הקצאת קרקעות ומבנים על ידי הרשות המקומית לעמותות ובתי כנסת: מתי חייבת להיכלל בה חובת הנגשה
כשרשות מקומית מקצה קרקע, מבנה או תמיכה כספית לעמותה או לבית כנסת, חוק שוויון זכויות מחייב לכלול בהסכם תנאי הנגשה. דוח המדינה מצא שרשויות רבות מדלגות על כך.
עובדות מהירות
- לפי נוהל משרד הפנים, רשות מקומית המקצה קרקע או מבנה בבעלותה לעמותה או לגוף ציבורי אחר, ללא תמורה או בתמורה סמלית, מחייבת את הגוף המקבל להתחייב שכל פעילות בקרקע תהיה בהתאם לכל דין, ובכלל זה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- משרד מבקר המדינה המליץ במפורש שברשויות יוסיפו לתבחינים (הקריטריונים) להקצאת קרקעות ומבנים גם תנייה בדבר הנגשת המבנים, ולא יסתפקו בהפניה כללית לחוק.
- עיריית אלעד ציינה בתשובתה למבקר המדינה שבנוהל התמיכות שלה אין חובת תניה לביצוע נגישות, והאחריות על ההנגשה של מבנה מוקצה היא על העמותה בלבד.
- בעיריית אלעד פועלים 11 בתי כנסת נוספים על קרקע או במבנים שהעירייה הקצתה להם, שלא עברו כלל תהליך הקצאה מסודר בהתאם לנוהל.
- מנגנון אכיפה נוסף שנמצא בשימוש בעיריית אלעד: הענקת פטור מארנונה לבתי כנסת מותנית בקבלת אישור ממורשה נגישות שהמבנה אכן נגיש, מנגנון שיכול לשמש גם רשויות אחרות.
הרבה מבנים ציבוריים שבהם משתמש הציבור, כמו בתי כנסת, מרכזים קהילתיים ומועדוני נוער, אינם בבעלות הרשות המקומית עצמה אלא מופעלים על ידי עמותה שקיבלה מהרשות קרקע או מבנה ללא תמורה או בתמורה סמלית. דוח מבקר המדינה מיולי 2024 בדק לראשונה לעומק את השאלה מה קורה עם חובת ההנגשה במקרים כאלה, ומצא שהיא לעיתים קרובות נופלת בין הכיסאות.
מה קובע הנוהל
על פי הדין והנחיות משרד הפנים, רשות מקומית מוסמכת להקצות קרקעות ומבנים שבבעלותה ללא תמורה או בתמורה סמלית, על פי החלטת מועצת הרשות. בהתאם לנוהל משרד הפנים בנושא הקצאת קרקעות ומבנים, על הגוף שמקבל את ההקצאה להתחייב שכל פעילות שתתקיים על הקרקע תהיה בהתאם לחוקים, לתקנות ולדין המסדירים אותה, ובכלל זה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
למרות זאת, מבקר המדינה מצא שברוב המקרים אין בפועל תניה מפורשת בדבר נגישות בתבחינים (הקריטריונים) להקצאת קרקעות ומבנים, ולא בהסכמי ההקצאה עצמם. לכן המליץ משרד מבקר המדינה שרשויות מקומיות יוסיפו לתבחינים ולהסכמי ההקצאה גם התניה מפורשת בדבר חובת ההנגשה, כדי להבטיח שהגוף המקבל את הקרקע או המבנה יהיה מודע לחובה ויפעל בהתאם לה, בכלל זה גם במישור התקציבי.
מה נמצא בבדיקה: הפער בין החוק לשטח
עיריית אלעד ציינה בתשובתה למבקר המדינה שבנוהל התמיכות שלה אין חובת תניה לביצוע ההנגשה, וכי האחריות על הנגשת מבנה שהוקצה היא על העמותה בלבד. בבדיקה נוספת נמצא שבעיר אלעד פועלים 11 בתי כנסת נוספים על קרקע או במבנים שהעירייה הקצתה, מבלי שעברו כלל תהליך הקצאה מסודר בהתאם לנוהל.
