חסמי תעסוקה עיקריים לאנשים עם עיוורון ולקות ראייה
דעות קדומות, מימון מוגבל וחוסר נגישות מחשוב: ארבעה חסמים מרכזיים לתעסוקת אנשים עם עיוורון ולקות ראייה בישראל.
עובדות מהירות
- אחד החסמים המרכזיים לתעסוקת אנשים עם עיוורון ולקות ראייה הוא דעות קדומות וחוסר מודעות בציבור, לרבות בקרב מעסיקים ורופאים תעסוקתיים, ליכולות העבודה של אוכלוסייה זו (עמוד 11 בדוח).
- חסם נוסף הוא קושי במימון התאמות: המימון הממשלתי ניתן כיום רק למעסיקים פרטיים ולא לגופים ציבוריים, מה שמקשה על השמת עובדים עם מוגבלות ראייה בשירות הציבורי (עמוד 12 בדוח).
- ציוד מותאם הממומן במקום עבודה שאינו ציבורי שייך למעסיק ולא לעובד, כך שכאשר עובד עובר למקום עבודה אחר נוצר כפל עלויות בשל הצורך לרכוש ציוד חדש (עמוד 12 בדוח).
- יש מחסור בהדרכה למעסיקים גם לאחר תחילת ההעסקה, כולל סיוע בהיכרות עם חברי הצוות, איתור מכשולי נגישות והתאמת דרישות העבודה כשחלה התדרדרות בראייה (עמוד 12 בדוח).
- לפי בדיקת מורשי גישות בעמותת מגדל אור, כ-50% ממערכות המחשוב הארגוניות אינן נגישות באופן מלא לתוכנת קורא מסך, מצב שגורם לעיתים למעסיקים לוותר על העסקת מועמד עם מוגבלות ראייה (עמוד 16 בדוח).
לצד המסגרת החוקית והתקציבית הקיימת, אנשים עם עיוורון ולקות ראייה עדיין נתקלים בחסמים משמעותיים בניסיון להשתלב בשוק העבודה. מסמך הכנסת מפרט ארבעה חסמים מרכזיים.
דעות קדומות וחוסר מודעות
זהו אחד החסמים המרכזיים המונעים את השתלבותם של אנשים עם עיוורון ולקות ראייה. לעיתים קרובות רואים באדם עם עיוורון או לקות ראייה כמי שאינו מסוגל לעבוד או לתרום לחברה. גורמים הפועלים לקידום המודעות לנושא מציינים כי הציבור, ובכלל זה בעלי עסקים ואף רופאים תעסוקתיים, אינו מכיר את ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות ואת השפעתן החיובית על יכולות העבודה של אוכלוסייה זו.
קושי במימון התאמות
המימון הממשלתי הקיים ניתן כיום רק לעסקים פרטיים ולא לגופים ציבוריים, מה שמקשה מאוד על מתן התאמות לעובדים אלו ועל השמתם במקומות עבודה. יתרה מכך, ציוד מותאם הממומן בארגונים שאינם ציבוריים שייך למעסיק ולא לעובד, כך שכאשר העובד עובר למקום עבודה אחר נוצר כפל עלויות וציוד מיותר.
מחסור בהדרכה למעסיקים
נדרשת עבודה רבה לא רק בהנגשה הטכנית של סביבת העבודה, אלא גם בהבנת ההתנהלות המתאימה מול העובד, כגון סיוע בהיכרות עם חברי הצוות והשתלבות חברתית, הנגשת מצגות ואיתור מכשולי נגישות פיזיים. במקרים שבהם חלה התדרדרות בראייה יש לשנות את העזרים ולבצע הדרכה חדשה, אך למעסיקים חסרה לעיתים המודעות לכך שהם יכולים לבקש עזרת מומחים לשם כך.
נגישות מערכות המחשוב
מעסיקים המעוניינים לקלוט אדם עם עיוורון או לקות ראייה נתקלים בבעיות נגישות של מערכות המידע ושל סביבת העבודה הממוחשבת. לפי בדיקת מורשי גישות בעמותת מגדל אור, כ-50% ממערכות המחשוב אינן נגישות באופן מלא לתוכנת קורא מסך. חלק מהמערכות נגישות באופן חלקי בלבד, כך שאפשר לקרוא רק חלק ממה שמופיע על המסך, מצב שאינו מאפשר את ביצוע העבודה בפועל ולעיתים גורם למעסיקים לוותר על העסקת המועמד.
שאלות נפוצות
מדוע קשה למעסיקים ציבוריים להעסיק עובדים עם לקות ראייה?
משום שהמימון הממשלתי להתאמות במקום העבודה ניתן כיום רק למעסיקים שאינם גוף ציבורי, ולכן גופים ציבוריים נדרשים לממן את ההתאמות מתקציבם השוטף (עמוד 12 בדוח).
מה קורה לציוד המותאם כשעובד עם מוגבלות ראייה עובר מקום עבודה?
הציוד שנרכש שייך למעסיק ולא לעובד, ולכן במעבר למקום עבודה חדש נדרש בדרך כלל לרכוש ציוד מותאם נוסף מההתחלה (עמוד 12 בדוח).
האם מערכות המחשוב במקומות עבודה נגישות לעובדים עם עיוורון?
לא בהכרח: לפי בדיקות שבוצעו, כמחצית ממערכות המחשוב הארגוניות אינן נגישות באופן מלא לתוכנות קורא מסך (עמוד 16 בדוח).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888