ככל שגיל הזקן עלה, כך נפגעה יותר השתתפותו בפעילויות אחרי הסגר הראשון, אבל הקשר נעלם אחרי הסגר השני
מחקר של הביטוח הלאומי: גיל מבוגר יותר נקשר לירידה בהשתתפות אחרי הסגר הראשון, אך אחרי השני דווקא ניידות ומסוגלות קוגניטיבית ניבאו התאוששות טובה יותר.
עובדות מהירות
- במחקר דוקטורט שמימן הביטוח הלאומי (בלהה מלמד, 2024) על 50 זקנים עצמאים, נמצא כי אחרי הסגר הראשון קיים מתאם שלילי מובהק סטטיסטית בין גיל לבין אחוז הפעילות שנשמר, הן בציון הכללי (r=-0.36) והן בקטגוריות IADL, פנאי חברתי-תרבותי ופנאי פיזי-נמוך בנפרד (עמודים 25-26 מתוך 156).
- כלומר, ככל שהזקן היה מבוגר יותר בתוך טווח הגילאים שנבדק (65 עד 81), כך פחת יותר אחוז הפעילות שהוא הצליח לשמר מיד אחרי הסגר הראשון, לעומת זקנים צעירים יותר במדגם (עמוד 25 מתוך 156).
- לעומת זאת, אחרי הסגר השני, המתאם שנמצא לא היה עם הגיל אלא עם משתנים תפקודיים: שיעור השמירה על פעילויות IADL נמצא במתאם חיובי מובהק עם מרחב ניידות (r=0.28) ועם מסוגלות עצמית קוגניטיבית בביצוע משימות יומיום (r=0.35), ופעילות פנאי פיזי-גבוה נמצאה במתאם חיובי עם מרחב ניידות (r=0.32) (עמוד 27 מתוך 156).
- כלומר בשלב ההתאוששות, אחרי הסגר השני, הגורם שהבחין בין מי ששמר על רמת פעילות גבוהה יותר לא היה עוד הגיל הכרונולוגי אלא רמת הניידות בפועל והביטחון העצמי בביצוע משימות קוגניטיביות יומיומיות (עמוד 27 מתוך 156).
מי מבין הזקנים העצמאים נפגע יותר מהקורונה מבחינת פעילות יומיומית, ומי הצליח להתאושש מהר יותר? מחקר דוקטורט שמימן הביטוח הלאומי, ובדק 50 זקנים עצמאים המתגוררים בקהילה, מצא תשובה מעניינת ומשתנה: הגורם המשמעותי לא נשאר אותו הדבר לאורך התקופה.
אחרי הסגר הראשון: ככל שהגיל עלה, ההשתתפות ירדה
מיד אחרי הסגר הראשון, החוקרת מצאה קשר סטטיסטי ברור בין גיל הנבדק לבין רמת השמירה על פעילות: ככל שהזקן היה מבוגר יותר, בטווח הגילאים 65 עד 81 שנבדק במחקר, כך הוא שמר על אחוז קטן יותר מהפעילויות שהיו לו לפני הקורונה. הקשר הזה נמצא הן בציון הכללי והן בכמה קטגוריות פעילות ספציפיות, כמו ניהול משק בית ופנאי חברתי-תרבותי.
אחרי הסגר השני: לא הגיל, אלא התפקוד בפועל
הממצא המפתיע יותר מגיע מהבדיקה שנייה, שנעשתה אחרי הסגר השני. הפעם, הגיל הכרונולוגי לא נמצא עוד כמנבא מובהק לרמת ההשתתפות. במקומו, מה שכן נמצא קשור לרמת השמירה על פעילות היה מרחב הניידות בפועל (כלומר, כמה רחוק ובאיזו תדירות הזקן יוצא מסביבתו הקרובה) והביטחון העצמי בביצוע משימות יומיום שדורשות מאמץ קוגניטיבי. זקנים עם מרחב ניידות רחב יותר ועם ביטחון עצמי גבוה יותר במשימות יומיומיות הראו שיעור השתתפות גבוה יותר בפעילויות פנאי פיזי ובניהול משק בית.
למה זה חשוב
הממצא מלמד שבתחילת משבר, גיל כרונולוגי בלבד יכול לשמש אינדיקציה גסה למי שעלול להיפגע יותר, אבל ככל שעובר זמן, מה שבאמת מבדיל בין זקנים שמצליחים לחזור לשגרה לבין אלה שמתקשים הוא לא הגיל אלא התפקוד בפועל, ובמיוחד היכולת לצאת ולנוע במרחב וביטחון עצמי בביצוע משימות יומיום. המשמעות המעשית היא שגופי רווחה ומשפחות שרוצים לסייע לאזרחים ותיקים בתקופת משבר, כדאי שיתמקדו בחיזוק הניידות והביטחון העצמי התפקודי, ולא רק בגיל כקריטריון יחיד להקצאת תמיכה. אם אתם זקוקים למידע על זכויות ניידות או תמיכה תפקודית לאדם מבוגר במשפחה, ב-For You ניתן לקבל ליווי חינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
האם זקנים מבוגרים יותר נפגעו יותר מהקורונה מבחינת פעילות יומיומית?
לפי המחקר, כן, לפחות בשלב הראשון: אחרי הסגר הראשון נמצא קשר סטטיסטי שלפיו ככל שהגיל היה גבוה יותר בתוך טווח 65 עד 81, כך פחת יותר אחוז הפעילות שנשמר, הן בציון הכללי והן במספר קטגוריות פעילות.
האם הקשר בין גיל לפגיעה בפעילות נמשך גם אחרי הסגר השני?
לא, ולפי המחקר זה ממצא מעניין: אחרי הסגר השני, הגיל כשלעצמו לא נמצא עוד במתאם מובהק עם רמת ההשתתפות. במקומו נמצא שמרחב הניידות והמסוגלות העצמית הקוגניטיבית הם אלה שקשורים לרמת ההשתתפות הגבוהה יותר.
מה המשמעות המעשית של הממצא הזה?
המשמעות היא שבתכנון תמיכה לזקנים בעת משבר, כדאי להתייחס לא רק לגיל הכרונולוגי אלא במיוחד למצב הניידות בפועל ולביטחון העצמי בביצוע משימות יומיום, שכן אלה מנבאים טוב יותר מי יתקשה לחזור לשגרה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888