אילו גופים נחשבים גוף ציבורי לצורך יעד הייצוג ההולם ומי לא נכלל בהם
משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים: מי בדיוק מחויב ביעד 5% הייצוג ההולם ומי לא.
עובדות מהירות
- יעד הייצוג ההולם המחייב 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית חל על גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים ומעלה, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- בין הגופים הנחשבים גוף ציבורי לעניין זה: משרדי ממשלה ויחידות הסמך שלהם, הכנסת, צה"ל ורשויות מקומיות.
- חברה ממשלתית או תאגיד שבו למדינה או לגוף ציבורי אחר שליטה של 50% לפחות מזכויות ההצבעה נכללים גם הם בהגדרת גוף ציבורי לצורך יעד הייצוג ההולם.
- מעסיקים פרטיים אינם כפופים למנגנון הדיווח והדירוג הפומבי החל על גופים ציבוריים גדולים, אך חלה עליהם חובה כללית לפעול לקידום ייצוג הולם ולבצע התאמות.
הרבה עובדים ומועמדים לעבודה שומעים על יעד הייצוג ההולם של 5% ולא בטוחים אם החובה הזו בכלל חלה על המעסיק שלהם. מכיוון שהחוק מדבר על גוף ציבורי גדול, שווה להבין בדיוק מי נכנס להגדרה הזו ומי נשאר מחוץ לה.
הבסיס: 100 עובדים ומעלה בגוף ציבורי
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע שגוף ציבורי המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב לפעול להשגת יעד ייצוג הולם של 5% לפחות אנשים עם מוגבלות משמעותית בקרב עובדיו. שני התנאים צריכים להתקיים יחד: גם היקף העסקה של 100 עובדים ומעלה, וגם הגדרה כגוף ציבורי לפי החוק.
מי נכלל בהגדרת גוף ציבורי
ההגדרה כוללת מגוון רחב של גופים: משרדי ממשלה ויחידות הסמך שלהם, הכנסת, צה"ל, ורשויות מקומיות כמו עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות. מעבר לגופים ה"קלאסיים" הללו, ההגדרה משתרעת גם על חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, כלומר גופים שהוקמו בחוק לביצוע פונקציה ציבורית מסוימת. תנאי מרכזי להכללת חברה או תאגיד בהגדרה הוא שליטה של המדינה או גוף ציבורי אחר בלפחות 50% מזכויות ההצבעה בו.
מה זה אומר בפועל על עובד ברשות מקומית או בחברה ממשלתית
עובד או מועמד לעבודה ברשות מקומית גדולה, בחברת חשמל, ברשות שדות התעופה, או בכל תאגיד סטטוטורי אחר, נכנס בפועל תחת מטריית יעד הייצוג ההולם אם הגוף מעסיק 100 עובדים ומעלה. משמעות הדבר היא שהגוף חייב בדיווח שנתי, בחשיפה ברשימה הפומבית של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובחובת תוכנית תיקון אם אינו עומד ביעד.
מה קורה עם חברות בבעלות ציבורית חלקית
לא כל חברה שיש לה זיקה כלשהי לגורם ציבורי נכנסת אוטומטית להגדרה המחמירה. כאשר השליטה בזכויות ההצבעה נמוכה מ-50%, החברה עשויה לא להיכלל בהגדרת גוף ציבורי הכפוף למנגנון הדיווח והדירוג הפומבי, גם אם עדיין חלות עליה חובות כלליות לפי החוק לקדם ייצוג הולם, כמו על כל מעסיק אחר.
ומה עם מעסיקים פרטיים לגמרי
מעסיק פרטי, בלי כל זיקה של שליטה ממשלתית, אינו כפוף למנגנון הדיווח השנתי הפומבי ולדירוג המתפרסם באתר הנציבות. עם זאת, החוק מטיל גם על מעסיקים פרטיים חובה כללית לפעול לקידום ייצוג הולם ולבצע התאמות, וכן חובה למנות ממונה על הנושא כאשר מדובר בארגון עם יותר מ-25 עובדים. כך שגם עובד במגזר הפרטי לא נשאר בלי שום כלי משפטי, אלא פשוט נמצא תחת מנגנון אכיפה שונה במקצת מזה שחל על הגופים הציבוריים הגדולים.
מי שלא בטוח אם החובה חלה על מקום העבודה שלו, יכול לפנות למוקד של פורויו בטלפון 03-382-5888 לקבלת הכוונה.
שאלות נפוצות
האם עירייה נחשבת גוף ציבורי לעניין יעד הייצוג ההולם?
כן, רשויות מקומיות, ובהן עיריות ומועצות, נכללות בהגדרת גוף ציבורי בחוק, ולכן חייבות ביעד ייצוג הולם אם הן מעסיקות 100 עובדים ומעלה.
מה לגבי חברה שבה למדינה יש רק חלק מהבעלות?
ההגדרה מתייחסת לשליטה של 50% לפחות מזכויות ההצבעה בידי המדינה או גוף ציבורי אחר. חברה שבה לגורם ציבורי יש פחות משליטה כזו לא בהכרח נכללת באותה הגדרה מחמירה, אף שעדיין חלות עליה חובות כלליות לפי החוק.
האם מעסיק פרטי לגמרי, בלי כל זיקה ממשלתית, פטור מכל חובה?
לא. גם מעסיק פרטי חייב לפעול לקידום ייצוג הולם ולבצע התאמות לפי החוק, אך מנגנון הדיווח השנתי הפומבי והדירוג המפורסם ברשימת הנציבות נוגע בעיקר לגופים ציבוריים גדולים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888