הבן והכלה משכו מחשבון הוריו הקשישים כשני מיליון שקל וטענו שזו מתנה: בית המשפט חייב אותם להשיב 1,566,450 שקל

עובדות מהירות

• אישה שנישאה בגיל 17 ותוארה כתלותית וחסרת השכלה הפקידה לאורך השנים את כל ענייניה הכספיים בידי בעלה, שעבד בתפקיד בכיר ברשת מרכולים לאחר פרישתו מהמשטרה. לאחר שהבעל עבר שלושה אירועים מוחיים ואיבד את יכולתו לנהל את כספי המשפחה, נכנס בנם הבכור לתפקיד זה מכוח ייפוי כוח כללי שקיבל ב-2017, במסגרתו הצטרף לחשבונות הבנק המשותפים של ההורים.
• לטענת האם, הבן וכלתו ניצלו את מעמדם בחשבונות ומשכו מהם סכומי עתק לצרכיהם הפרטיים, בהם רכישת שני משרדים בתל אביב, מימון שיפוץ ביתם ובניית יחידת דיור נפרדת שאליה עברה האם להתגורר בתנאים קשים, לצד רכבים ולימודים. הבן, כלתו ונכדה טענו מנגד שכל פעולה כספית נעשתה בהסכמת ההורים, ובפרט בהסכמת האב שהיה צלול כמעט עד פטירתו, ושחלק מהכספים ניתנו לבן במתנה כהוקרה על טיפולו המסור, תוך הסתמכות על מסמך בכתב יד מ-2020 שלטענתם כתבה האם ואישרה בו את הפעולות.
• רואה חשבון שמונה כמומחה מטעם בית המשפט מצא כי מתוך הסכום הנתבע, כשני מיליון שקל, נמשכו מהחשבונות סכומים ספציפיים לטובת הבן ואשתו, ולא הוכח כי ניתנו במתנה. בית המשפט קבע כי ייפוי הכוח ומסמכי הצירוף לחשבון עצמם כשרים, שכן האם לא ביקשה מינוי מומחה רפואי לבחינת כשירות בעלה המנוח ולא זימנה לעדות את עורכי המסמכים, מחדל ראייתי שפעל לרעתה.
• עם זאת, השופטת ריבי לב אוחיון קבעה שהרשאה לפעול בחשבון אינה מקנה בעלות על הכסף שבו: משנקבע שהצירוף לחשבונות נועד לניהול רכוש ההורים, נשללה חזקת המתנה הרגילה בין הורה לילד, והנטל להוכיח שהכספים ניתנו במתנה עבר אל הבן, נטל מוגבר במיוחד לנוכח פטירת האב. בית המשפט ציין גם את החזקה שלפיה אדם מבוגר אינו מרוקן עצמו מנכסיו בחייו אלא עורך צוואה, וקבע שהבן לא הציג ולו אסמכתה אחת לכך שהכספים ניתנו לו במתנה.
• מסמך 2020 שעליו נשען הבן נפסל דווקא בשל עיתויו: הוא נכתב בסמוך מאוד לגילוי החשדות נגדו, ואינו מעיד שהאם הבינה את היקף הכספים שנלקחו ממנה. בית המשפט חייב את הבן ואשתו להשיב לאם 1,566,450 שקל, הכוללים כ-40 אלף שקל עבור רכישת רכב לנכד, בתוספת ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 80 אלף שקל.