חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, 2026: מה קובע החוק ומה הוא לא משנה
ב-8 ביוני 2026 אישרה הכנסת את חוק ההכרה בשפת הסימנים הישראלית. מה החוק קובע על מעמד השפה ואחריות המדינה, ומה הוא לא משנה בזכויות הקיימות לחירשים וכבדי שמיעה.
עובדות מהירות
- ב-8 ביוני 2026 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026, לפי נוסח הצעת החוק באתר הכנסת ולפי דיווח וואלה חדשות מה-9.6.2026.
- לפי נוסח הצעת החוק, מדינת ישראל מכירה בשפת הסימנים הישראלית כשפתם הראשונה והטבעית של החירשים בישראל, ומבהירה שהכרה זו אינה פוגעת במעמדן של שפות סימנים אחרות הנהוגות בארץ.
- החוק מטיל על המדינה חובה לפעול לשימור, לפיתוח ולקידום של שפת הסימנים הישראלית, ושר התרבות והספורט הוא הגורם הממונה על ביצוע החוק ומוסמך להתקין תקנות לשם כך.
- לפי הודעת האקדמיה ללשון העברית ודיווחי תקשורת נוספים על הנוסח שעבר בקריאה שנייה ושלישית, הכנסת הוסיפה לנוסח המקורי גם הסמכה רשמית של האקדמיה ללשון העברית לפעול לשימור, לפיתוח ולקידום שפת הסימנים הישראלית, לצד אחריותו של השר. פרט זה אינו מופיע בנוסח ההצעה המוקדם שנבדק ישירות באתר הכנסת, אך הוא מדווח באופן עקבי במספר מקורות עצמאיים, כולל הודעת האקדמיה עצמה.
- החוק אינו יוצר קצבה, זכאות כספית או מכסת שעות תרגום חדשה, ואינו מסדיר רישוי או פיקוח על מקצוע התרגום לשפת הסימנים. הזכויות הכספיות הקיימות לחירשים וכבדי שמיעה, כמו דמי תקשורת חודשיים ושעות תרגום ותמלול שנתיות, נקבעות בתקנות נפרדות של הביטוח הלאומי ונותרות בעינן ללא קשר לחוק זה.
- את הצעת החוק הגישו בפועל בנוסח זהה שלושה חברי כנסת שונים: מירב בן ארי (פ/6449/25), אביחי אברהם בוארון (פ/5693/25) וחילי טרופר (פ/5829/25). לפי הערה בנוסח הצעתה של בן ארי, הצעתה זהה להצעתו המוקדמת יותר של בוארון, ומשום כך הלשכה המשפטית של הכנסת לא בדקה אותה מחדש בנפרד, מה שמסביר מדוע דיווחים שונים נוקבים בשמות יוזמים שונים.
ב-8 ביוני 2026 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026. זו הפעם הראשונה שמעמדה של שפת הסימנים הישראלית מעוגן בחקיקה, ולא רק במדיניות משרדית או בהחלטת ממשלה. אנשים עם ירידה בשמיעה ובני משפחותיהם שואלים לעיתים אם לחוק הזה יש גם השלכה כספית או מעשית על הזכויות הקיימות שלהם. התשובה הקצרה: זהו חוק הכרה מעמדית, לא חוק הטבות, והוא לא משנה את הזכויות שכבר קיימות מול הביטוח הלאומי וקופות החולים.
מה החוק קובע בפועל
לפי נוסח הצעת החוק באתר הכנסת, מדינת ישראל מכירה בשפת הסימנים הישראלית כשפתם הראשונה והטבעית של החירשים בישראל, ומבהירה שהכרה זו אינה פוגעת במעמדן של שפות סימנים אחרות הנהוגות בארץ. החוק גם מטיל על המדינה חובה לפעול לשימור, לפיתוח ולקידום של שפת הסימנים הישראלית. שר התרבות והספורט הוא הגורם שממונה על ביצוע החוק, והוא מוסמך להתקין תקנות לשם כך.
האקדמיה ללשון העברית
לפי הודעת האקדמיה ללשון העברית ודיווחי תקשורת נוספים על הנוסח שעבר בקריאה שנייה ושלישית, הכנסת הוסיפה לנוסח המקורי גם הסמכה רשמית של האקדמיה ללשון העברית לפעול לשימור, לפיתוח ולקידום שפת הסימנים הישראלית, לצד אחריותו של השר. פרט זה אינו מופיע בנוסח ההצעה המוקדם שנבדק ישירות, אבל הוא מדווח באופן עקבי במספר מקורות עצמאיים, כולל הודעת האקדמיה עצמה. הוספת גורם מקצועי כזה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית היא דבר שגרתי בהליך החקיקה: ועדת הכנסת שדנה בהצעה רשאית לשנות ולהוסיף לנוסח המקורי.