בעיריית נהרייה נמצא שהתביחנים כוללים הוראות כלליות בדבר תמיכה, אך התניית מתן התמיכה בהנגשה בפועל אינה נדרשת כחובה, וכי לרבות אלה הנוגעים לנושאי הנגישות אין בעירייה מידע מרוכז אודות הנגשתם של מבנים שהוקצו. הבדיקה כללה עוד מספר רשויות שנבחנו, ובכולן עלו קשיים דומים בזיהוי הבעלים והמשתמשים במבנים ובקביעת מי אחראי לביצוע ההנגשה בפועל.
מנגנון אכיפה נוסף: פטור מארנונה מותנה בנגישות
ממצא מעניין מהדוח: בעיריית אלעד נבדק גם מנגנון תמריץ אחר. העירייה מעניקה פטור מארנונה ל-175 בתי כנסת שבתחומה, אך התניית מתן הפטור בקבלת אישור ממורשה נגישות (איש מקצוע שהוסמך לבדוק עמידה בדרישות הנגישות) יכולה לשמש כלי אכיפה יעיל: גוף שרוצה להמשיך וליהנות מהפטור צריך להוכיח שהמבנה נגיש. משרד מבקר המדינה המליץ לרשויות נוספות לבחון שימוש במנגנונים דומים, המקשרים בין הטבה כספית לבין עמידה בפועל בדרישות הנגישות.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם או קרוב משפחה נתקלים בקושי להיכנס לבית כנסת, מרכז קהילתי או מבנה ציבורי אחר שמופעל על ידי עמותה על קרקע של הרשות המקומית, כדאי לדעת שהחובה החוקית להנגיש חלה בכל מקרה, גם אם היא לא צוינה במפורש בהסכם ההקצאה. אפשר לפנות הן לעמותה המפעילה והן לרשות המקומית שהקצתה את הקרקע, ואם אין מענה, להגיש תלונה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
שאלות נפוצות
אם רשות מקומית הקצתה מבנה לעמותה או לבית כנסת בלי תניית הנגשה, האם זה חוקי?
לפי נוהל משרד הפנים בנושא הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית, הגוף המקבל את הקרקע מחויב ממילא בכל דין, ובכלל זה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, גם אם ההסכם הספציפי לא כלל תניה מפורשת. עם זאת, דוח מבקר המדינה מצא שבפועל היעדר תניה מפורשת מקשה על אכיפה ועל בהירות לגבי מי אחראי לבצע את ההנגשה.
מי אחראי להנגיש בית כנסת או מבנה קהילתי שהוקצה על ידי הרשות המקומית: העירייה או העמותה שמפעילה אותו?
זה תלוי בתנאי ההקצאה ובאורך התקופה. באופן כללי, ככל שההקצאה ארוכת טווח יותר (25 שנה ומעלה), כך גדלה הנטייה להטיל את חובת ההנגשה על הגוף שקיבל את הקרקע. חשוב לבדוק את ההסכם הספציפי, ואם אין בו התייחסות ברורה, לפנות לרשות המקומית לבירור.
מה זה תבחינים ולמה זה משנה לגבי נגישות?
תבחינים הם הקריטריונים שרשות מקומית קובעת מראש להקצאת קרקעות ומבנים או להענקת תמיכות כספיות לעמותות. משרד מבקר המדינה המליץ לכלול בתבחינים אלה במפורש דרישת הנגשה, כך שכל גוף שמבקש קרקע, מבנה או תמיכה יידע מראש שעליו לעמוד בחובת הנגשה כתנאי לקבלת הסיוע.
האם אפשר להתלונן אם בית כנסת או מרכז קהילתי שהוקם על קרקע ציבורית אינו נגיש?
כן. מכיוון שהחוק חל על הגוף המפעיל בין אם צוין הדבר מפורשות בהסכם ההקצאה ובין אם לאו, אפשר להגיש תלונה על היעדר נגישות הן לגוף המפעיל עצמו והן לרשות המקומית שהקצתה את הקרקע, וכן לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888