ForYou בשבילך

כסף, מסים והנחותעודכן: 26.10.2026

דייר מוגן שזכה בתביעת הפינוי שלו סירב לשלם לעורך הדין שהציל לו את הדירה, בטענה שליקוי ראייה מנע ממנו להבין את ההסכם: בית המשפט דחה את הטענה וחייב אותו ביותר מ-10,000 שקל

פסיקה אמיתית מבית משפט לתביעות קטנות בחיפה עוסקת בדייר מוגן שלאחר שעורך דינו ניצח עבורו בתביעת פינוי, סירב לשלם לו שכר טרחה בטענה שליקוי ראייה מנע ממנו להבין סעיף בהסכם. הרשם הבכיר קבע שמדובר בשימוש לא ראוי בליקוי אמיתי, אחרי שהלקוח עצמו היה מעורב בכל שלב של התיק.

עובדות מהירות

  • שלמה נחשון, דייר מוגן בדירה ברחוב החלוץ בחיפה, נתבע לפינוי על ידי יהל יזמות נדל"ן, שרכשה את הנכס באוגוסט 2022 וטענה שנחשון נטש את הדירה ועבר להתגורר בנשר, אף שהמשיך לשלם דמי שכירות מוגנים כסדרם.
  • בדצמבר 2023 ביקש נחשון להחליף את עורך הדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי שייצג אותו. עו"ד אריק איימצט נכנס לתיק בפברואר 2024, כשבועיים בלבד לפני דיון ההוכחות, למד את התיק, הופיע לדיון שבו נחקרו עדים, והגיש סיכומים בכתב בהיקף של שבעה עמודים. בית המשפט דחה את תביעת הפינוי וחייב את חברת הנדל"ן לשלם לנחשון שכר טרחת עורך דין בסכום של 8,000 שקל.
  • לאחר הזכייה סירב נחשון לשלם לאיימצט את שכר הטרחה המוסכם, והגיש נגדו תביעה. לטענתו, עורך הדין החתים אותו על הסכם שכר טרחה מבלי שהבין שהוא כולל סעיף הקובע שכל שכר טרחה שייפסק בתיק ילך לעורך הדין, וזאת מכיוון שהוא סובל מליקוי ראייה. איימצט הגיש תביעה נגדית, ודרש גם 2,550 שקל נוספים שנחשון מעולם לא שילם מאז פברואר 2024.
  • הרשם הבכיר מילאד תלחמי, בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה, לא קיבל את גרסת נחשון. הוא קבע כי נחשון הוא "אדם מעורב ודעתן", דבר שאינו מתיישב עם הטענה שלא ידע על מה חתם, והעדיף את גרסת עורך הדין, שהעיד כי הסביר לנחשון את כל סעיפי ההסכם, קבע לו שכר טרחה מופחת בפריסת תשלומים, וכי נחשון "קרא את הסכם שכר הטרחה מספר פעמים" לפני החתימה והיה מעורב בכל שלב בתיק, כולל בהכנת טיוטת הסיכומים.
  • את טענת ליקוי הראייה עצמה דחה הרשם במפורש, בקובעו שנחשון עושה "שימוש לא ראוי ומוגזם" בליקוי שלו, וכי "חבל שטענה כזו עלתה בהקשר הלא נכון, לאחר עבודתו המאומצת של הנתבע". הרשם חייב את נחשון לשלם לאיימצט סכום כולל של 10,550 שקל (8,000 שקל שכר הטרחה שנפסק ועוד 2,550 שקל יתרת חוב), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, ועוד 1,500 שקל הוצאות משפט, תוך שציין שהיה מקום להוצאות גבוהות יותר אך ריסן את עצמו לאור גילו של נחשון וגודל התביעה.

פסיקה אמיתית מבית משפט לתביעות קטנות בחיפה נותנת מענה לשאלה שרבים אולי לא חשבו עליה: מה קורה כשאדם עם מוגבלות אמיתית מעלה טענה על רקע אותה מוגבלות, אבל התנהלותו לאורך ההליך סותרת את הטענה הזו? התשובה שנתן בית המשפט חשובה לכל מי שמתמודד עם ליקוי ראייה, שמיעה או כל מוגבלות אחרת, וצריך לחתום על הסכם משפטי או חוזה.

מה קרה

שלמה נחשון, דייר מוגן בחיפה, נתבע לפינוי מדירתו על ידי חברת נדל"ן שרכשה את הבניין. עורך דינו, שנכנס לתיק רק שבועיים לפני הדיון המכריע, הצליח להפוך את התמונה: הוא למד את התיק לעומק, ייצג את נחשון בדיון ההוכחות, והגיש סיכומים מפורטים. בית המשפט דחה את תביעת הפינוי וחייב את חברת הנדל"ן לשלם לנחשון שכר טרחת עורך דין.

הזכייה הפכה למחלוקת חדשה

במקום לשלם לעורך דינו את שכר הטרחה המוסכם מתוך הסכום שנפסק, נחשון סירב לשלם, וטען שליקוי ראייה שממנו הוא סובל מנע ממנו להבין שחתם על סעיף שלפיו שכר הטרחה שייפסק בתיק ילך לעורך הדין. עורך הדין הגיש תביעה נגדית, ודרש גם יתרת תשלום נוספת שמעולם לא שולמה.

