מימון סדים, מדים אורתופדיים ומכשירי ניידות למתמודדים עם היפרמוביליות ואהלרס-דנלוס
מי מממן סד תומך מפרק, מדים אורתופדיים או מכשיר ניידות כשיש כמה מפרקים לא יציבים, ואיך מתחילים את התהליך מול קופת החולים.
עובדות מהירות
- האחריות על מימון מכשירי שיקום וניידות עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בתאריך 1.4.2024 (מכשירים פשוטים וחלק מהמורכבים), והפעימה השנייה בתאריך 1.4.2025 (מכשירי שיקום וניידות מורכבים).
- השתתפות משרד הבריאות במימון מכשירי ניידות עומדת על 90 אחוז מהמחיר שנקבע על ידי המשרד או מהתקרה שנקבעה בנוהל.
- השתתפות משרד הבריאות במימון מכשירי שיקום עומדת על 75 אחוז מהמחיר שנקבע על ידי המשרד או מהתקרה שנקבעה בנוהל.
- לבקשת מכשיר שיקום או ניידות יש לפנות לרופא המשפחה או לצוות הסיעוד בקופת החולים המבטחת, שמפנים להליך האישור המתאים.
מי שמתמודד עם אהלרס-דנלוס או עם הפרעה בספקטרום ההיפרמוביליות נזקק לעיתים קרובות לא לסד אחד אלא לכמה: מד ברך אחד, תומך שורש כף יד שני, ולעיתים גם מכשיר הליכה או קלנועית לימים שבהם היציבות המפרקית ירודה במיוחד. מכיוון שההתמודדות שונה מפציעה נקודתית, חשוב להבין את מנגנון המימון הכללי כדי לדעת לאן לפנות ומה אפשר לבקש.
מי אחראי על המימון: משרד הבריאות או קופת החולים
בעבר, אישור ומימון מכשירי שיקום וניידות התבצעו במשרד הבריאות. בשנים האחרונות בוצע מעבר בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בתאריך 1.4.2024 העבירה לקופות החולים את האחריות על מכשירים פשוטים וחלק מהמכשירים המורכבים, והפעימה השנייה בתאריך 1.4.2025 השלימה את המעבר גם למכשירי שיקום וניידות מורכבים. המשמעות המעשית היא שכיום הפנייה הראשונית לבקשת מכשיר היא אל קופת החולים, ולא ישירות אל משרד הבריאות.
כמה מסבסדים בפועל
משרד הבריאות קובע את מסגרת ההשתתפות: עבור מכשירי ניידות, כגון מכשירי הליכה, קביים מיוחדים או כיסא גלגלים, ההשתתפות עומדת על כ-90 אחוז מהמחיר שנקבע על ידי המשרד או מהתקרה שנקבעה בנוהל. עבור מכשירי שיקום, קטגוריה שיכולה לכלול סדים ומדים אורתופדיים המיועדים לייצוב מפרק, ההשתתפות עומדת על כ-75 אחוז. חשוב לשים לב שההשתתפות מחושבת מהמחיר שנקבע במסגרת הנוהל או מהתקרה, ולא בהכרח מהמחיר בפועל בשוק החופשי, כך שכדאי לברר מראש את הפער הצפוי.
איך מתחילים את התהליך
- הפנייה הראשונה היא לרופא המשפחה או לצוות הסיעוד בקופת החולים המבטחת.
- הרופא מפנה, לפי הצורך, לרופא אורתופד או לפיזיותרפיסט לצורך קביעת סוג המכשיר או הסד המתאים.
- לאחר האישור המקצועי, מוגשת בקשה רשמית להשתתפות במימון, בהתאם לנוהל הפנימי של קופת החולים.
- כשמדובר בכמה מפרקים הזקוקים לתמיכה בו זמנית, לעיתים נדרש להגיש בקשות נפרדות למכשיר של כל מפרק, בהתאם להנחיית הרופא המטפל.
נקודה חשובה למצב מרובה מפרקים
מכיוון שהמערכת בנויה סביב אישור מכשיר בודד לפי צורך רפואי מוגדר, כדאי להגיע לכל פנייה עם תיעוד ברור המסביר שהצורך במכשיר הנוסף אינו מקרי אלא נובע מאותה תסמונת בסיסית המשפיעה על כמה מפרקים במקביל. תיעוד כזה יכול לסייע לצוות המטפל בקופת החולים להבין את התמונה המלאה ולא רק את הבקשה הבודדת שמונחת לפניו.
שאלות נפוצות
מי אחראי היום על מימון סד או מכשיר ניידות, משרד הבריאות או קופת החולים?
מאז המעברים שבוצעו ב-2024 וב-2025, האחריות התפעולית על אישור ומימון מכשירי שיקום וניידות, כולל מכשירים מורכבים, עברה לקופות החולים, בעוד שמשרד הבריאות קובע את מסגרת ההשתתפות והתקרות.
מה ההבדל בין מכשיר ניידות למכשיר שיקום מבחינת אחוז המימון?
מכשירי ניידות, כמו מכשירי הליכה או כיסאות גלגלים, מסובסדים בשיעור של כ-90 אחוז מהמחיר או מהתקרה שנקבעה, בעוד שמכשירי שיקום מסובסדים בשיעור של כ-75 אחוז.
סד תומך למפרק ספציפי בגלל אי יציבות מרובת מפרקים, נחשב מכשיר שיקום?
כן. סדים ומדים אורתופדיים המיועדים לתמוך במפרק לא יציב נכללים במסגרת מכשירי השיקום, וניתן להגיש בקשה למימון חלקי שלהם דרך קופת החולים.
איך מתחילים את התהליך בפועל?
הפנייה הראשונית היא לרופא המשפחה או לצוות הסיעוד בקופת החולים, שמפנים לגורם המקצועי המתאים, כמו אורתופד או פיזיותרפיסט, לצורך אישור הצורך במכשיר.
מה קורה כשצריך כמה סדים למספר מפרקים בו זמנית, כפי שקורה לעיתים בהיפרמוביליות מפושטת?
כל בקשה נבחנת לפי הצורך הרפואי הספציפי באותו מפרק, כך שלעיתים נדרשות כמה פניות נפרדות עבור מפרקים שונים, בהתאם להנחיית הרופא המטפל.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888