דיקור וסל הבריאות: מקצוע שאינו מוסדר ברישוי עצמאי, ומה זה אומר על הטיפול
בשונה מכירופרקטיקה, דיקור מסווג בחוק הישראלי כעיסוק ברפואה ולא כמקצוע עצמאי ברישוי. מה המשמעות המעשית.
עובדות מהירות
- פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז 1976, מגדירה "עיסוק ברפואה" ככולל במפורש "ריפוי באקופונקטורה", ולכן טיפול דיקור מסווג בחוק הישראלי כעיסוק ברפואה המוגבל לרופאים מורשים.
- סעיף 59א לפקודת הרופאים, שנוסף בתיקון משנת התשמ"ז 1987, מסמיך את המנהל הכללי של משרד הבריאות להתיר למי שאינו רופא מורשה, ושעומד בתנאים שקבע השר בתקנות, לעסוק באקופונקטורה בפיקוחו של רופא מורשה בלבד.
- בשנת 2002 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק העיסוק באקופונקטורה, התשס"ב 2002, שביקשה להסדיר את הדיקור כמקצוע בריאות עצמאי ברישוי, אך ההצעה לא אושרה מעולם.
- כירופרקטיקה, לעומת זאת, נוספה כמקצוע בריאות עצמאי ברישוי מכוח חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח 2008, יחד עם פודיאטריה, פודיאטריה כירורגית וקרימינולוגיה קלינית, בעוד דיקור אינו נמנה עם המקצועות שנוספו לחוק זה.
- דיקור, כמו רוב ענפי הרפואה המשלימה, אינו נכלל בסל הבריאות הבסיסי.
כשמדברים על רפואה משלימה ורישוי מקצועי בישראל, נוצר לעיתים רושם שכל ענפי הרפואה המשלימה נמצאים באותו מצב משפטי בדיוק. זה לא נכון. כירופרקטיקה, למשל, היא מקצוע בריאות מוסדר ומפוקח ברישוי עצמאי משלו. דיקור סיני, לעומת זאת, נמצא במקום אחר לגמרי במפת הרישוי הישראלית, וההבדל הזה משפיע בפועל על מי מוסמך לטפל בכם ולאן פונים אם משהו משתבש.
מה אומר החוק על עיסוק בדיקור
פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז 1976, מגדירה בסעיף ההגדרות שלה את המונח "עיסוק ברפואה", וקובעת במפורש שהוא כולל "ריפוי באקופונקטורה". המשמעות היא שטיפול דיקור מסווג בחוק הישראלי כעיסוק ברפואה, בדיוק כמו בדיקת חולים, אבחון או מתן מרשם, ולכן הוא מוגבל עקרונית לרופאים מורשים בלבד. עם זאת, בשנת התשמ"ז 1987 נוסף לפקודה סעיף 59א, המסמיך את המנהל הכללי של משרד הבריאות להתיר גם למי שאינו רופא מורשה לעסוק באקופונקטורה, ובלבד שהוא עומד בתנאים שקבע שר הבריאות בתקנות, ושהוא פועל בפיקוחו של רופא מורשה. כלומר, גם מטפל דיקור שאינו רופא בעצמו, אמור לפעול תחת מטריית פיקוח של רופא מורשה, ולא כעצמאי לגמרי.
ההשוואה לכירופרקטיקה
הבדל זה בולט במיוחד לעומת כירופרקטיקה. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח 2008, הוסיף לרשימת המקצועות המוסדרים בו כמה מקצועות חדשים, ובהם פודיאטריה, פודיאטריה כירורגית, קרימינולוגיה קלינית וכירופרקטיקה. כירופרקט מקבל תעודה עצמאית משלו ממשרד הבריאות, עובר מסלול הכשרה ורישוי נפרד, וכפוף למסלול משמעתי מקצועי ייעודי. דיקור מעולם לא נוסף לרשימה הזאת. ניסיון להסדיר אותו כמקצוע עצמאי ברישוי, בדמות הצעת חוק העיסוק באקופונקטורה, התשס"ב 2002, הונח על שולחן הכנסת אך לא אושר מעולם. התוצאה היא שדיקור נשאר, גם כיום, מסווג כענף בתוך עיסוק ברפואה, ולא כמקצוע עצמאי בפני עצמו.
מה זה אומר בפועל למטופל
- מי שמטפל בכם אמור להיות רופא מורשה, או מטפל הפועל תחת פיקוחו של רופא מורשה מכוח היתר לפי סעיף 59א.
- אין תעודת "מטפל דיקור" עצמאית שאפשר לבדוק במאגר נפרד, בשונה מתעודת כירופרקט. הבדיקה הרלוונטית היא האם מדובר ברופא רשום, ומי הרופא המפקח אם המטפל אינו רופא בעצמו.
- מותר, ואף רצוי, לשאול את המטפל במפורש על מעמדו ועל זהות הרופא המפקח, ולא להסתפק בהתרשמות כללית.
