כסף, מסים והנחותעודכן: 28.07.2026

קריפטו בישראל: מה אומרים בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון על נכסים דיגיטליים

מי מפקח בישראל על מסחר במטבעות דיגיטליים, מה אומר החוק על רישוי פלטפורמות קריפטו, ולאן פונים בתלונה או בשאלה.

מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואת'ריום הפכו בשנים האחרונות לנושא שמעניין גם אנשים מתמודדים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים, בין אם כאפשרות השקעה ובין אם כנושא שמעורר חשש מהונאות. מדריך זה מסכם, על סמך פרסומים רשמיים בלבד, מי מפקח בישראל על התחום, מה מותר ומה אסור, ולאן אפשר לפנות בשאלה או בתלונה.

שלושה גופים, שלושה תפקידים

אין בישראל גוף אחד ש"אחראי על קריפטו". הפיקוח מתחלק בין כמה רשויות, וכדאי להכיר את החלוקה כדי לדעת למי לפנות:

• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, כל מי שנותן שירות ב"נכס פיננסי" כעיסוק, כאשר נכס פיננסי מוגדר בחוק כך שהוא כולל גם מטבעות וירטואליים, חייב ברישיון מהרשות. החובה הזו חלה החל מיוני 2018. מי שפועל בלי רישיון כשהוא נדרש עובר עבירה פלילית.
• רשות ניירות ערך: עוסקת בשאלה האם טוקן דיגיטלי מסוים מהווה למעשה נייר ערך, ואם כן, מהן חובות הגילוי החלות על מי שמציע אותו לציבור. הרשות פרסמה כבר ב-14 במרץ 2018 אזהרה לציבור המשקיעים מפני הסיכונים הגבוהים בהשקעה במטבעות דיגיטליים.
• בנק ישראל: אינו הגוף המפקח על פלטפורמות קריפטו, אך מבהיר בפרסומיו כי מטבעות דיגיטליים אינם הילך חוקי בישראל, אינם מגובים על ידו, וכפופים לתנודתיות גבוהה. בנק ישראל מפרסם באתרו גם ריכוז של פרסומי רשות ניירות ערך בנושא.

למה זה חשוב למי שמתמודד עם מוגבלות

ההיכרות עם חלוקת התפקידים הזו חשובה משתי סיבות. הראשונה: אם משהו משתבש מול פלטפורמת קריפטו, כדאי לדעת לאיזו רשות לפנות, כדי לא לבזבז זמן ומאמץ בפנייה לגוף הלא נכון. השנייה: מכיוון שאין הכרה בקריפטו כהילך חוקי ואין ביטוח פיקדונות כמו בבנקים, כל השקעה במטבעות דיגיטליים כרוכה בסיכון לאובדן מלא של הכסף, סיכון שחשוב לקחת בחשבון בייחוד כשמדובר בחיסכון שמיועד למחיה שוטפת או תלוי בקצבה.

מה עדיין לא מוסדר במלואו

נכון לפרסום מדריך זה, הרגולציה בתחום ממשיכה להתפתח, כולל דיונים על הסדרה ייעודית ל"מטבעות דיגיטליים יציבים" (סטייבלקוינים) ופיקוח הדוק יותר. מבקר המדינה פרסם דוח שהצביע על פערים בפיקוח ובמיסוי בתחום. מי שמתלבט אם להשקיע בקריפטו, ובפרט מי שנשען על קצבה או חיסכון מוגן, מוזמן לבדוק תחילה האם לגורם המציע לו את השירות יש רישיון בתוקף מרשות שוק ההון, ולפנות ברשות ניירות ערך בכל שאלה על ההיבט הרגולטורי.

איך בודקים ולאן פונים

ניתן לפנות ברשות ניירות ערך במסלול פניות ותלונות הציבור לבירור סטטוס רגולטורי של גורם מסוים או להגשת תלונה. בנק ישראל מרכז באתרו פרסומים של רשות ניירות ערך בנושא מטבעות דיגיטליים, ומהם אפשר ללמוד על עמדות עדכניות. מומלץ תמיד להעדיף מידע רשמי מהאתרים הממשלתיים על פני פרסומים שיווקיים של גורמים מסחריים בתחום.

לקראת רגולציה נוספת

מעבר למסגרת הקיימת, הגורמים המוסדיים בישראל בוחנים בשנים האחרונות הסדרה ייעודית נוספת, למשל בנוגע ל"מטבעות דיגיטליים יציבים" (סטייבלקוינים), שנועדה לצמצם את הפער הרגולטורי הקיים כיום מול חלק ניכר מפעילות הקריפטו. עד להשלמת הסדרות עתידיות, הכלל המעשי שכדאי לזכור הוא: ככל שתחום מסוים אינו מוסדר במפורש, המשמעות היא גם פחות הגנות צרכניות פורמליות, ולכן נדרשת זהירות מוגברת. מי שמעוניין לעקוב אחרי עדכונים רגולטוריים יכול לעשות זאת דרך פרסומי בנק ישראל ורשות ניירות ערך, ולא להסתמך על מידע מגורם מסחרי שמעוניין למכור מוצר או שירות.

רשימת בדיקה קצרה לפני כל פעולה בקריפטו

לפני העברת כסף לכל גורם המציע שירותי קריפטו, מומלץ לבדוק: האם יש לגורם רישיון נותן שירות בנכס פיננסי בתוקף מרשות שוק ההון, האם התקבלה אזהרת סיכון ברורה בעברית, והאם ניתן לאתר את הגורם גם באמצעים עצמאיים ולא רק דרך הקישור שנשלח אליכם. בדיקה פשוטה כזו יכולה לחסוך הרבה נזק בהמשך.