עד או מתלונן עם מוגבלות שכלית או נפשית בחקירה פלילית: החוקר המיוחד וההגנות בבית המשפט
מה קורה כשעד או מתלונן, ולא רק חשוד, הוא אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית: חוקר מיוחד, תיעוד ותקשורת תומכת.
עובדות מהירות
- החוק חל לא רק על חשודים: ההגדרה "נחקר" בחוק כוללת כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד
- כשחוקר משטרה סבור שאדם שעומד להיחקר או להעיד הוא אדם עם מוגבלות שכלית, עליו לברר את העניין ולהפנות אותו לחוקר מיוחד שמינה שר הרווחה, ולא להמשיך לבד בחקירה
- בית המשפט רשאי להורות שנאשם לא יחקור בעצמו עד עם מוגבלות שכלית שמעיד נגדו, בין השאר בהתחשב ברצון העד ובמידת הפגיעה הצפויה לו
- עדות הנגבית מאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית יכולה להתבצע גם באמצעי תקשורת תומכת וחליפית, כמו לוחות תקשורת, תמונות, סמלים, אותיות או מילים
- חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית מתועדת ככל האפשר בווידאו, בקול ובכתב, ובמקרים שבהם האדם אינו יכול להעיד בעצמו בבית המשפט בשל מוגבלותו, תיעוד החקירה יכול לשמש כראיה
הרוב חושבים על חקירה מותאמת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית רק בהקשר של חשוד. בפועל, החוק שמסדיר את זה חל באותה מידה על מי שהוא עד או מתלונן, לרוב בעבירות אלימות ועבירות מין. זו נקודה שחשוב להכיר, גם כדי לדעת שיש מסלול מוגן, וגם כדי לדרוש אותו כשצריך.
מי נכלל בהגדרה
חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005, מגדיר "נחקר" ככל אדם שנגבית ממנו הודעה, בין אם כמתלונן, כעד או כחשוד. המשמעות היא שההגנות והכללים המיוחדים בחוק לא שמורים רק למי שחשוד בעבירה, אלא חלים גם על מי שהוא קורבן עבירה או ראה אותה, אם יש לו מוגבלות שכלית או נפשית שמגבילה את יכולתו להיחקר או למסור עדות.
ההפניה לחוקר מיוחד
לפי נוהל משטרת ישראל, אם חוקר סבור לפני תחילת חקירה או במהלכה שהאדם שעומד להיחקר הוא אדם עם מוגבלות שכלית, עליו לברר זאת בזהירות (למשל דרך בירור על מסגרות חינוך, קצבאות או מעקב טיפולי), ולהיוועץ במקרה הצורך עם האחראי על חקירות מיוחדות באותו מחוז במשרד הרווחה. אם מתברר שמדובר באדם עם מוגבלות שכלית, החוקר מפנה את החקירה עצמה לחוקר מיוחד שמונה לשם כך על ידי שר הרווחה, ולא ממשיך לבד. בשעות הערב, בסופי שבוע ובחגים פועלת כוננות ייעודית של היחידה לחקירות ילדים ולחקירות מיוחדות במשרד הרווחה.
איך בפועל נגבית העדות
העדות יכולה להתבצע באמצעי תקשורת תומכת וחליפית, כמו סיוע מאדם מלווה, מכשירים ממוחשבים, לוחות תקשורת, תמונות, סמלים, אותיות או מילים, בהתאם למה שמתאים לאדם. החקירה מתועדת ככל האפשר בווידאו, בקול ובכתב. כשהתיעוד מלא ומדויק, ויש חשש שהעדות החוזרת בבית המשפט תפגע באדם בשל מוגבלותו, התיעוד יכול לשמש כראיה בפני עצמו, בלי שהעד יידרש להעיד שוב באולם בית המשפט.
הגנה גם בבית המשפט
ההגנה לא נגמרת בשלב החקירה במשטרה. החוק מאפשר לבית המשפט להורות, ביוזמתו או לבקשת בעל דין, שהנאשם לא יחקור בעצמו עד עם מוגבלות שכלית שמעיד נגדו, ובמקום זאת עורך הדין של הנאשם יחקור אותו. בהחלטה כזו מתחשב בית המשפט, בין השאר, ברצון העד, בהתנהגות הנאשם בהליך, בקיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם ובמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לעד מחקירה ישירה על ידי הנאשם.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין המקרה הזה למקרה של חשוד עם מוגבלות שכלית שנחקר במשטרה?
אותו חוק חל על שני המצבים, אבל התפקיד שונה: עד או מתלונן נחקר כדי לתעד מה קרה לו או מה הוא ראה, ולא כדי לברר אשמה שלו. בשני המקרים חלה חובה להפנות לחוקר מיוחד כשיש חשד למוגבלות שכלית.
מי מחליט אם צריך להפנות לחוקר מיוחד?
החוקר במשטרה שפותח בחקירה. אם אינו בטוח, עליו להיוועץ עם הגורם האחראי על חקירות מיוחדות באותו מחוז במשרד הרווחה, ואם צריך, לפנות לחוקר מיוחד באמצעות טופס הפניה ייעודי.
מה קורה אם החקירה נדרשת בשעות הערב או בסוף שבוע?
יש כוננות של היחידה לחקירות ילדים ולחקירות מיוחדות במשרד הרווחה, ורשימת הכוננים מועברת לתחנות המשטרה מדי חודש.
האם עד עם מוגבלות שכלית חייב להעיד בבית המשפט בעצמו?
לא בהכרח. כשהעדות תועדה כראוי אצל החוקר המיוחד וקיים חשש שהעדה חוזרת בבית המשפט תפגע באדם, התיעוד יכול לשמש כראיה במקום עדות חיה.
האם החוק חל רק על מוגבלות שכלית, או גם על מוגבלות נפשית?
החוק חל על שתי הקבוצות בנפרד, עם התאמות שונות במקצת לכל אחת מהן, ונוהל המשטרה מפרט את ההגדרות המדויקות לכל סוג מוגבלות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 18.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888