ומה עם סל הבריאות
דיקור, כמו רוב ענפי הרפואה המשלימה, אינו נכלל בסל הבריאות הבסיסי. מימון הטיפול, כשהוא קיים, מגיע בעיקר משלושה מקורות: ביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים, הכרה כנפגע עבודה בביטוח הלאומי, או הסדרים ייעודיים לאוכלוסיות מסוימות. מדריך נפרד באתר זה עוסק במפורט בכל אחד ממסלולי המימון הללו, כולל התנאים והמגבלות של כל אחד מהם, וכדאי לעיין בו לפני שמתכננים סדרת טיפולים.
לסיכום
ההבדל בין דיקור לכירופרקטיקה אינו רק עניין טכני. הוא קובע אילו שאלות כדאי לשאול לפני טיפול (מי הרופא המורשה מאחורי המטפל, ולא רק איזו תעודת מקצוע יש לו), ולאן פונים אם משהו משתבש (מדריך נפרד באתר זה מרחיב על כך). כדאי לזכור את שני הכיוונים גם יחד: מבחינת רישוי מקצועי, דיקור שונה מכירופרקטיקה. מבחינת חובת הנגישות הפיזית והתקשורתית, שני הענפים כפופים לאותו חוק בדיוק.
מה המצב אצל רופאים שמשלבים דיקור בטיפול הרגיל שלהם
לא מעט רופאים בישראל, בעיקר ברפואת כאב, אורתופדיה ורפואת המשפחה, משלבים דיקור כאחת מכמה שיטות טיפול שהם מציעים למטופליהם, לאחר הכשרה ייעודית בתחום. במקרה כזה, הרופא ממשיך לשאת באחריות המקצועית הרגילה החלה על כל רופא, כפי שנקבעה בפקודת הרופאים ובכללי האתיקה הרפואית, ואינה שונה במהותה מהאחריות שלו בכל טיפול רפואי אחר שהוא מעניק. ההבדל היחיד הוא שהטיפול הספציפי מבוסס על שיטת דיקור ולא על שיטה קונבנציונלית, אך מעמדו המשפטי של הרופא כנותן הטיפול נשאר זהה.
שאלות נפוצות
אם דיקור כל כך נפוץ, למה הוא לא הוסדר כמקצוע עצמאי כמו כירופרקטיקה?
בשנת 2002 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שביקשה בדיוק את זה, הצעת חוק העיסוק באקופונקטורה, התשס"ב 2002, אך היא לא אושרה מעולם. בפועל, המצב המשפטי נשאר כפי שהיה קודם לכן: פקודת הרופאים מגדירה טיפול דיקור כעיסוק ברפואה, ולכן הוא נתון לרישוי רפואי כללי ולא לרישוי מקצועי ייעודי משלו, בשונה מכירופרקטיקה שהוסדרה בנפרד ב-2008.
מי בכלל מותר לו לתת לי טיפול דיקור בישראל?
לפי החוק, רופא מורשה. בנוסף, סעיף 59א לפקודת הרופאים מאפשר למנהל הכללי של משרד הבריאות להתיר גם למי שאינו רופא לעסוק באקופונקטורה, אך רק בפיקוחו של רופא מורשה ובכפוף לתנאים שקבע השר בתקנות. משמעות הדבר היא שמאחורי כל מטפל דיקור שאינו רופא בעצמו, אמור לעמוד רופא מורשה שמפקח על הפעילות.
איך אני יודע אם המטפל שלי עומד בדרישות האלה?
אפשר לשאול את המטפל במפורש האם הוא רופא מורשה, ואם לא, מיהו הרופא המורשה שמפקח על פעילותו במסגרת ההיתר. אפשר גם לבדוק במאגר בעלי הרישיון של משרד הבריאות אם מדובר ברופא רשום, ולבקש לראות תעודה או אישור בכתב.
האם קופת החולים מממנת דיקור?
לא כחלק מסל הבריאות הבסיסי. דיקור, כמו ענפי רפואה משלימה אחרים, ממומן בעיקר דרך ביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים, דרך הכרה כנפגע עבודה בביטוח הלאומי, או דרך הסדרים ייעודיים לאוכלוסיות מסוימות. מדריך נפרד באתר זה מרכז את כל מסלולי המימון האפשריים לדיקור ולרפואה משלימה, וכדאי לעיין בו לפני קביעת תור.
יש הבדל מעשי בין המצב המשפטי של דיקור לזה של כירופרקטיקה, מבחינת אדם עם מוגבלות שרוצה לממש את זכויותיו?
כן, בעיקר בשאלת האחריות המקצועית. כירופרקטיקה, כמקצוע עצמאי ברישוי, כפופה למסלול תלונות מקצועי ייעודי במשרד הבריאות. דיקור, מכיוון שאינו מקצוע עצמאי אלא ענף בתוך עיסוק ברפואה, מפנה את האחריות המקצועית בעיקר לרופא המורשה שביצע את הטיפול או פיקח עליו. לעניין נגישות פיזית ותקשורתית, שני הענפים כפופים לאותו חוק שוויון זכויות בדיוק, כך שאין הבדל שם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888