למה בית המשפט לא קיבל את הטענה

הרשם הבכיר שדן בתיק בחן את התנהלותו של נחשון לכל אורך ההליך, לא רק את הרגע הספציפי של החתימה. הוא מצא שנחשון היה מעורב ודעתן, קרא את ההסכם מספר פעמים, ואף סייע בהכנת מסמכים משפטיים בתיק עצמו. על רקע זה, קבע הרשם שהטענה לליקוי ראייה שמנע הבנה הועלתה באופן לא ראוי ומוגזם, ובדיוק בהקשר הלא נכון: לאחר שעורך הדין כבר עשה את העבודה והביא לתוצאה טובה עבור הלקוח.

מה נפסק בסופו של דבר

נחשון חויב לשלם לעורך דינו סכום כולל של 10,550 שקל, הכולל את שכר הטרחה שנפסק ואת יתרת החוב, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, ועוד הוצאות משפט. הרשם ציין שהיה מקום להוצאות גבוהות יותר נוכח ההפרה הבוטה של ההסכם, אך בחר לרסן את עצמו בשים לב לגילו של נחשון ולכך שמדובר בתביעה קטנה.

מה המשמעות עבורכם

אם יש לכם מוגבלות, כמו ליקוי ראייה, וידוע לכם שתצטרכו לחתום על הסכם משפטי, הדרך הנכונה להגן על עצמכם היא לבקש התאמה בזמן אמת: הקראת ההסכם בקול, עותק בהדפסה מוגדלת, או נוכחות של בן משפחה או מלווה. בקשה כזו שמועלית ומתועדת לפני החתימה שונה לגמרי מטענה שמועלית רק לאחר שההליך הסתיים לטובתכם ואתם מעוניינים להתחמק מתשלום. בתי משפט בוחנים את ההתנהלות הכוללת שלכם לאורך ההליך, ולא רק את הרגע שבו נטען שלא הבנתם את מה שחתמתם עליו, ולכן עקביות וכנות בטענות הן המפתח להגנה אמיתית על הזכויות שלכם.

ליווי חינם בעברית

אם אתם או קרוב משפחה מתמודדים עם ליקוי ראייה או מוגבלות אחרת ונדרשים לחתום על הסכם משפטי, או שאתם מתלבטים לגבי הסכם שכר טרחה או חוזה שכבר חתמתם עליו, צוות For You ישמח לעזור בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי אישי, ואינו תחליף לבדיקת המקרה הספציפי שלכם מול עורך דין.

שאלות נפוצות

אני חותם על הסכם שכר טרחה או חוזה אחר ויש לי ליקוי ראייה אמיתי. איך אני מגן על עצמי?

כדאי לבקש במפורש, עוד לפני החתימה, שמי שמייצג אתכם יקריא את כל ההסכם בקול, או שתקבלו עותק בהדפסה מוגדלת או בפורמט נגיש אחר. אם יש אפשרות, כדאי להביא איתכם בן משפחה או מכר שיוכל להעיד בעתיד שהוסברו לכם התנאים. תיעוד כזה, בזמן אמת, שונה מאוד מטענה שעולה רק אחרי שההליך הסתיים.

למה בית המשפט דחה את טענת ליקוי הראייה אם מדובר במוגבלות אמיתית?

בפסיקה שתוארה כאן בית המשפט לא קבע שלליקוי ראייה אין משמעות משפטית, אלא שההתנהגות של נחשון לכל אורך התיק סתרה את טענתו. הוא היה מעורב בכל שלב, קרא את ההסכם מספר פעמים, ואף סייע בהכנת מסמכים משפטיים. כשההתנהלות בפועל מראה אדם מעורב ומבין, קשה לשכנע בית משפט שבדיוק באותו הסכם לא הובן סעיף מסוים.

אם זכיתי במשפט בזכות עורך דין, האם אני חייב לשלם לו גם אם אני לא מרוצה מההסכם איתו?

כפי שקבע הרשם בפסיקה שתוארה כאן, הסכם שכר טרחה הוא הסכם מחייב ככל חוזה אחר, ולקוח אינו יכול לחזור בו ממנו באופן חד צדדי אחרי שעורך הדין מילא את חלקו והביא לתוצאה טובה. אם יש השגות על תנאי ההסכם, עדיף להעלות אותן מול עורך הדין בזמן אמת, ולא רק אחרי הזכייה.

מה ההבדל בין טענת חוסר הבנה לגיטימית לבין "שימוש לא ראוי" בליקוי, כפי שבית המשפט כינה זאת כאן?

ההבדל המרכזי הוא העיתוי והעקביות. טענה לגיטימית בדרך כלל תועלה בסמוך לחתימה, עם ראיות תומכות כמו בקשה להקראה או לעותק נגיש. כשהטענה מועלית לראשונה רק לאחר זכייה בתיק ובמטרה להימנע מתשלום, ובסתירה להתנהגות פעילה ומודעת לאורך כל ההליך, בית המשפט עלול לראות בכך ניסיון לא כן להשתמש במוגבלות ככלי להתחמקות מהתחייבות.

אני מעוניין להתלונן על עורך דין או לבדוק אם הסכם ששילמתי לפיו הוגן, לאן פונים?

אפשר לפנות ללשכת עורכי הדין בישראל, שמטפלת בתלונות על אתיקה מקצועית ושכר טרחה. אם יש חשש שמוגבלות או קושי בהבנה השפיעו על חתימה על הסכם כלשהו, כדאי להיוועץ בעורך דין נוסף או בגורם מקצועי בלתי תלוי לפני שמגישים תביעה, כדי לבחון מראש אם יש בסיס עובדתי מספק לטענה.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888