לחוקק חובת נגישות טכנולוגית או להסתפק בתמריצים: הוויכוח שהציג מרכז המחקר של הכנסת
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג עמדות סותרות של נציבות שוויון זכויות ועמותת נגישות ישראל לגבי חקיקת חובת נגישות טכנולוגית מלכתחילה.
עובדות מהירות
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין את המסמך לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות חברת הכנסת עינב קאבלה, שכותרתו "צמצום הפער הדיגיטלי, הנגשת טכנולוגיות ושירותים מבוססי טכנולוגיה לאנשים עם מוגבלות".
- לדברי נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שהשיבה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-23 באוגוסט 2020, טרם החלטה על מהלך של חקיקת נגישות למוצרים טכנולוגיים יש מקום לבחון חלופות אחרות כמו הסכמי רכש, קריטריונים ליבוא ופרסום מידע לגבי נגישות במוצר, וכן צוין כי חקיקת נגישות מסתמכת בדרך כלל על תקן מחייב, וכיום אין בישראל תקן כזה לטכנולוגיות חדשות מעבר לאתרי אינטרנט.
- לעומת זאת, לדברי יו"ר עמותת נגישות ישראל, בשיחת טלפון עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-8 בספטמבר 2020, בהיעדר חקיקה ייתכן מצב שרק חלק מהטכנולוגיות והשירותים מבוססי הטכנולוגיה יונגשו, מה שעלול ליצור פערים חברתיים שיפגעו באנשים עם מוגבלות ובקשישים, ולכן לשיטתו נדרשת חקיקה או תקינה מחייבת, ואין די ביוזמות נקודתיות כדי לקדם את הנושא באופן רוחבי ומלא.
- לדברי נציגת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה, שהשיבה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יש להביא בחשבון שני שיקולים עיקריים בבחינת עלות מול תועלת של הנגשת טכנולוגיה: ישימות ההנגשה, כלומר עד כמה אפשר להנגיש ועבור אילו קבוצות מכלל האנשים עם מוגבלות, ועלות מול נחיצות הטכנולוגיה, כשככל שהטכנולוגיה חיונית ובסיסית יותר יש מקום לבחון את הנגשתה גם בעלות גבוהה.
- לדברי אותה נציגה, יש להבחין גם בין חובת הנגשה על גופים ציבוריים, שברורה יותר מכוח המחויבות השלטונית-חברתית להבטיח הזדמנויות שוות לאנשים עם מוגבלות, לבין המגזר הפרטי, שבו נטייה לחייב הנגשה קיימת בעיקר כשמדובר בטכנולוגיה בתחום תשתיות החיוניות לניהול אורח חיים מלא ולמימוש זכויות הפרט.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין ב-10 בספטמבר 2020 מסמך לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות חברת הכנסת עינב קאבלה, שכותרתו "צמצום הפער הדיגיטלי, הנגשת טכנולוגיות ושירותים מבוססי טכנולוגיה לאנשים עם מוגבלות". חלק מרכזי במסמך מוקדש לשאלה עקרונית שעדיין לא הוכרעה: האם הדרך הנכונה להבטיח הנגשת טכנולוגיות היא חקיקה מחייבת, או שעדיף להסתפק בכלים רכים יותר כמו תמריצים ומודעות.
העמדה נגד חקיקה מיידית: נציבות שוויון זכויות
לדברי נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שהשיבה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-23 באוגוסט 2020, טרם החלטה על מהלך של חקיקת נגישות למוצרים טכנולוגיים יש מקום לבחון חלופות אחרות, כגון הסכמי רכש, קריטריונים ליבוא ופרסום מידע לגבי נגישות במוצר. היא ציינה גם שחקיקת נגישות בדרך כלל מסתמכת על תקן מחייב, וכיום אין בישראל תקן כזה עבור טכנולוגיות חדשות, מעבר לתקן הנגישות הקיים לאתרי אינטרנט.
