לא מספיק שהמקום נגיש, צריך גם לפרסם את זה: מה קבע בית המשפט העליון על חובת פרסום הסדרי הנגישות
נייר עמדה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מצטט פסיקה תקדימית: חובת פרסום הסדרי נגישות היא חלק בלתי נפרד מההנגשה עצמה, לא פרט טכני שולי.
עובדות מהירות
- לפי נייר עמדה שהגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ב-2023, בית המשפט העליון התייחס לאחרונה לחובת פרסום הסדרי נגישות וקבע: "החובה לפרסם את הסדרי הנגישות החלים במקום מסוים איננה הוראה שולית שנלווית לחובת ההנגשה, אלא שלובה בהנגשה עצמה... הנגשה איננה מתחילה בשעריו של מקום ציבורי, אלא עוד קודם לכן, כאשר אדם עם מוגבלות מעוניין לבדוק אם יוכל לבקר במקום ציבורי" (עמ' 3 עד 4).
- מקור הציטוט הוא בר"ם 6124/20, מועצה אזורית אור עקיבא נ' חטיב, שפורסם בנבו ב-22 בינואר 2023, בפסקה 19 לפסק הדין (עמ' 4).
- בעקבות פסיקה זו וטענות שהציגה הנציבות, היא מבקשת בנייר העמדה שהצוות הבין משרדי יחזור בו מכל ניסיון לסווג תביעות בנושא אי ביצוע או אי פרסום התאמות נגישות כתביעות "קלות ערך" (עמ' 4).
- לפי עמדת הנציבות, יש מקום להבחין בין הפרות שניתן לתקן בנקל לבין הפרות שתיקונן דורש עלויות גבוהות או זמן ביצוע ארוך, אבל הבחנה כזו משפיעה לכל היותר על אופן הטיפול בתביעה, ולא הופכת הפרת נגישות שקל לתקן אותה לפחות משמעותית מבחינת האדם שנפגע ממנה (עמ' 4).
- הנציבות מציינת שהעלייה בתביעות ייצוגיות בתחום הנגישות בשנת 2020 קשורה בין היתר לכך שרק באותן שנים נכנסו לתוקפן המלא הוראות הנגישות מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג 2013, ולא רק להיעדר אגרת הגשה כפי שהצוות טען (עמ' 3).
מקום יכול להיות נגיש בפועל, ועדיין להפר את החוק, אם הוא לא מפרסם את זה. נייר עמדה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מ-2023 מצטט פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון שמבהירה בדיוק למה.
מה קבע בית המשפט העליון
בבר"ם 6124/20, מועצה אזורית אור עקיבא נ' חטיב (נבו, 22 בינואר 2023), קבע בית המשפט העליון: "החובה לפרסם את הסדרי הנגישות החלים במקום מסוים איננה הוראה שולית שנלווית לחובת ההנגשה, אלא שלובה בהנגשה עצמה... הנגשה איננה מתחילה בשעריו של מקום ציבורי, אלא עוד קודם לכן, כאשר אדם עם מוגבלות מעוניין לבדוק אם יוכל לבקר במקום ציבורי".
למה זה משנה בפועל
המשמעות היא שאדם עם מוגבלות צריך להיות מסוגל לדעת מראש, לפני שהוא יוצא מהבית, אם מקום מסוים מתאים לו. בלי פרסום מסודר של הסדרי הנגישות, גם מקום שבפועל נגיש לא ממלא את חובתו החוקית.
לא תביעות "קלות ערך"
בעקבות הפסיקה הזו, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביקשה מהצוות שבחן את חוק תובענות ייצוגיות לחזור בו מכל ניסיון לסווג תביעות על אי פרסום הסדרי נגישות כתביעות שוליות. לעמדתה, אפשר להבחין בין הפרות שקל לתקן לבין הפרות מורכבות יותר, אבל זה לא הופך הפרה שקל לתקן אותה לפחות משמעותית מבחינת מי שנפגע ממנה.
מה המשמעות עבורכם
אם נתקלתם במקום שלא מפרסם איך להגיע אליו נגיש, גם אם בפועל יש בו רמפה או מעלית, דעו שהפסיקה שבבסיס המדריך הזה תומכת בכך שמדובר בהפרה ממשית, לא בפרט טכני. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מקום ציבורי נגיש בפועל, אבל לא מפרסם איך להגיע אליו נגיש. האם זו הפרה?
כן. בית המשפט העליון קבע, בפסיקה שמצוטטת בנייר עמדה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שחובת פרסום הסדרי הנגישות היא חלק בלתי נפרד מההנגשה עצמה, ולא פרט טכני שולי, בדיוק משום שאדם צריך לדעת מראש אם הוא יכול להגיע לאותו מקום.
למה חשוב לפרסם הסדרי נגישות מראש, ולא פשוט לסמוך על כך שהמקום מונגש?
כי לפי בית המשפט העליון, הנגשה אינה מתחילה בשעריו של המקום אלא קודם לכן, כשאדם עם מוגבלות שוקל אם לבוא בכלל. בלי פרסום מסודר של הסדרי הנגישות, האדם לא יכול לדעת מראש אם המקום מתאים לו, גם אם בפועל הוא כן נגיש.
האם תביעה על אי פרסום הסדרי נגישות נחשבת תביעה שולית?
לא, לפי עמדת הנציבות. היא מתנגדת במפורש לסיווג כזה, ומזכירה שבית המשפט העליון עצמו קבע שמדובר בחובה ששלובה בהנגשה עצמה, ולא בהוראה נלווית שהפרתה חסרת משמעות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888