חברה למימוש זכויות רפואיות תבעה שכר טרחה על "פוטנציאל" שלא מומש: בית המשפט המחוזי דחה את התביעה במלואה
פסיקה אמיתית מבית המשפט המחוזי בבאר שבע דחתה תביעת שכר טרחה של חברה פרטית למימוש זכויות רפואיות, שביקשה לגבות אחוזים מגמלאות עתידיות שהלקוח מעולם לא קיבל בפועל, ופסלה תניה שמנעה ממנו לבטל את ההתקשרות.
עובדות מהירות
- בחודש מרץ 2015 פנתה חברת "איתנים, זכויות רפואיות בע"מ", שעיסוקה סיוע למימוש זכויות רפואיות עקב נכות או פגיעה, אל אדם שסבל מפגיעה בעבודה, והציגה בפניו אפשרות לזכאות כספית מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת ביטוח, שלפי הצגת החברה עשויה להגיע עד 890,000 שקל. כבר למחרת הפגישה הוא הוחתם על "הסכם שירות, מימוש זכויות רפואיות".
- ההסכם קבע תשלום פתיחת תיק בלתי חוזר של 3,500 שקל שאינו מוחזר בשום מקרה, ובנוסף 20 אחוז בתוספת מע"מ מכל סכום "שייקבע או ייזקף" לטובת הלקוח, ו-20 אחוז נוספים בתוספת מע"מ למשך ארבע שנים מכל קצבה חודשית עתידית שתיקבע. ההסכם גם מנע מהלקוח לבטל את ההתקשרות לפני שהחברה "מיצתה" את הטיפול, ובמקרה של הפסקה מוקדמת קבע פיצוי מוסכם של 10,000 שקל או מלוא שכר הטרחה, לפי בחירת החברה.
- בפועל, הלקוח כבר הגיש בעצמו, עוד לפני ההתקשרות עם החברה, תביעה לדמי פגיעה בעבודה שאושרה חלקית, בסך 12,363 שקל. על פי קביעת בית המשפט, בחודשים שלאחר מכן החברה לא ערכה לו הערכת מצב רפואי, לא הפנתה אותו לבדיקות, ולא הגישה בשמו תביעה לנכות כללית, אף שהיו בידיה כל המסמכים הרפואיים שביקשה ממנו.
- לאחר שנואש מטיפול החברה הוא הפסיק את ההתקשרות עמה, והגיש בעצמו, באמצעות עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, ערעור לבית הדין האזורי כדי לקבל את מלוא דמי הפגיעה. תביעה לנכות מעבודה שהגיש בעצמו באוגוסט 2016 נדחתה, ונקבעה לו נכות של 0 אחוזים.
- החברה תבעה ממנו כ-32,000 שקל שכר טרחה, בטענה שזכאותו העתידית לקצבת נכות מעבודה, לקצבה בגין מחלת מקצוע ולקצבת נכות כללית הייתה מתממשת אלמלא הפר את ההסכם, אף שבפועל לא נקבעה לו אף אחת מהגמלאות הללו.
- בית משפט השלום באשדוד (השופט י. ליבליין, 17.12.2019) דחה את התביעה, בין היתר מהטעם שתניית איסור הביטול בטלה לפי סעיף 315ז(ו) לחוק הביטוח הלאומי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בע"א 3977-02-20 (השופטת גאולה לוין, 21.6.2020), דחה את ערעור החברה במלואו וחייב אותה לשלם ללקוח 25,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
חברה פרטית שעיסוקה סיוע למימוש זכויות רפואיות, שאינה משרד עורכי דין, החתימה אדם שנפגע בעבודה על הסכם שכר טרחה שהציג פוטנציאל זכאות של כמעט 890,000 שקל. כשהתברר שהחברה כמעט ולא פעלה בשמו בפועל, הוא הפסיק את ההתקשרות, והחברה תבעה אותו על שכר טרחה בגין זכאויות עתידיות שמעולם לא קיבל. שתי ערכאות דחו את התביעה.
מה קרה
בחודש מרץ 2015 פנתה חברת "איתנים, זכויות רפואיות בע"מ" אל אדם שנפגע בעבודה, והציעה לו לפגישה שבה הוצג פוטנציאל זכאות כספית מהביטוח הלאומי ומחברת ביטוח, בסדר גודל של עד 890,000 שקל. כבר למחרת הוחתם על "הסכם שירות, מימוש זכויות רפואיות", שקבע תשלום פתיחת תיק בלתי חוזר של 3,500 שקל, בתוספת 20 אחוז ועוד מע"מ מכל סכום שייקבע לטובתו, וכן 20 אחוז נוספים למשך ארבע שנים מכל קצבה חודשית עתידית. ההסכם גם אסר עליו לבטל את ההתקשרות לפני שהחברה "מיצתה" את הטיפול, בכפוף לפיצוי מוסכם של 10,000 שקל.