העמדה בעד חקיקה: עמותת נגישות ישראל
לעומת זאת, יו"ר עמותת נגישות ישראל אמר בשיחת טלפון עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-8 בספטמבר 2020, כי בהיעדר חקיקה ייתכן מצב שבו רק חלק מהטכנולוגיות והשירותים מבוססי הטכנולוגיה יונגשו, וכפועל יוצא ייווצרו פערים חברתיים שיפגעו באנשים עם מוגבלות ובקשישים. הנגשה בדיעבד, לדבריו, תגרור גם עלויות גבוהות יותר. לשיטתו נדרשת חקיקה או תקינה מחייבת, ואין די ביוזמות נקודתיות כדי לקדם את הנושא באופן רוחבי ומלא.
קריטריון להכרעה: היכן הגבול
נציגת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה הציעה למסמך שני שיקולים לבחינת עלות מול תועלת: ישימות ההנגשה, כלומר עד כמה אפשר להנגיש ועבור אילו קבוצות מכלל האנשים עם מוגבלות, ועלות מול נחיצות, כך שטכנולוגיה חיונית ובסיסית יותר תצדיק הנגשה גם במחיר גבוה, בעוד טכנולוגיה פחות חיונית תונגש רק אם הדבר יטיל עול קל. לדבריה, יש להבחין גם בין גופים ציבוריים, שחובת ההנגשה עליהם ברורה יותר מכוח המחויבות השלטונית-חברתית, לבין המגזר הפרטי, שבו הנטייה לחייב הנגשה חזקה יותר דווקא כשמדובר בטכנולוגיית תשתית החיונית לניהול אורח חיים מלא ולמימוש זכויות הפרט.
שאלות פתוחות שהמסמך מציין
המסמך מונה כמה שאלות שטרם הוכרעו: מהי תמונת המצב הנוכחית של הנגשת טכנולוגיות ומהן ההשלכות של הנגשה בדיעבד, האם חובת הנגשה עלולה לצמצם חדשנות או לדרבן חברות צעירות לפעול תחת רגולציה פחות מחמירה, איך יוצרים הנגשה אפקטיבית בפועל, ובין השאר מוצע לשלב בצוותי העיצוב והבחינה של מוצר גם אנשים עם מוגבלויות שונות, שיוכלו לתרום גם מהידע המקצועי שלהם וגם מניסיונם האישי.
חשוב לדעת
מדובר בתיאור עמדות בדיון מדיניות מ-2020, ולא בהכרעה חקיקתית סופית. מי שמעוניין לדעת אם מאז המסמך התקבלה בישראל חקיקה או תקנות חדשות בנושא הנגשת טכנולוגיות מעבר לאתרי אינטרנט, מומלץ שיבדוק מול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או מול אתר הכנסת את המצב המשפטי המעודכן.
שאלות נפוצות
מי הביע התנגדות עקרונית לחקיקת חובת נגישות טכנולוגית גורפת בדיון שלקראתו הוכן המסמך?
נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ציינה כי טרם החלטה על חקיקת נגישות יש מקום לבחון חלופות אחרות, כמו הסכמי רכש וקריטריונים ליבוא, ושחקיקת נגישות מסתמכת בדרך כלל על תקן מחייב שכיום אינו קיים בישראל עבור טכנולוגיות חדשות מעבר לאתרי אינטרנט.
מי תמך בחקיקה מחייבת דווקא?
יו"ר עמותת נגישות ישראל, בשיחת טלפון עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-8 בספטמבר 2020, טען שבהיעדר חקיקה רק חלק מהטכנולוגיות יונגשו, מה שייצור פערים חברתיים הפוגעים באנשים עם מוגבלות ובקשישים, ושנדרשת חקיקה או תקינה ולא רק יוזמות נקודתיות.
איך מציע המסמך להכריע בין חובת נגישות בגופים ציבוריים לבין המגזר הפרטי?
לדברי נציגת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה, שהשיבה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חובת הנגשה על גופים ציבוריים ברורה יותר מכוח המחויבות השלטונית-חברתית, ואילו לגבי המגזר הפרטי הנטייה לחייב הנגשה חזקה יותר כשמדובר בטכנולוגיה החיונית לניהול אורח חיים מלא ולמימוש זכויות הפרט.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888