44% מהילדים באומנת חירום נשארים בה מעבר לחצי שנה הקבועה בחוק: מה מצא מבקר המדינה
מבקר המדינה מצא שגבולות הזמן שקבע חוק האומנה, גם לאומנת חירום וגם לאומנה ארוכת טווח, מופרים בהיקף נרחב, במיוחד ברשויות ערביות.
עובדות מהירות
- חוק האומנה קובע שאומנת חירום, המיועדת לילד שיש חשש מיידי לשלומו, תימשך עד שלושה חודשים, ובאישור מיוחד עד חצי שנה לכל היותר.
- מבקר המדינה מצא שרק כשליש מהילדים (237 ילדים) שוהים באומנת חירום עד שלושה חודשים כנדרש, ו-44% (320 ילדים) שוהים בה מעבר לחצי שנה, חלקם, 89 ילדים (12%), שנה ומעלה.
- לפי חוזר מנכ"ל משרד הרווחה משנת 2004, משך השהייה המרבי באומנה רגילה הוא ארבע שנים, אך כ-35% מהילדים באומנה נשארים בה מעבר לארבע שנים, וכ-43% מתוכם נשארים שמונה שנים ומעלה.
- ברשויות החרדיות שיעור ההשמה באומנה עמד על 18% בלבד בין 2016 ל-2021, לעומת 31% בחברה הכללית, וברשויות הערביות רק רבע מהילדים באומנת חירום שוהים בה עד שלושה חודשים, ו-53% שוהים בה מעבר לחצי שנה, לעומת 44% בחברה הכללית.
חוק האומנה קובע גבולות זמן ברורים, גם לאומנת חירום שנועדה לתת מענה מיידי לילד בסכנה, וגם לאומנה רגילה שאמורה להיות תחנה זמנית בדרך לבית קבוע. דוח מבקר המדינה ממאי 2023 מצא שגבולות הזמן האלה מופרים בהיקף נרחב, ושהפרה זו חריפה עוד יותר בקרב אוכלוסיות מסוימות.
אומנת חירום: רק שליש עומדים בזמן
אומנת חירום מיועדת לילד שיש חשש מיידי לשלומו, ולכן החוק מגביל אותה לשלושה חודשים, ובאישור מיוחד עד חצי שנה לכל היותר. מבקר המדינה מצא שרק כשליש מהילדים, 237 ילדים, שוהים באומנת חירום בתוך שלושת החודשים כנדרש. 44% מהילדים, 320 במספר, שוהים בה מעבר לחצי שנה, בניגוד לגבול המרבי שקבוע בחוק. חלק מהם, 89 ילדים (12%), נשארים באומנת חירום שנה ומעלה, כלומר במסגרת שהוגדרה כפתרון דחוף וזמני הם נשארים שנים.
גם באומנה רגילה: ארבע שנים שהופכות לשמונה
לצד אומנת חירום, גם לאומנה רגילה נקבע גבול זמן, בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הרווחה משנת 2004, שמגדיר ארבע שנים כמשך השהייה המרבי. הביקורת מצאה שכ-35% מהילדים באומנה נשארים בה מעבר לארבע שנים, ושכ-43% מתוכם, כלומר כשישית מכלל הילדים באומנה, נשארים בה שמונה שנים ומעלה, כפול מהזמן שהוגדר כמרבי.
פערים בין רשויות ערביות, חרדיות וכלליות
מבקר המדינה מצא גם פערים בין רשויות שונות. ברשויות החרדיות שיעור ההשמה באומנה עמד על 18% בלבד בין 2016 ל-2021, לעומת 31% בחברה הכללית, כלומר פחות ילדים מופנים כלל למסגרת המשפחתית. ברשויות הערביות, רק רבע מהילדים באומנת חירום שוהים בה בתוך שלושת החודשים שקבועים בחוק, ו-53% שוהים בה מעבר לחצי שנה, לעומת 44% בלבד בחברה הכללית. אנשי מקצוע שרואיינו בביקורת ציינו חסמים ייחודיים לחברה הערבית, בהם מחסור באנשי מקצוע דוברי ערבית והתנגדות תרבותית להוצאת ילד מחוץ למשפחה המורחבת.
מה אפשר לעשות
אם ילד במשפחתכם שוהה באומנת חירום או באומנה זמן ארוך מהצפוי, אתם רשאים לברר מול העובד הסוציאלי או מול המפקח הארצי על האומנה מה מעכב את קידום ההליך, ולדרוש שהמצב ייבחן מחדש בהתאם לגבולות הזמן שקבועים בחוק האומנה. אם אתם לא בטוחים איך לפעול, אפשר להתקשר אלינו בחינם לטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אומנת חירום לאומנה רגילה?
אומנת חירום מיועדת לילד שנשקפת לו סכנה מיידית בביתו ונדרש לו סידור מגורים דחוף מחוץ לבית הוריו, ולכן החוק מגביל אותה לזמן קצר, עד שלושה חודשים ובמקרים חריגים עד חצי שנה, כדי שהמצב הזמני לא יתמשך.
מה קורה בפועל כשילד נשאר באומנת חירום זמן רב מדי?
לפי הביקורת, ילד שאמור לקבל החלטה מהירה על המשך הטיפול בו נשאר לעיתים חודשים ואף שנה ומעלה במסגרת שהוגדרה כזמנית וחירומית, בלי שההליך שקבוע בחוק מתקדם בזמן.
האם יש הבדל בין רשויות שונות?
כן, מבקר המדינה מצא פערים משמעותיים בין רשויות ערביות, חרדיות וכלליות, הן בשיעור ההשמה באומנה והן בעמידה בגבולות הזמן שקבועים בחוק האומנה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888