חלוקת מזון ותרופות לאנשים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים בזמן מלחמה: הנתונים מחמש רשויות
כמה מזון ותרופות חילקו באר שבע, בת ים, נהרייה, ראשון לציון וחצור הגלילית לתושבים מיוחדים במלחמה, לפי דוח מבקר המדינה.
עובדות מהירות
- עיריית באר שבע חילקה בחודש הראשון למלחמה כ-900 חבילות מזון לשורדי שואה, ובסך הכול כ-1,200 שוברים וסלי מזון בעלות כוללת של 321,500 ש"ח (104,000 ש"ח ממקורות העירייה, 137,500 ש"ח מתרומות ו-80,000 ש"ח ממשרד הרווחה), וכן סיוע באספקת תרופות ל-84 תושבים (עמוד 40 בדוח).
- עיריית בת ים סיפקה במרכזי היום ארוחות לכ-350 אזרחים ותיקים לפי בקשה, וסייעה באמצעות מתנדבים בחלוקת ארוחות מוכנות לכ-70 אזרחים ותיקים נוספים, בעוד שחלוקת התרופות נעשתה כבשגרה דרך קופות החולים בלי צורך בסיוע העירייה (עמוד 40 בדוח).
- עיריית ראשון לציון סייעה בחלוקת מזון בעזרת מתנדבים לכ-300 אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים בעלות של 75,000 ש"ח מתרומות, וסייעה בשינוע תרופות ל-10 תושבים; המועצה המקומית חצור הגלילית חילקה מזון לכ-50 אזרחים ותיקים ותרופות לכ-50 תושבים (עמוד 41 בדוח).
- משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את כל חמש הרשויות שנבדקו על הסיוע שנתנו בחלוקת מזון ותרופות לפי צורכי התושבים בתחילת המלחמה (עמוד 41 בדוח).
- משרד הבריאות מסר בתשובתו כי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה, החובה לדאוג לאספקת תרופות ושירותים נוספים למבוטחים גם בשעת חירום חלה על קופות החולים, לא על הרשות המקומית (עמוד 41 בדוח).
דוח מבקר המדינה מיולי 2025 בדק כיצד חמש רשויות מקומיות (עיריות באר שבע, בת ים, נהרייה וראשון לציון והמועצה המקומית חצור הגלילית) התמודדו עם הצורך לספק מזון ותרופות לאנשים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, כאשר לפי "תיק האב להיערכות הרשות המקומית לחירום" מוטלת על הרשות המקומית חובה לשמור על רציפות תפקודית של שירותים חיוניים כמו מזון ושירותי רפואה.
מה עשתה כל רשות
- באר שבע: בחודש הראשון למלחמה חילקה כ-900 חבילות מזון לשורדי שואה מתרומה שקיבלה, והפעילה מתנדבים שסייעו לאזרחים ותיקים ברכישת מזון ותרופות. במהלך המלחמה נתנה סיוע חריג במזון לכ-800 תושבים (ובהם אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים) וסיוע באספקת תרופות ל-84 תושבים. בסך הכול חילקה כ-1,200 שוברים וסלי מזון בעלות כוללת של 321,500 ש"ח: 104,000 ש"ח ממקורות העירייה, 137,500 ש"ח מתרומות ו-80,000 ש"ח מהעברות ממשרד הרווחה.
- בת ים: סייעה בחלוקת מזון לפי הצורך, כאשר מרכזי היום סיפקו ארוחות לכ-350 אזרחים ותיקים לפי בקשה, ומתנדבי העירייה חילקו ארוחות מוכנות לכ-70 אזרחים ותיקים נוספים. חלוקת התרופות נעשתה כבשגרה באמצעות קופות החולים, בלי צורך בסיוע העירייה.
- נהרייה: חילקה ארוחות מבושלות שהוכנו במועדון מופ"ת לכ-35 אזרחים ותיקים המשתתפים בו, סייעה במתנדבים בחלוקת מזון ל-50 תושבים נוספים, וחילקה תרופות ל-15 תושבים.
- ראשון לציון: סייעה בעזרת מתנדבים בחלוקת מזון לכ-300 אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים בעלות של 75,000 ש"ח מתרומות שקיבלה, וסייעה בשינוע תרופות ל-10 תושבים.
- המועצה המקומית חצור הגלילית: סייעה במתנדבים בחלוקת מזון לכ-50 אזרחים ותיקים ובחלוקת תרופות לכ-50 תושבים.
מסקנת מבקר המדינה
מהאמור עולה כי כל חמש הרשויות המקומיות שנבדקו סייעו בתחילת המלחמה באספקת מזון ותרופות לאוכלוסיות המיוחדות בתחומן, לפי הצורך שעלה. משרד מבקר המדינה ציין לחיוב את כל הרשויות שנבדקו על הסיוע שנתנו בחלוקת מזון ותרופות לפי צורכי התושבים.
משרד הבריאות הבהיר בתשובתו כי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה, החובה לדאוג לאספקת תרופות ושירותים נוספים למבוטחים, גם בשעת חירום, חלה על קופות החולים. עם זאת, בפועל חלק מהרשויות המקומיות נתנו סיוע נוסף מעבר לכך, כאשר תושבים התקשו להשיג תרופות בעצמם.
שאלות נפוצות
האם הרשות המקומית חייבת לספק תרופות בזמן מלחמה?
לפי תשובת משרד הבריאות בדוח, החובה לדאוג לאספקת תרופות למבוטחים גם בשעת חירום חלה בעיקרה על קופות החולים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה, אך בפועל כמה מהרשויות המקומיות שנבדקו סייעו בפועל גם באספקת תרופות למי שהתקשה להשיגן בעצמו.
מאיפה מומן הסיוע במזון שנתנו הרשויות?
המימון הגיע ממקורות מעורבים: תקציב עירוני, תרומות שגויסו וגם העברות ממשרד הרווחה. למשל בבאר שבע מתוך 321,500 ש"ח שחולקו, כמחצית הגיעה מתקציב העירייה והשאר מתרומות וממשרד הרווחה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888