מי באמת יזם את החוק
דיווחים שונים בתקשורת נוקבים בשמות שונים כיוזמי החוק, ולכאורה יש בכך סתירה. בפועל הוגשו שלוש הצעות חוק זהות בנוסחן בידי שלושה חברי כנסת שונים: מירב בן ארי (פ/6449/25), אביחי אברהם בוארון (פ/5693/25) וחילי טרופר (פ/5829/25). לפי הערה בנוסח הצעתה של בן ארי, ההצעה שלה זהה להצעתו המוקדמת יותר של בוארון, ומשום כך הלשכה המשפטית של הכנסת לא בדקה אותה מחדש בנפרד. זה ההסבר לכך שחלק מהדיווחים על האישור הסופי נוקבים בבוארון ובטרופר כיוזמים, ואילו מסמך אחר באתר הכנסת, הנוגע להצעה הפרטנית שהגישה בן ארי, נוקב בשמה.
מה החוק לא משנה
חשוב להבהיר: החוק אינו יוצר קצבה, זכאות כספית חדשה או מכסת שעות תרגום נוספת. הזכויות הקיימות לחירשים וכבדי שמיעה, כמו דמי תקשורת חודשיים מהביטוח הלאומי ושעות תרגום ותמלול שנתיות, נקבעות בתקנות נפרדות ונותרות בעינן ללא כל קשר לחוק הזה. החוק גם לא מסדיר את מקצוע התרגום לשפת הסימנים ולא קובע רישוי או פיקוח על מתורגמנים: נושא זה ממשיך להתבסס על כללי אתיקה פנימיים של משרד הרווחה, בלי חקיקה ייעודית.
למה זה בכל זאת חשוב
הכרה בחוק, ולא רק במדיניות, נותנת לשפת הסימנים הישראלית מעמד יציב יותר, ומחייבת את המדינה כולה, ולא רק משרד נקודתי, לפעול לשימורה ולפיתוחה. עבור חירשים וכבדי שמיעה וארגוני הקהילה, זהו שלב סמלי ומשפטי חשוב, גם אם הוא לא מלווה בהטבה כספית ישירה.
לבדיקת כל הזכויות הכספיות הקיימות לחירשים וכבדי שמיעה, כולל דמי תקשורת ושעות תרגום, אפשר לפנות אלינו בטלפון, בחינם: 03-382-5888.
שאלות נפוצות
האם החוק הזה נותן לי קצבה, שעות תרגום או הטבה כספית חדשה?
לא. החוק מעגן הכרה מעמדית בשפת הסימנים הישראלית ומטיל על המדינה חובת שימור וקידום, אבל אינו יוצר קצבה, זכאות כספית או מכסת שעות תרגום חדשה. הזכויות הקיימות לחירשים וכבדי שמיעה, כמו דמי תקשורת חודשיים ושעות תרגום ותמלול, ממשיכות להיקבע בתקנות הביטוח הלאומי הנפרדות, בלי קשר לחוק הזה.
מי בעצם יזם את החוק? יש דיווחים שונים בתקשורת.
בפועל הוגשו שלוש הצעות חוק זהות בידי שלושה חברי כנסת שונים: מירב בן ארי, אביחי בוארון וחילי טרופר. מכיוון שהנוסחים זהים, הם קודמו כמקבץ אחד בתהליך החקיקה. זה ההסבר לכך שדיווחים על האישור הסופי נוקבים לעיתים בבוארון ובטרופר, בעוד שמסמך הכנסת שבדקנו לגבי הצעתה הפרטנית של בן ארי נוקב בשמה כיוזמת אותו עותק עצמו.
האם החוק מסדיר את מקצוע התרגום לשפת הסימנים או קובע רישוי למתורגמנים?
לא. החוק עוסק בהכרה במעמד השפה עצמה ובחובת המדינה לשמר ולקדם אותה, ואינו כולל הוראות על רישוי, הסמכה או פיקוח על מתורגמני שפת הסימנים. נושא זה ממשיך להתבסס על כללי אתיקה פנימיים של משרד הרווחה, בלי חקיקה ייעודית משלו.
מתי החוק נכנס לתוקף ומה המעמד המשפטי שלו כיום?
מליאת הכנסת אישרה את החוק בקריאה שנייה ושלישית ב-8 ביוני 2026, השלב הסופי בהליך החקיקה הרגיל. מהרגע הזה ההכרה בשפת הסימנים הישראלית מעוגנת בחוק של הכנסת, ולא רק במדיניות משרדית או בהחלטת ממשלה כפי שהיה קודם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 02.11.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888