ירידה חדה בדיאליזה ביתית: מ-30% ל-6% מהחולים, ומשרד הבריאות לא בדק למה
דוח מבקר המדינה מצא ירידה חדה בשיעור החולים המטופלים בדיאליזה צפקית בבית, ושהמשרד לא בדק ולא ניתח את הסיבה לירידה.
עובדות מהירות
- בביקורת עלה כי בעשור שקדם לדוח חלה ירידה משמעותית במספר טיפולי הדיאליזה שעושים החולים בבית, מה שמונע מחולים שיכולים לקבל את הטיפול בבית לשמור על אורח חיים סביר יחסית (עמוד 2).
- משרד הבריאות לא בדק ולא ניתח מה הסיבה לירידה במספר החולים המטופלים בדיאליזה ביתית (עמוד 3).
- לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות והאיגוד הנפרולוגי, בשנים 1990 עד 1996 כ-30% מהחולים באי ספיקת כליות טופלו בדיאליזה צפקית (ביתית), ואילו בשנת 2010 רק כ-6% מכלל החולים טופלו בסוג זה של דיאליזה (עמוד 15).
- בעקבות הביקורת השיב משרד הבריאות בנובמבר 2011 כי דוחות הבקרה של מרפאות הדיאליזה הצפקית יישלחו לקופות החולים, וכי דוחות הבקרה של היחידות הנפרולוגיות יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד (עמוד 15).
דיאליזה ביתית, ובפרט דיאליזה צפקית (פריטונאלית), נחשבת לפתרון שמקל משמעותית על שגרת היום יום של חלק מחולי הכליות. אלא שדוח מבקר המדינה משנת 2012 חשף שהשימוש בה בישראל צנח באופן חד לאורך השנים, ושמשרד הבריאות לא טרח לברר מדוע.
ירידה משמעותית שלא נבדקה
בביקורת עלה כי בעשור שקדם לדוח חלה ירידה משמעותית במספר טיפולי הדיאליזה שעושים החולים בבית. הדבר מונע מחולים שיכולים לקבל את הטיפול בבית לשמור על אורח חיים סביר יחסית, שכן דיאליזה ביתית חוסכת נסיעות תכופות למכון ומאפשרת גמישות רבה יותר בזמני הטיפול. עם זאת, משרד הבריאות לא בדק ולא ניתח מה הסיבה לירידה הזו.
מ-30% ל-6% תוך כשני עשורים
הנתונים שריכזו המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות והאיגוד הנפרולוגי מציגים את היקף הירידה: בשנים 1990 עד 1996 כ-30% מהחולים באי ספיקת כליות טופלו בדיאליזה צפקית, שהיא הצורה הביתית העיקרית של הטיפול. בשנת 2010, לעומת זאת, רק כ-6% מכלל החולים טופלו בדיאליזה מסוג זה. כלומר שיעור המטופלים בבית התכווץ בצורה דרמטית, בלי שמשרד הבריאות בירר את הגורמים לכך.
התחייבות לשקיפות מול קופות החולים
בעקבות הביקורת השיב משרד הבריאות בנובמבר 2011 כי בכוונתו לשפר את זרימת המידע: דוחות הבקרה של מרפאות הדיאליזה הצפקית יישלחו לקופות החולים, ודוחות הבקרה של היחידות הנפרולוגיות בבתי החולים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. מבקר המדינה גם המליץ לקופות החולים ליידע את חוליהן המטופלים בדיאליזה על פרסום דוחות הבקרה הללו.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם או בן משפחה מטופלים בדיאליזה, כדאי לשאול באופן יזום את הצוות הנפרולוגי אם דיאליזה ביתית מתאימה מבחינה רפואית, ולא להניח שהיא לא רלוונטית רק משום שלא הוצעה מיוזמת הקופה. כדאי גם לבדוק באתר האינטרנט של משרד הבריאות אם פורסמו דוחות בקרה על היחידה הנפרולוגית או מרפאת הדיאליזה שבה אתם מטופלים.
שאלות נפוצות
האם עדיין אפשר לבקש לעבור לדיאליזה ביתית?
כן. דיאליזה ביתית, ובפרט דיאליזה צפקית, היא עדיין אפשרות טיפולית קיימת שנקבעת בהתאם למצב הרפואי, ומחייבת הכשרה ואספקת ציוד. מומלץ לשוחח עם הצוות הנפרולוגי בקופת החולים ולשאול במפורש על האפשרות, שכן לפי דוח מבקר המדינה שיעור המשתמשים בה ירד באופן חד ולא כל חולה בהכרח מודע לכך שהיא רלוונטית עבורו.
למה חשוב לדעת שהמשרד לא בדק את סיבת הירידה?
משום שהירידה בשיעור הדיאליזה הביתית לא נבעה בהכרח משיקולים רפואיים בלבד, ומאחר שהגורם לירידה לא נבדק, ייתכן שחולים שהיו יכולים להתאים לטיפול בבית לא מופנים אליו. שאלה יזומה מול הצוות הרפואי יכולה למנוע החמצה של אפשרות טיפולית שמקלה משמעותית על שגרת היום יום.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888