוד יזמות חברתית מקומית.
בית חכם: מ"מותרות" ל"עצמאות"
במרחב הביתי חלות מגמות של חשמול, חיבוריות (Connectivity) והטמעת חיישנים, המכונות יחד "האינטרנט של הדברים". מגמות אלה מאפשרות שליטה מרחוק או בקול בדלתות, חלונות, תריסים, תאורה ומערכות חימום וקירור אוויר ומים. לדברי המסמך, בעוד שעבור אנשים ללא מוגבלות חלק מהמוצרים האלה הם בבחינת מותרות, לאנשים עם מוגבלות הם יכולים להוות הזדמנות לעצמאות בתחומי חיים שבהם היו תלויים בעבר בסיוע מאחרים.
דוגמאות מהמסמך
המסמך מביא שתי דוגמאות קונקרטיות: פיתוח של "שוער וירטואלי" הפותח דלתות באמצעות זיהוי פנים וקריאת תעודה מזהה, שיכול לשמש קשישים עם בעיות זיכרון, ושימוש במערכות יומיומיות כמו קומקום חשמלי או דלת של חדר, עם הגדרת התראה ומשלוח הודעת טקסט אם אדם אינו משתמש בהן, כאינדיקציה אפשרית לבעיה. בהקשר הרפואי, מערכות חכמות יכולות לאפשר לא רק רפואה מרחוק, אלא גם איסוף וניתוח מידע על תזונה, נטילת תרופות ואינטראקציה חברתית, לצורך רפואה מונעת ומניעת נפילות.
חשוב לדעת
המסמך פורסם ב-10 בספטמבר 2020 ומציג עקרונות ודוגמאות לדיון מדיניות, ולא רשימה של זכויות סטטוטוריות או תקנים מחייבים שקיימים כיום בישראל לגבי ערים חכמות ובתים חכמים. מי שמעוניין במידע על מוצרי טכנולוגיה מסייעת קונקרטיים וזמינים כדאי שיבדוק מול נותני שירות מוכרים ולא יסתמך רק על הדוגמאות העקרוניות שבמסמך.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין "טכנולוגיות נגישות" ל"טכנולוגיות לשם נגישות" לפי המסמך?
המסמך מבחין בין טכנולוגיות שנועדו לשרת את כלל הציבור ומעוצבות באופן נגיש, לבין טכנולוגיות שמעוצבות מלכתחילה כדי לסייע לאנשים עם מוגבלות מסוימת בהתמודדות עם אתגרים הקשורים בה. דוגמה שהמסמך מביא לטכנולוגיה מהסוג השני היא חברת אורקם (OrCam), שהוקמה ב-2010 ופיתחה רכיבי מחשוב המתחברים למשקפיים וממירים מידע חזותי, כגון טקסט או תמונות פנים, למידע קולי עבור אנשים עם קושי בראייה עד עיוורון.
אילו דוגמאות לבית חכם מסייע לאנשים עם מוגבלות ולקשישים מובאות במסמך?
בין הדוגמאות: "שוער וירטואלי" הפותח דלת בזיהוי פנים במקום צורך בהפעלה פיזית של מנעול, שיכול לסייע לקשיש עם בעיות זיכרון, והגדרת התראה שנשלחת אם אדם אינו משתמש במכשיר יומיומי כמו קומקום חשמלי, כאינדיקציה אפשרית לכך שמשהו אינו כשורה.
האם יש בישראל היום תקן או חובה מחייבים לעיצוב נגיש של ערים חכמות או בתים חכמים?
המסמך, שפורסם ב-10 בספטמבר 2020, אינו מצביע על תקן או חובה חוקית ייעודיים בישראל לנגישות טכנולוגיות ערים חכמות ובתים חכמים, בשונה למשל מתקן הנגישות המחייב שכבר קיים לגבי אתרי אינטרנט. מדובר בעקרונות ובדוגמאות שהובאו לדיון מדיניות בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לא בזכות סטטוטורית קיימת.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888