52.6% מהאזרחים הוותיקים בחברה הערבית חשים בדידות, אך רק 8% מהם אותרו
דוח מבקר המדינה מצא פער כפול בשיעורי הבדידות בין החברה הערבית ליהודית, לצד שיעורי איתור נמוכים במיוחד בחברה הערבית.
עובדות מהירות
- על פי הלמ״ס, בשנת 2022 יותר ממחצית מהאזרחים הוותיקים הערבים (52.6%) דיווחו על תחושת בדידות, לעומת כרבע מהיהודים והאחרים (25%), פער של פי שניים בערך (עמוד 44 בדוח).
- מתוך כ-64,000 אזרחים ותיקים ערבים החשים בודדים, אותרו על ידי משרד הרווחה, הביטוח הלאומי והמשרד לשוויון חברתי רק 8% (כ-5,000 איש), ומרביתם, 92% (כ-59,000 איש), לא אותרו כלל (עמוד 44 בדוח).
- גם בקרב אזרחים ותיקים ערבים עריריים (ללא בן או בת זוג וללא ילדים) החשים בודדים, אותרו רק 18% (כ-200 איש), בעוד 82% (כ-900 איש) לא אותרו (עמוד 44 בדוח).
- שיעור האזרחים הוותיקים בחברה הערבית שחשים בדידות ואינם מאותרים גבוה בכ-10 נקודות האחוז מהשיעור המקביל בחברה הכללית, גם בקרב האוכלוסייה הכללית וגם בקרב האוכלוסיות בסיכון (עמוד 44 בדוח).
- בסקר אנשי המקצוע עלו שני חסמים ייחודיים לאיתור בדידות בחברה הערבית: סגירות תרבותית וחשדנות כלפי גורמי חוץ ורשויות המדינה, וכן בושה וסטיגמה חברתית המונעת מאזרחים ותיקים להודות בתחושת בדידות או לבקש עזרה, מתוך חשש מתיוג חברתי ופגיעה בכבוד המשפחה (עמוד 45 בדוח).
דוח מבקר המדינה מיוני 2026 הקדיש התייחסות מיוחדת לבדידות בקרב אזרחים ותיקים מהחברה הערבית, ומצא פער כפול הן בשיעור התופעה עצמה והן ביכולת הרשויות לאתר את מי שסובל ממנה.
פער כפול בשיעורי הבדידות
על פי נתוני הלמ״ס, בשנת 2022 יותר ממחצית מהאזרחים הוותיקים הערבים, 52.6%, דיווחו על תחושת בדידות, לעומת כרבע בלבד מהיהודים והאחרים, 25%. כלומר, שיעור הבדידות בחברה הערבית גבוה כמעט פי שניים משיעורה בחברה הכללית.
שיעורי איתור נמוכים במיוחד
למרות השיעור הגבוה יותר של בדידות, שיעור האיתור בחברה הערבית נמוך יותר, לא גבוה יותר כפי שניתן היה לצפות. מתוך כ-64,000 אזרחים ותיקים ערבים החשים בודדים, אותרו רק 8%, כ-5,000 איש, בעוד 92%, כ-59,000 איש, לא אותרו כלל. גם בקרב אזרחים ותיקים ערבים עריריים, אוכלוסייה בסיכון מוגבר, אותרו רק 18% מהם ואילו 82% לא אותרו. הדוח מציין ששיעור מי שחש בדידות ואינו מאותר גבוה בכ-10 נקודות האחוז בחברה הערבית לעומת החברה הכללית.
חסמים ייחודיים: חשדנות וסטיגמה
בסקר אנשי מקצוע שערך צוות הביקורת עלו שני חסמים ייחודיים לאיתור בדידות בחברה הערבית. הראשון הוא סגירות תרבותית וחשדנות כלפי גורמי חוץ ורשויות המדינה, שמקשה על יצירת קשר ואיתור. השני הוא בושה וסטיגמה חברתית, המונעת מאזרחים ותיקים להודות בתחושת בדידות או לבקש עזרה, מתוך חשש מתיוג חברתי ומפגיעה בכבוד המשפחה.
מה זה אומר בפועל
הממצאים ממחישים שפתרונות גנריים לאיתור בדידות עשויים שלא להספיק בחברה הערבית, ושדרושה גישה רגישה תרבותית שמביאה בחשבון את החששות הייחודיים הללו. הדוח ממליץ שהנחיות עתידיות לאיתור בדידות יעסקו באופן ספציפי בשאלה כיצד לגשת לנושא הרגיש בקרב החברה הערבית.
שאלות נפוצות
למה שיעור הבדידות גבוה יותר בחברה הערבית לפי הדוח?
הדוח מציג את הנתון העובדתי, לפיו ב-2022 שיעור תחושת הבדידות בקרב אזרחים ותיקים ערבים היה כפול מזה שבקרב יהודים ואחרים, אך אינו קובע הסבר סיבתי חד משמעי לפער עצמו. הוא כן מציין חסמים ייחודיים לאיתור וטיפול, כמו סגירות תרבותית וסטיגמה.
האם שיעורי האיתור נמוכים יותר רק בגלל הבדל בשיעור הבדידות עצמו?
לא. הדוח משווה את שיעורי האיתור מתוך כלל החשים בדידות בכל חברה בנפרד, ומוצא ששיעור מי שחש בדידות ולא אותר גבוה יותר בכ-10 נקודות האחוז בחברה הערבית מאשר בחברה הכללית, כלומר הפער אינו נובע רק מהיקף התופעה אלא גם מקושי איתור גדול יותר.
אילו חסמים ייחודיים לאיתור בדידות בחברה הערבית מציין הדוח?
הדוח מציין שני חסמים עיקריים שעלו בסקר אנשי המקצוע: סגירות תרבותית וחשדנות כלפי רשויות המדינה, שמקשה על אנשי מקצוע חיצוניים ליצור קשר; ובושה וסטיגמה חברתית, שמונעת מאזרחים ותיקים להודות בתחושת בדידות או לבקש עזרה מחשש לפגיעה בכבודם או בכבוד משפחתם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888