גיל הפרישה בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD, וגם אחד משלושה עם פער בין גברים לנשים
סקר ביטוח לאומי משווה בין ישראל למדינות ה-OECD בגיל הפרישה ובתקופת האכשרה לקצבת זקנה, וחושף מיקום ישראל בדירוג.
עובדות מהירות
- גיל הפרישה לגבר בישראל בשנת 2017, 67, היה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, יחד עם איסלנד ונורבגיה (עמוד 77 בסקר).
- ישראל היא אחת משלוש מדינות ה-OECD בלבד, יחד עם שווייץ ופולין, שבהן גיל הפרישה לגברים (67 בישראל) שונה, וגבוה יותר, מגיל הפרישה לנשים (עמוד 77 בסקר).
- גיל הפרישה לנשים בישראל בשנת 2017, 62, היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, שעמד על 63.9 (עמוד 77 בסקר).
- תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לקצבת זקנה נעה במדינות ה-OECD בין רבע שנה אחד בלבד (צרפת) ל-33 שנים (צ'כיה); בישראל נדרשת תקופת אכשרה של 60 חודשים ב-10 השנים שקדמו לגיל המזכה בקצבה, או 144 חודשים לכל אורך החיים, רצופים או לא רצופים (עמוד 77 בסקר).
- רק ב-13 ממדינות ה-OECD, כשליש מהן, מבוטח ברובד הראשון של קצבת הזקנה כל מי שהוא תושב; ביתר המדינות מבוטחים המועסקים בלבד, ובאוסטריה, יוון וספרד רק שכירים מבוטחים בביטוח זקנה חובה (עמוד 77 בסקר).
איפה ישראל ממוקמת בדירוג העולמי של גיל פרישה ותקופת הביטוח הנדרשת לקצבת זקנה? סקר תקופתי 296 של הביטוח הלאומי, שהשווה ב-2018 את מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל למדינות ה-OECD לפי נתוני 2017, מקדיש פרק שלם לביטוח זקנה, וחלק ממנו עוסק בדיוק בשאלה הזאת.
גיל הפרישה לגברים בישראל: מהגבוהים בעולם המפותח
הסקר מציין שבשנים האחרונות הצטרפה ישראל למדינות שהעלו את גיל הפרישה, כמו איטליה וצרפת. התוצאה: גיל הפרישה לגבר בישראל בשנת 2017, 67, היה הגבוה ביותר מבין כל מדינות ה-OECD, יחד עם איסלנד ונורבגיה. כלומר, גבר ישראלי צריך לחכות עד גיל מבוגר יחסית לשאר העולם המפותח כדי לצאת לפנסיה.
פער נדיר בין גיל הפרישה של גברים ונשים
נקודה נוספת שהסקר מדגיש: ישראל היא אחת משלוש מדינות בלבד בכל ה-OECD, יחד עם שווייץ ופולין, שבהן גיל הפרישה לגברים שונה, וגבוה יותר, מגיל הפרישה לנשים. ברוב מדינות הארגון האחרות אין כלל פער כזה בין המינים. בישראל, גיל הפרישה לנשים ב-2017 עמד על 62, בעוד שגיל הפרישה לגברים עמד על 67, פער של חמש שנים.
גיל הפרישה לנשים בישראל: נמוך מהממוצע העולמי
דווקא מהצד הנשי, ישראל לא נמצאת בקצה הגבוה: גיל הפרישה לאישה בישראל ב-2017, 62, היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, שעמד על 63.9. כלומר, בעוד שגברים בישראל פורשים מאוחר יחסית לעולם, נשים בישראל פורשות מוקדם יחסית אליו.
תקופת האכשרה: ישראל באמצע הטווח הבינלאומי
תנאי נוסף לקבלת קצבת זקנה הוא תקופת האכשרה, כלומר משך הזמן שצריך להיות מבוטחים לפניה. הטווח הבינלאומי במדינות ה-OECD רחב במיוחד: מרבעון אחד בלבד בצרפת ועד 33 שנים בצ'כיה. בישראל נדרשת תקופת אכשרה של 60 חודשי ביטוח ב-10 השנים שקדמו לגיל המזכה בקצבה, או לחלופין 144 חודשים לכל אורך החיים, בין אם רצופים ובין אם לא. כלומר, מדובר בדרישה מתונה יחסית למדינות המחמירות ביותר, אך רחוקה מהקלות היחסית שבצרפת.
מי בכלל מבוטח ברובד הראשון של קצבת הזקנה
הסקר מצביע גם על הבדל מהותי במבנה הביטוח עצמו: רק ב-13 ממדינות ה-OECD, כשליש מהן, מבוטח ברובד הראשון של קצבת הזקנה כל מי שהוא תושב, בלי קשר להעסקה. ביתר שתי שלישי המדינות מבוטחים המועסקים בלבד, ובאוסטריה, יוון וספרד קיימת אף הגבלה נוספת: רק שכירים, ולא עצמאים, מבוטחים בביטוח זקנה חובה.
למה זה חשוב לכם
אם אתם מתקרבים לגיל הפרישה, שווה להכיר את התמונה הבינלאומית הזאת רק כדי להבין שהמערכת הישראלית אינה מקרית: היא תוצאה של החלטות מדיניות שמייצרות פער מגדרי נדיר יחסית, וגיל פרישה גבוה לגברים בהשוואה עולמית. אם אתם מתלבטים לגבי מועד הפרישה או תקופת האכשרה שצברתם, כדאי לבדוק מול הביטוח הלאומי חישוב מדויק של הוותק שלכם ושל גיל הזכאות המדויק שחל עליכם.
לבירור אישי של זכאותכם לקצבת אזרח ותיק ותקופת האכשרה שצברתם, שירות בשבילך של עמותת For You נותן מענה חינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
איך גיל הפרישה בישראל משתווה למדינות אחרות?
לפי סקר תקופתי 296 של הביטוח הלאומי, גיל הפרישה לגבר בישראל בשנת 2017, 67, היה הגבוה ביותר מבין כל מדינות ה-OECD, יחד עם איסלנד ונורבגיה. לעומת זאת, גיל הפרישה לאישה, 62, היה נמוך מהממוצע הבינלאומי.
למה יש בישראל פער בין גיל הפרישה של גברים לנשים, וזה חריג?
כן, זה חריג יחסית. הסקר מציין שישראל היא אחת משלוש מדינות בלבד במדינות ה-OECD, יחד עם שווייץ ופולין, שבהן גיל הפרישה לגברים שונה וגבוה יותר מגיל הפרישה לנשים. ברוב המדינות האחרות אין הבחנה כזאת בין המינים.
כמה זמן צריך לצבור ביטוח כדי לקבל קצבת זקנה בישראל, לעומת מדינות אחרות?
בישראל נדרשת תקופת אכשרה של 60 חודשי ביטוח ב-10 השנים שקדמו לגיל המזכה, או 144 חודשים לכל אורך החיים. במדינות ה-OECD הטווח רחב הרבה יותר: מרבעון אחד בלבד בצרפת ועד 33 שנים בצ'כיה, כך שהדרישה הישראלית ממוקמת באמצע הטווח הבינלאומי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888