בדיקת שמיעה והתאמת מכשיר שמיעה לאדם חירש עיוור: תקשורת בזמן הבדיקה
איך מתבצעת בדיקת שמיעה והתאמת מכשיר שמיעה לאדם עם ליקוי חושי כפול, ומה חשוב לתאם עם המרפאה מראש.
עובדות מהירות
- אדם חירש עיוור אינו יכול להסתמך על קריאת שפתיים או על שפת סימנים חזותית, ולכן הבדיקה וההתאמה דורשות תקשורת מישושית או כתיבה בכף היד.
- משרד הרווחה והביטחון החברתי מפרסם מדריך זכויות ושירותים לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, הכולל התייחסות למצבים של ליקוי חושי כפול (עיוורון וחירשות יחד).
- מכשירי שמיעה למבוגרים ולאזרחים ותיקים ניתנים למימון דרך משרד הבריאות בכפוף לתנאי הזכאות, גם כאשר יש לצד ליקוי השמיעה גם ליקוי ראייה.
- בקשת תעודת עיוור או לקוי ראייה מוגשת למשרד הרווחה והביטחון החברתי, ומהווה בסיס למימוש שירותים נוספים המתחשבים בליקוי הכפול.
ביקור במרפאת קלינאות תקשורת לצורך בדיקת שמיעה או התאמת מכשיר שמיעה הוא אתגר תקשורתי מורכב במיוחד כאשר המטופל הוא אדם חירש עיוור, כלומר מתמודד עם ליקוי חושי כפול הפוגע גם בשמיעה וגם בראייה. במצב הרגיל, קלינאי תקשורת מסביר בעל פה, מדגים בעזרת שפת גוף, ומראה תוצאות על מסך. אף אחת מהדרכים האלה אינה זמינה במלואה לאדם חירש עיוור, ולכן צריך לבנות מראש דרך תקשורת חלופית שתלווה את כל הביקור.
למה זו בדיקה שונה מבדיקת שמיעה רגילה
אצל רוב המטופלים, קלינאי התקשורת יכול להיעזר בהוראות בעל פה ("תרים יד כשתשמע צליל"), במחוות, או בכתיבה על הלוח. אצל אדם חירש עיוור, אף אחת מהאפשרויות הללו אינה זמינה במלואה: אי אפשר להסתמך על שמיעת ההוראה (זו בדיקת השמיעה עצמה), ואי אפשר להסתמך על ראיית מחווה או טקסט. המשמעות היא שההסבר, ההנחיה במהלך הבדיקה, ומסירת התוצאות בסופה, חייבים לעבור דרך ערוץ מישושי: שפת סימנים מישושית, כתיבת אותיות בכף היד, או ברייל.
לפני התור: מה כדאי לתאם
- לציין מראש שהמטופל חירש עיוור ומהי שיטת התקשורת המועדפת עליו (שפת סימנים מישושית, כתיבה בכף היד, ברייל, או שילוב).
- לבקש להגיע עם מלווה תקשורת המכיר את השיטה, כדי שיוכל לתווך לאורך כל הבדיקה.
- לבקש חדר שקט ומואר כנדרש, ללא הפרעות חיצוניות, כדי לצמצם גורמים מבלבלים נוספים.
- לבקש זמן ביקור ארוך יותר מהרגיל, שכן כל שלב דורש הסבר מישושי לפני הביצוע.
במהלך הבדיקה עצמה
הקלינאי צריך להסביר, באמצעות המלווה או ישירות אם הוא עצמו יודע שפת סימנים מישושית, כל שלב לפני שהוא מתרחש: הנחת האוזניות, המגע של מוליך העצם מאחורי האוזן, והדרך שבה המטופל אמור להגיב (למשל לחיצת יד קלה על יד הקלינאי כאשר הוא שומע צליל, במקום הרמת יד באוויר). כדאי לחזור על ההוראה פעם נוספת ולבצע ניסיון קצר לפני תחילת המדידה בפועל, כדי לוודא הבנה מלאה.
התאמת מכשיר השמיעה בסיום הביקור
כאשר מדובר בהתאמה של מכשיר שמיעה, השלב הקריטי הוא לימוד השימוש העצמי: איך מכניסים את המכשיר לאוזן, איך מחליפים סוללה או מטעינים אותו, ואיך מזהים שהמכשיר כבוי או שהסוללה נגמרה. אצל אדם חירש עיוור, לימוד זה חייב להיעשות באמצעות תרגול ידני חוזר של המטופל עצמו, ולא רק הדגמה של הקלינאי, כדי שהמטופל ירכוש את התחושה המוטורית הנדרשת לביצוע עצמאי בבית.
גורמים שיכולים לסייע בתיאום
משרד הרווחה והביטחון החברתי מפרסם מדריך זכויות ושירותים לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, המתייחס גם למצבי ליקוי חושי כפול, ומרכז מידע על גורמי תמיכה וליווי. פנייה מראש לגורם המטפל, הצגת הצורך המדויק, ותיאום עם המרפאה על סדר היום של הביקור, מפחיתים משמעותית את הסיכון לתקשורת חלקית או לא מדויקת בזמן הבדיקה עצמה, ומאפשרים למטופל לקבל שירות בדיקה והתאמה באיכות מלאה כמו כל מטופל אחר.
שאלות נפוצות
איך מסבירים לאדם חירש עיוור מהי בדיקת השמיעה בלי להשתמש בקול?
ההסבר ניתן בדרך כלל באמצעות שפת סימנים מישושית (המלווה מניח את ידיו על ידי המדבר), כתיבת אותיות בכף היד, או שימוש בברייל אם המטופל קורא ברייל. חשוב להסביר לפני הבדיקה כל שלב שיקרה, כולל מה המטופל ירגיש (הנחת אוזניות, מגע מוליך עצם), כדי שלא תהיה הפתעה בזמן הבדיקה עצמה.
האם צריך להביא מלווה תקשורת לבדיקה?
מומלץ מאוד. מלווה תקשורת המכיר את שיטת התקשורת המישושית של המטופל (בדרך כלל בן משפחה, מתורגמן מוסמך או מדריך תקשורת) מאפשר לקלינאי להעביר מידע במהלך הבדיקה עצמה, כולל שינויים בעוצמת הצליל, בלי לעצור את הבדיקה כל פעם.
איך מתבצעת בפועל התאמת מכשיר השמיעה בסוף הביקור?
הקלינאי מסביר את אופן החזקת המכשיר, הכנסתו לאוזן, והחלפת הסוללה או הטענתו, תוך הדגמה ידנית צמודה על ידי המטופל עצמו ולא רק הדגמה חזותית. חשוב לחזור על ההדגמה כמה פעמים במגע, כדי לוודא שהמטופל יכול לבצע זאת בעצמו בבית.
מה עושים אם המרפאה לא יודעת איך לתקשר עם מטופל חירש עיוור?
כדאי לתאם מראש בטלפון או במייל, לפרט את שיטת התקשורת המועדפת, ולבקש להקצות זמן ארוך יותר לביקור. אם המרפאה מתקשה, אפשר להיעזר במדריך הזכויות והשירותים של משרד הרווחה, המפרט גורמים שיכולים לסייע בתיאום מלווה תקשורת.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888