עלות של פי שלושה לילד בפנימייה לעומת אומנה, אבל 97% מהתקציב הולך למסגרות זמניות: מה מצא מבקר המדינה
מבקר המדינה מצא שהטיפול בילד בפנימייה עולה למדינה כמעט פי שלושה מהטיפול באומנה, ושרוב תקציב הרווחה לילדים בסיכון הולך למסגרות זמניות ולא לבית קבוע.
עובדות מהירות
- בשנת 2021 עלות הטיפול החודשית במדינה בילד שהושם בפנימייה עמדה על כ-11,900 שקל, לעומת כ-3,900 שקל בילד שהושם באומנה וכ-2,000 שקל בילד שאומץ, כך מצא מבקר המדינה.
- מתוך תקציב של כ-970 מיליון שקל שיועד ב-2021 לטיפול בילדים שהוצאו מביתם ולשיקום הוריהם, הוקצו 76% (כ-740 מיליון שקל) לפנימיות ו-21% (כ-200 מיליון שקל) לאומנה, ורק 2% (כ-20 מיליון שקל) לשיקום הורים ו-1% (כ-10 מיליון שקל) לאימוץ.
- כך, 97% מתקציב הטיפול בילדים שהוצאו מהבית הוקצו למסגרות זמניות (פנימיות ואומנה), ורק 3% הוקצו למציאת בית קבוע לילד, כלומר לשיקום ההורים או לאימוץ.
- בישראל 73% מהילדים שהוצאו מביתם ושוהים במסגרת חוץ ביתית נמצאים בפנימייה ורק 27% באומנה, בעוד שבמדינות אירופה, ארה"ב ואוסטרליה השיעור הממוצע הוא 39% בפנימייה ו-57% באומנה.
כשילד מוצא מביתו בשל סיכון או הזנחה, המדינה אמורה למצוא לו פתרון שיציב אותו בחזרה על הרגליים, בין אם בחזרה לבית הוריו לאחר שיקום ובין אם באימוץ. דוח מבקר המדינה ממאי 2023 על השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ בדק לאן בפועל הולך הכסף, ומצא פער חד בין מה שהמדיניות מצהירה עליו לבין מה שקורה בשטח.
פי שלושה יותר יקר בפנימייה
בשנת 2021 עלות הטיפול החודשית במדינה בילד שהושם בפנימייה עמדה על כ-11,900 שקל. לילד שהושם באומנה העלות עמדה על כ-3,900 שקל בלבד, ולילד שאומץ העלות ירדה לכ-2,000 שקל. במילים אחרות, החזקת ילד בפנימייה עולה למדינה כמעט פי שלושה מהחזקתו באומנה, וכמעט פי שישה מהעלות של ילד שכבר אומץ ויש לו משפחה קבועה.
97% למסגרות זמניות, 3% לבית קבוע
מבקר המדינה בדק גם את חלוקת התקציב שיועד ב-2021 לטיפול בילדים שהוצאו מביתם ולשיקום הוריהם, כ-970 מיליון שקל. מתוכו הוקצו 76% (כ-740 מיליון שקל) לפנימיות ו-21% (כ-200 מיליון שקל) לאומנה. לעומת זאת, לשיקום ההורים המולידים הוקצו רק 2% (כ-20 מיליון שקל), ולאימוץ רק 1% (כ-10 מיליון שקל). כלומר, 97% מהתקציב מיועד להחזקת ילדים במסגרות שאמורות להיות זמניות, ורק 3% מהתקציב מיועד בפועל למאמץ למצוא לילד בית קבוע, בין אם בחזרה למשפחתו ובין אם באימוץ.
ישראל מול מדינות אחרות
ההשוואה הבין-לאומית שערך מבקר המדינה מחדדת את התמונה. בישראל 73% מהילדים שהוצאו מביתם ושוהים במסגרת חוץ ביתית נמצאים בפנימייה, ורק 27% באומנה. במדינות אירופה, ארצות הברית ואוסטרליה היחס הפוך כמעט לגמרי: בממוצע 39% בפנימייה ו-57% באומנה. כלומר, מדינות אחרות מעדיפות בפועל, ולא רק בהצהרה, את המסגרת המשפחתית והזולה יותר.
מדיניות שלא מיושמת
משרד הרווחה עצמו הגדיר את מה שנקרא מדיניות הבית הקבוע: בראש סדר העדיפויות עומדת חזרת הילד לביתו לאחר שיקום הוריו, ואחריה אימוץ. רק לאחר מכן, ורק כפתרון זמני, מדורגות אומנה ופנימייה, כשאומנה אמורה לקבל עדיפות על פני פנימייה. הנתונים על התקציב וההשמות בפועל מראים שהמדיניות הזו נשארת בעיקר על הנייר.
מה אפשר לעשות
אם אתם הורים שילדכם נמצא במסגרת חוץ ביתית, או משפחה ששוקלת להיות משפחת אומנה, כדאי לדעת שהפער בין המדיניות המוצהרת לבין ההקצאה בפועל הוא ממצא רשמי של מבקר המדינה, ואפשר להיעזר בו כשפונים לעובד הסוציאלי המטפל כדי לברר אילו אפשרויות קיימות עבור הילד. אם אתם לא בטוחים אילו זכויות מגיעות לכם או לילד במצב הזה, אפשר להתקשר אלינו בחינם לטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
למה עולה יותר לטפל בילד בפנימייה מאשר באומנה?
פנימייה היא מסגרת מוסדית עם צוות מקצועי, אבטחה ותשתית קבועה, ולכן העלות התפעולית שלה גבוהה בהרבה ממשפחת אומנה, שמקבלת תשלום חודשי קבוע וגמלת השתתפות בהוצאות הילד.
אם אומנה גם זולה יותר וגם מוגדרת עדיפה במדיניות משרד הרווחה, למה רוב הילדים בפנימיות?
מבקר המדינה מצא שמדיניות הבית הקבוע, המעדיפה אומנה על פני פנימייה, לא מיושמת בפועל, בין השאר בגלל עמדות אנשי מקצוע ומחסור במשפחות אומנה זמינות.
מה זה אומר על סדר העדיפויות בטיפול בילדים בסיכון?
התקציב מלמד שהמערכת משקיעה בעיקר בהחזקת ילדים במסגרות זמניות, ורק שבריר קטן ממנו מופנה למאמץ להחזיר אותם הביתה או למצוא להם משפחה מאמצת, שהם הפתרונות שהמדיניות עצמה מגדירה כעדיפים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888