מה החברה בפועל לא עשתה
בית המשפט קבע כי אף שהלקוח מסר לחברה את כל המסמכים הרפואיים שהתבקש לספק, החברה לא ערכה לו הערכת מצב רפואי, לא הפנתה אותו לבדיקות או לרופאים מומחים מטעמה, ולא הגישה בשמו תביעה לנכות כללית. בינתיים הוא עצמו המשיך לטפל בעניינו: תביעה לדמי פגיעה שהגיש לפני ההתקשרות אושרה חלקית, ולאחר שנואש מהחברה הגיש בעצמו, באמצעות עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, ערעור על גובה דמי הפגיעה ובהמשך גם תביעה עצמאית לנכות מעבודה, שנדחתה.
למה בית המשפט דחה את תביעת שכר הטרחה
בית משפט השלום באשדוד קבע שההסכם הוא הסכם אחיד בעל הוראות דרקוניות, ושתניית איסור הביטול בטלה לפי סעיף 315ז(ו) לחוק הביטוח הלאומי. נקבע גם שלשון ההסכם עצמו מדברת על תשלום בגין כספים "שייקבעו או ייזקפו" בפועל, ולא על "זכאות עתידית" שמעולם לא מומשה, ושהנטל להוכיח שהלקוח היה מקבל בפועל את הגמלאות מוטל על החברה, שלא הציגה לכך ולו ראשית ראיה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בפסק דין שניתן ב-21.6.2020 בתיק ע"א 3977-02-20, אימץ את הקביעות הללו, דחה גם בקשה להגשת ראיות נוספות, ודחה את הערעור במלואו, תוך חיוב החברה בתשלום 25,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין ללקוח.
למה זה חשוב לכם
אנשים רבים עם נכות או פגיעה פונים לחברות פרטיות, להבדיל מעורכי דין, שמציעות "למצות" עבורם זכויות מול הביטוח הלאומי וחברות ביטוח, לעיתים תוך הצגת סכומים גבוהים כבר בפגישה הראשונה. הפסיקה הזו מבהירה שאי אפשר לחייב אתכם בתשלום על זכאות שלא מומשה בפועל, ושתניה שמונעת מכם לבטל את ההתקשרות עם חברה כזו, פשוט בטלה.
ליווי חינם בעברית
אם חתמתם על הסכם דומה ואתם לא בטוחים מה מגיע לכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי, ואינו תחליף לבדיקת ההסכם הספציפי שלכם מול גורם מקצועי.
שאלות נפוצות
מה זה בדיוק "חברה למימוש זכויות רפואיות", והאם היא כמו עורך דין?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, חברות כאלה אינן משרד עורכי דין. החברה עצמה טענה בבית המשפט שהשירות שהיא נותנת הוא שירות טרום משפטי בלבד: היא אינה רשאית לייצג בוועדות רפואיות, להגיש תביעות משפטיות או לתת ייעוץ משפטי, אלא יכולה לכל היותר לסייע במילוי טפסים, בריכוז מסמכים רפואיים ובהפניה לרופאים.
האם חברה כזו יכולה לגבות ממני אחוזים מגמלה שאולי אקבל בעתיד, גם אם בפועל לא קיבלתי אותה?
לא, לפי הפסיקה שתוארה כאן. בית המשפט קבע שהנטל להוכיח שהלקוח היה מקבל בפועל את הזכאות העתידית מוטל על החברה, ושלשון ההסכם עצמו מדברת על תשלום בגין כספים "שנקבעו או נזקפו" בפועל, ולא על "זכאות עתידית" שמעולם לא מומשה. השערה או הצגה כללית של פוטנציאל אינה מספיקה.
אם חתמתי על הסכם שאוסר עליי לבטל אותו לפני שהחברה "מיצתה" את הטיפול, אני כבול להסכם?
לא. סעיף 315ז(ו) לחוק הביטוח הלאומי קובע במפורש שתניה בהסכם התקשרות לטיפול בתביעה, המגבילה את הזכות להפסיק את ההתקשרות, אין לה תוקף, בלי קשר למה שכתוב בהסכם שחתמתם עליו. בנוסף, לפי סעיף 315ז(ד) עומדת לכם זכות חזרה חינם וללא כל חיוב בתוך שבעה ימי עבודה ממועד מסירת ההסכם בכתב.
מה עושים אם כבר חתמתי עם חברה כזו ויש לי תחושה שהיא לא עושה בשבילי שום דבר ממשי?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בית המשפט ייחס משקל רב לכך שלא הוצגה כל ראיה לפעולות ממשיות, לא חוות דעת רפואית, לא הפניה לבדיקה ולא הגשת תביעה בפועל. כדאי לבקש מהחברה עדכון כתוב ומתוארך על הפעולות שבוצעו בתיק שלכם, לשמור כל מסמך שאתם עצמכם הגשתם, ולזכור שהביטוח הלאומי עצמו מעניק סיוע חינם בהגשת תביעות ובהכנה לוועדות רפואיות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888