ForYou בשבילך

זקנה וגיל שלישיעודכן: 28.07.2026

עילפון והתעלפויות חוזרות באזרח הוותיק: בירור רפואי וזכויות

עילפון חוזר אצל אזרח ותיק הוא תסמונת גריאטרית שמחייבת בירור רפואי דחוף. הסימנים, הסיבות והזכויות שנפתחות.

עובדות מהירות

  • עילפון (סינקופה) הוא אובדן הכרה זמני ופתאומי הנובע מירידה זמנית באספקת הדם למוח, ולרוב חולף מעצמו תוך שניות עד דקות ספורות.
  • אצל אזרחים ותיקים עילפון חוזר עלול להעיד על בעיה בקצב הלב, בוויסות לחץ הדם או בתופעת לוואי של תרופות, ולכן אינו דבר של מה בכך.
  • ריבוי תרופות (פוליפרמסי) הוא אחד הגורמים השכיחים לעילפון בגיל המבוגר, ולכן סקירת תרופות תקופתית מול רופא או רוקח חשובה מאוד.
  • התעלפות שגררה נפילה ופגיעה גופנית, או שחוזרת על עצמה ופוגעת בעצמאות התפקודית, עשויה להקנות עילה לבירור זכאות בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.
  • התאמות בטיחות פשוטות בבית, כמו לחצן מצוקה, מעקות אחיזה והרחקת שטיחים מחליקים, מצמצמות את הסיכון לפגיעה בעת התעלפות.

עילפון, או בשמו הרפואי סינקופה, הוא אובדן הכרה זמני ופתאומי הנובע מירידה חדה וקצרה באספקת הדם למוח. אצל צעירים לרוב מדובר באירוע חד פעמי וחסר משמעות, אך אצל אזרח ותיק עילפון חוזר הוא תסמונת גריאטרית שיש להתייחס אליה ברצינות, משום שהוא עלול להעיד על בעיה בלב, בכלי הדם, בוויסות לחץ הדם או בתרופות שהאדם נוטל. מעבר לכך, כל התעלפות טומנת בחובה סיכון ממשי לנפילה, לשבר ולפגיעת ראש, ולכן ההתמודדות איתה חייבת לכלול גם בירור רפואי וגם התאמות סביבתיות שמצמצמות נזק.

למה עילפון שכיח יותר בגיל המבוגר

מספר גורמים מצטברים הופכים את גיל המבוגר לרגיש יותר לעילפון. מערכת ויסות לחץ הדם נעשית פחות יעילה עם הגיל, כך שמעבר פתאומי מישיבה או שכיבה לעמידה עלול לגרום לירידה זמנית בלחץ הדם ולתחושת סחרחורת או להתעלפות ממש. מחלות לב כרוניות, הפרעות קצב והיצרות מסתמים נפוצות יותר בגיל המבוגר, והן עלולות לגרום להפרעה זמנית באספקת הדם למוח. גורם נוסף וחשוב הוא ריבוי תרופות: כשאדם נוטל מספר תרופות במקביל, במיוחד תרופות ללחץ דם, לב או הרגעה, האינטראקציה ביניהן עלולה לגרום לירידה מוגזמת בלחץ הדם או בדופק. גם התייבשות קלה, שכיחה בגיל המבוגר בשל תחושת צמא מוחלשת, יכולה להיות טריגר משמעותי.

סימנים שחשוב לשים לב אליהם

מה עושים: בירור ופנייה

כל אירוע עילפון אצל אזרח ותיק, גם אם חלף לגמרי, כדאי לדווח עליו לרופא המשפחה בהקדם. הרופא עשוי להפנות לבדיקות בסיסיות כמו אק"ג, בדיקות דם ומדידת לחץ דם במצבים שונים (ישיבה, עמידה, שכיבה), ובמידת הצורך להפנות לקרדיולוג או לגריאטר להמשך בירור, כולל מעקב קצב לב ממושך אם יש חשד להפרעת קצב. כאשר קיים חשד לזיקה בין העילפון לבין אחת התרופות שהאדם נוטל, כדאי לבקש מהרופא או מהרוקח סקירת תרופות מסודרת, כדי לבדוק אם ניתן להתאים מינונים או להחליף תרופה בעלת תופעות לוואי פחות משמעותיות. חשוב לזכור שאין להפסיק תרופה באופן עצמאי ללא ייעוץ רפואי.

זכויות וסיוע

כאשר עילפונים חוזרים נובעים ממחלה מאובחנת ופוגעים בעצמאותו התפקודית של האזרח הוותיק, למשל כשהוא נזקק לליווי בכל יציאה מהבית מחשש להתעלפות, ניתן לפנות למוסד לביטוח הלאומי לבחינת זכאות במסגרת הוועדה הרפואית לנכות כללית, בהתאם למסמכים הרפואיים שנאספו. במקביל, אם המצב התפקודי הכולל נפגע, כדאי לבדוק גם מול הביטוח הלאומי אפשרות לעדכון במבחן התלות לגמלת סיעוד. קופות החולים מציעות שירותי גריאטריה ופיזיותרפיה שיכולים לסייע בשמירה על יציבות ובהפחתת הסיכון להתעלפות חוזרת.

טיפים למשפחה

כדאי לתעד כל אירוע עילפון בפירוט: מתי קרה, מה האדם עשה לפני כן, כמה זמן נמשך ואיך הוא הרגיש אחרי. תיעוד כזה מסייע מאוד לרופא באבחון. כדאי גם לוודא שהאזרח הוותיק קם לאט משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה, ולשקול התקנת אביזרי בטיחות כמו לחצן מצוקה ומעקות אחיזה בבית.

לשאלות נוספות על זכויות אזרחים ותיקים ותסמונות גריאטריות ניתן לפנות לעמותת בשבילך בטלפון 03-382-5888.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין עילפון לבין דליריום או ירידה קוגניטיבית?

עילפון הוא אובדן הכרה פתאומי וקצר שממנו האדם מתאושש באופן מלא תוך זמן קצר. דליריום הוא מצב בלבול חריף שנמשך זמן רב יותר בלי אובדן הכרה מוחלט, וירידה קוגניטיבית היא תהליך הדרגתי לאורך זמן. כדאי לתאר לרופא בדיוק מה קרה, כמה זמן זה נמשך וכיצד האדם התאושש, כדי לאפשר אבחון מדויק.

לאן פונים כשאזרח ותיק מתעלף בבית?

אם ההתעלפות ממושכת, מלווה בכאב בחזה, קוצר נשימה, פציעה מנפילה או שהאדם לא חוזר להכרה במהירות, יש להזעיק מגן דוד אדום ללא דיחוי. אם מדובר באירוע קצר וחד פעמי שחלף לגמרי, מומלץ לפנות בהקדם לרופא המשפחה או להפניה לגריאטר לבירור מסודר של הסיבה.

האם עילפון חוזר יכול לזכות באחוזי נכות או בסיוע?

אם ההתעלפויות החוזרות קשורות למחלה מוגדרת, למשל הפרעת קצב לב, ופוגעות בתפקוד היומיומי ובעצמאות, ניתן להגיש בקשה לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי לבחינת אחוזי נכות בהתאם למסמכים הרפואיים הקיימים. במקביל כדאי לבדוק מול קופת החולים מיצוי מסלולי בירור וטיפול.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888