חייל שלחם במלחמת יום הכיפורים לא זכר שנים שסבל מפוסט טראומה: בית המשפט קבע שמשרד הביטחון ישלם לו תגמולי נכות רטרואקטיבית החל משנת 1973
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום בתל אביב-יפו, המשמש כערכאת ערעור על החלטות קצין התגמולים, קובעת שנכה שלא היה מסוגל לדעת על נכותו הנפשית זכאי לתגמולים רטרואקטיביים מיום שחרורו, ולא רק ממועד הגשת התביעה.
עובדות מהירות
- איש, יליד 1950, התגייס ב-1968 ושירת בשריון. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות קשים בחזית הדרומית, וביום העשירי למלחמה נפגע בראשו, פונה לטיפול רפואי ומאז לא שב ללחימה.
- כבר ב-1974 חווה התקף פאניקה קשה מתוך שינה ואובחן עם התקף חרדה, וטופל תרופתית. לאורך השנים חזרו התקפי הפאניקה והחרדה, אך בשל סטיגמה הוא סירב להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי, ומימן בסתר, במשך שנים, טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים פרטיים כדי להסתיר את מצבו מסביבתו.
- אף אחד מהמטפלים שלו לא קישר, לאורך עשרות שנים, בין מצבו הנפשי לבין שירותו הצבאי, בין היתר משום שכל הקורות אותו במלחמה נמחקו מזיכרונו ומעולם לא דיבר על השירות כחוויה טראומטית. רק בשנות ה-80 וה-90 הפכה הפוסט-טראומה למוכרת בפסיכיאטריה בישראל.
- רק לאחר שהבין בעצמו את משמעות הפוסט-טראומה וחקר את קורות יחידתו במלחמה, הגיש תביעה להכרה בנכותו לקצין התגמולים במשרד הביטחון. בקשתו התקבלה, הוא הוכר כנכה בגין PTSD בשיעור 20%, אך קיבל גמלה חודשית רק ממועד הגשת התביעה, ולא ממועד שחרורו ב-1973. הוא ערער על כך, בייצוג עו"ד יואב אלמגור, לבית משפט השלום בתל אביב-יפו.
- השופטים קבעו שלפי סעיף 18(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), הכלל הוא תשלום החל משחרור, בתנאי שהתביעה הוגשה תוך שנה, אך סעיף 18(ו) קובע חריג למי שלא הגיש תביעה במועד בשל מחלת נפש או ליקוי שכלי. השופטים הבהירו שהמבחן הנכון הוא "מבחן המסוגלות" (האם הנכה היה מסוגל לדאוג לענייניו) ולא "מבחן המודעות" (האם ידע שהוא נפגע), וקבעו שהמערער זכאי לתגמולים רטרואקטיבית משנת 1973.
חייל שנפגע ראשו בקרבות מלחמת יום הכיפורים סבל עשרות שנים מהתקפי פאניקה וחרדה, בלי שהוא או מטפליו קישרו זאת לשירותו הצבאי. בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בשבתו כערכאת ערעור על החלטות קצין התגמולים, נדרש לשאלה ממתי מגיעים לו תגמולי נכות.
מה קרה
החייל נפגע בראשו ביום העשירי למלחמה. כבר ב-1974 חווה התקף פאניקה קשה, אך סירב להתאשפז בשל סטיגמה, ומימן בסתר טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים פרטיים במשך שנים, מבלי שמישהו קישר בין מצבו הנפשי לשירותו, שכן הזיכרונות מהמלחמה נמחקו ממנו. רק לאחר שהבין בעצמו את משמעות הפוסט-טראומה, הגיש תביעה לקצין התגמולים והוכר כנכה בשיעור 20%, אך קיבל תגמולים רק ממועד הגשת התביעה.
מה קבעו השופטים
השופטים קבעו שסעיף 18(ו) לחוק הנכים קובע חריג לנכה שלא הגיש תביעה במועד בשל מחלת נפש או ליקוי שכלי, ושהמבחן הנכון הוא מבחן המסוגלות, כלומר האם הנכה היה מסוגל לדאוג לענייניו ולהגיש את התביעה, ולא מבחן המודעות, כלומר האם ידע שהוא נפגע.
התוצאה
בית המשפט קבע שהמערער זכאי להכרה רטרואקטיבית משנת 1973, מועד שחרורו, ועד למועד שבו הוכר בפועל, וכי משרד הביטחון ישלם לו תגמולים מלאים לתקופה הזו, לצד המשך התגמולים החודשיים השוטפים.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם או קרוב משפחה שלכם סובלים ממצב נפשי שקשור לשירות צבאי, אך לא הבנתם זאת או לא הייתם מסוגלים לפעול בעניין במשך שנים, המקרה הזה מראה שיש אפשרות לקבל הכרה רטרואקטיבית, ולא רק ממועד הגשת התביעה בפועל. כדאי לפנות לייעוץ משפטי ולאסוף תיעוד רפואי שמשקף את מהלך ההתפתחות של המודעות למצב. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי.
שאלות נפוצות
הכרתי בנכות נפשית שלי רק הרבה שנים אחרי שהיא התחילה. האם אני זכאי לתגמולים רק מיום הגשת התביעה?
לא בהכרח. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, סעיף 18(ו) לחוק הנכים קובע חריג למי שלא הגיש תביעה במועד בשל מחלת נפש או ליקוי שכלי. בית המשפט קבע שהמבחן הקובע הוא האם הייתה לך יכולת ממשית לדאוג לענייניך ולהגיש את התביעה, ולא רק האם ידעת שאתה סובל מבעיה.
איך אפשר להוכיח שלא הייתי "מסוגל" להגיש תביעה, להבדיל מכך שפשוט לא ידעתי שמגיעים לי תגמולים?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, זה נבחן לפי הנסיבות האישיות: למשל, אם הפגיעה הנפשית עצמה כללה חסימה או מחיקה של הזיכרונות המקשרים בין המצב הנפשי לאירוע המקורי, או אם מצבך מנע ממך להבין את משמעות הסימפטומים שלך. מומלץ לתעד באמצעות חוות דעת רפואיות את מהלך ההתפתחות של המודעות למצב.
קצין התגמולים דחה את הבקשה שלי לתגמולים רטרואקטיביים. מה אפשר לעשות?
כפי שעולה מהמקרה שתואר כאן, ניתן לערער על החלטת קצין התגמולים לבית משפט השלום, המשמש כערכאת ערעור על החלטותיו. במקרה הזה בית המשפט ביקר את עמדת משרד הביטחון וקבע שהפרשנות המחמירה שלו לחריג שבסעיף 18(ו) אינה נכונה.
המקרה הזה נוגע רק לחיילי מלחמת יום הכיפורים, או שהעיקרון רלוונטי גם לנכים אחרים?
העיקרון שנקבע, לפיו המבחן הקובע הוא מבחן המסוגלות ולא מבחן המודעות, הוא עיקרון פרשני כללי לסעיף 18(ו) לחוק הנכים, ולכן עשוי להיות רלוונטי לכל מי שטוען שמצב נפשי או שכלי מנע ממנו להגיש תביעה במועד, לא רק לנפגעי אותה מלחמה ספציפית.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888