נגישות אפליקציות נייד לפי תקנה 35ג: תקן ייעודי אם יש, אחרת WCAG בשתי מערכות הפעלה
מה בדיוק דורשת תקנה 35ג מאפליקציית סמארטפון או טאבלט: תקן ישראלי ייעודי אם קיים, אחרת קריטריוני WCAG בשתי מערכות הפעלה לפחות, ופטור אם יש אתר מקביל נגיש.
עובדות מהירות
- לפי תקנה 35ג(א) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, יישומים (אפליקציות) המיועדים למכשירים שאינם מחשב נייח או מחשב נייד, כגון טלפונים חכמים ומחשבי לוח, צריכים לעמוד בדרישות תקן ישראלי המיועד ליישומים אלה, ככל שקיים תקן כזה.
- לפי תקנה 35ג(ב)(1)-(2), אם אין תקן ישראלי ייעודי ליישומים, יחולו קריטריוני ההצלחה הקבועים בתקן נגישות האינטרנט (ת"י 5568), רק ככל שהם רלוונטיים ליישום ולאפשרויות הנגישות שמערכת ההפעלה מאפשרת לבצע, ודרישה זו חייבת לחול בלפחות שתי מערכות הפעלה נפוצות.
- לפי תקנה 35ג(ב)(3), נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשאי לקבוע בהנחיה באילו מערכות הפעלה יש לקיים את דרישות התקנה, כלומר לא מדובר בבחירה חופשית של החייב אלא במנגנון שהנציב יכול להכווין.
- לפי תקנה 35ג(ג), חייב פטור מביצוע התאמת נגישות ביישום (אפליקציה) אם הוא מפעיל שירות זהה באתר אינטרנט המותאם לשימוש במכשירים ניידים כאמור, ואותו שירות באתר עומד בדרישות הנגישות לפי תקן נגישות האינטרנט; חייב שמסתמך על פטור כזה צריך לפרסם ביישום קישור נגיש ככל האפשר, המפנה לאתר העומד בדרישות הנגישות.
- תקנה 35ג(א) עצמה מנוסחת כתנאי מותנה, תקן ייעודי ליישומים "ככל שיש תקן כזה", ולא כהפניה אוטומטית לתקן ישראלי 5568; זהו המקור לכך שחובת ה-AA לפי תקן 5568 בתקנה 35א(א) חלה במפורש רק על אתר האינטרנט, ולא על אפליקציות, שמוסדרות בנפרד בתקנה 35ג.
אתר אינטרנט ואפליקציה של אותו שירות לא תמיד כפופים לאותה דרישה משפטית מדויקת. בעוד שאתר אינטרנט מחויב בתקן ישראלי 5568 ברמה AA לפי תקנה 35א(א) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, אותה תקנה 35א(א) עצמה קובעת שהחובה הזו אינה חלה על אפליקציות. לאפליקציות, הייעוד הרשמי בתקנות הוא סעיף נפרד: תקנה 35ג.
השלב הראשון: תקן ישראלי ייעודי, אם קיים
לפי תקנה 35ג(א), יישומים (אפליקציות) המיועדים למכשירים שאינם מחשב נייח או מחשב נייד, כלומר בעיקר טלפונים חכמים ומחשבי לוח, צריכים לעמוד בדרישות תקן ישראלי המיועד ליישומים אלה, ככל שקיים תקן כזה. הניסוח "ככל שיש תקן כזה" הוא תנאי מותנה, לא הפניה אוטומטית לאותו תקן 5568 שחל על אתרי אינטרנט.
אין תקן ייעודי? חוזרים לקריטריונים של 5568, בשתי מערכות הפעלה
כשאין תקן ישראלי ייעודי ליישומים, תקנה 35ג(ב) קובעת ברירת מחדל: יחולו קריטריוני ההצלחה הקבועים בתקן נגישות האינטרנט (ת"י 5568), אך רק ככל שהם רלוונטיים ליישום הספציפי ולאפשרויות הנגישות שמערכת ההפעלה שעליה הוא רץ מאפשרת לבצע בפועל. בנוסף, דרישה זו צריכה לחול בלפחות שתי מערכות הפעלה נפוצות, ולא רק באחת. תקנה 35ג(ב)(3) מוסיפה שלנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש סמכות לקבוע בהנחיה רשמית באילו מערכות הפעלה בדיוק יש לקיים את הדרישה.
הפטור: שירות זהה באתר נגיש
תקנה 35ג(ג) מעניקה פטור משמעותי: חייב יכול להיות פטור מביצוע התאמת נגישות באפליקציה עצמה, אם הוא מפעיל שירות זהה באתר אינטרנט המותאם לשימוש במכשירים ניידים, ובתנאי שהשירות הזה באתר עומד בעצמו בדרישות הנגישות לפי תקן נגישות האינטרנט. חברה שמסתמכת על הפטור הזה אינה פטורה לגמרי מאחריות: היא חייבת לפרסם באפליקציה עצמה קישור נגיש ככל האפשר, המפנה לאתר הנגיש, כדי שמי שלא מצליח להשתמש באפליקציה יוכל בכל זאת לקבל את השירות.
למה זה חשוב בפועל
ההבחנה הזו בין 35א ל-35ג היא לא עניין טכני בלבד. אם אתם נתקלים באפליקציה לא נגישה ומחפשים על מה בדיוק להסתמך בפנייה שלכם, חשוב לדעת שהטענה "האפליקציה חייבת לעמוד בתקן 5568 ברמה AA בדיוק כמו אתר אינטרנט" אינה מדויקת משפטית: הדרישה המפורשת לכך קיימת לגבי אתרי אינטרנט, ואילו לגבי אפליקציות הדרישה עוברת דרך תקנה 35ג, עם מנגנון ברירת המחדל וה"ככל שרלוונטי" שלה. בפועל, גוף שמפעיל אפליקציה נדרש עדיין להשקיע בנגישותה, אך הבסיס המשפטי המדויק שונה.
מה עושים אם האפליקציה לא נגישה
כדאי לבדוק קודם אם קיים אתר מקביל נגיש לאותו שירות: אם כן, אפשר לבקש לקבל את השירות דרכו, ולדרוש מהחברה לפרסם באפליקציה קישור נגיש אליו, כפי שמחייבת תקנה 35ג(ג). אם אין אתר מקביל נגיש, אפשר לפנות לחייב ולדרוש תיקון, ואם אין מענה בזמן סביר, לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שאחראית לפקח ולאכוף גם על נגישות אפליקציות.
לסיכום
- תקנה 35ג, לא 35א, היא זו שמסדירה נגישות אפליקציות למכשירים ניידים.
- הדרישה הראשונה היא עמידה בתקן ישראלי ייעודי ליישומים, אם קיים תקן כזה.
- בהיעדר תקן כזה, חלים קריטריוני ההצלחה של תקן נגישות האינטרנט ככל שרלוונטי, בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות.
- אפליקציה עשויה להיות פטורה מהנגשה אם קיים אתר מקביל נגיש, ובתנאי שהאפליקציה מפרסמת קישור נגיש אליו.
- נכון למועד כתיבת מדריך זה, לא אותר תקן ישראלי ייעודי שפורסם במיוחד לאפליקציות, כך שברירת המחדל של WCAG בשתי מערכות הפעלה היא המנגנון המעשי החל כיום.
שאלות נפוצות
האם אפליקציה חייבת לעמוד באותו תקן 5568 ברמה AA כמו אתר אינטרנט?
לא בהכרח באותו אופן פורמלי. תקנה 35א(א), שקובעת את חובת תקן 5568 ברמה AA, חלה על אתר האינטרנט וכוללת סייג מפורש שאינו חל על אפליקציות. אפליקציות מוסדרות בתקנה 35ג: תקן ישראלי ייעודי ליישומים אם קיים, ואם לא, קריטריוני ההצלחה של תקן נגישות האינטרנט ככל שהם רלוונטיים, בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות.
מה קורה אם אין בכלל תקן ישראלי ייעודי לאפליקציות?
אז חלה ברירת המחדל שבתקנה 35ג(ב): קריטריוני ההצלחה של תקן נגישות האינטרנט, ככל שהם רלוונטיים לאפליקציה ולאפשרויות הנגישות שמערכת ההפעלה מאפשרת, ובלבד שההתאמה מבוצעת בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות.
האפליקציה שאני משתמש בה לא נגישה, אבל יש לחברה גם אתר אינטרנט, מה הזכות שלי?
אם האתר המקביל מותאם לשימוש במכשירים ניידים ועומד בדרישות הנגישות של תקן נגישות האינטרנט, החברה עשויה להיות פטורה מהנגשת האפליקציה עצמה לפי תקנה 35ג(ג), אך חייבת לפרסם באפליקציה קישור נגיש ככל האפשר לאותו אתר נגיש, כדי שתוכלו לקבל את השירות דרכו.
מי קובע באילו מערכות הפעלה בדיוק (אנדרואיד, iOS וכדומה) צריך לעמוד בדרישות?
לפי תקנה 35ג(ב)(3), לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש סמכות לקבוע בהנחיה רשמית באילו מערכות הפעלה יש לקיים את הדרישה. בכל מקרה, לפי התקנה עצמה מדובר בלפחות שתי מערכות הפעלה נפוצות, לא רק באחת.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888