מתווה הנגשת מבנים ציבוריים קיימים: התוכנית הארבע שנתית ומה קורה אם הרשות המקומית לא דיווחה
חוק ההסדרים 2021 אפשר לרשויות מקומיות לפרוס הנגשת מבנים קיימים על פני ארבע שנים, בתנאי שדיווחו. מה כולל המתווה ומה קורה בלי דיווח.
עובדות מהירות
- מתווה הנגשה שנקבע בחוק ההסדרים 2021 איפשר לרשויות מקומיות לפרוס את הנגשת מבני הציבור והמקומות הציבוריים שאינם בניין (כמו מגרשי ספורט וגנים ציבוריים) על פני ארבע שנים נוספות, החל ב-31.3.2022.
- לפי המתווה על כל רשות מקומית להנגיש 25% מהמבנים והמקומות שטרם הונגשו בכל שנה, כך שעד 31.3.2026 אמורה ההנגשה להיות מלאה.
- המתווה חל רק על מבנים ציבוריים קיימים ומקומות שאינם בניין, ולא על מוסדות חינוך, על הנגשת שירות, או על מקום שקיבל צו נגישות אישי מהנציבות.
- רשות שלא הצטרפה למתווה או לא דיווחה על ההתקדמות בו מדי שנה מאבדת את הדחייה: כל המבנים שבתחומה נחשבים כמי שחלה עליהם חובת הנגשה מיידית, ללא פריסה לארבע שנים.
- עם יציאת המתווה לדרך במרץ 2022 הצטרפו אליו כ-91% מהרשויות המקומיות (233 מתוך 256), אך שנה אחר כך, במרץ 2023, ירד מספר הרשויות שדיווחו כנדרש לכ-79% (203 רשויות).
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב הנגשה של מבנים ציבוריים קיימים ושל מקומות ציבוריים שאינם בניין, כמו מגרשי ספורט, גנים ציבוריים ובריכות שחייה. מאחר שהרבה רשויות מקומיות התקשו לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, אפשר חוק ההסדרים משנת 2021 מתווה מיוחד: פריסה של ההנגשה על פני ארבע שנים נוספות, בתנאי שהרשות עומדת בכללים ומדווחת כנדרש. דוח מבקר המדינה מיולי 2024 בדק כיצד המתווה יושם בפועל בשבע רשויות מקומיות, ומצא פערים משמעותיים.
מה בדיוק כולל המתווה
לפי המתווה, שהחל ב-31.3.2022, על כל רשות מקומית להנגיש 25% מהמבנים והמקומות שטרם הונגשו בתחומה בכל שנה, כך שעד סוף המתווה, ב-31.3.2026, אמורה ההנגשה של כלל המבנים הציבוריים הקיימים והמקומות שאינם בניין להיות שלמה. תוכנית ההנגשה הארבע שנתית שכל רשות בונה ניתנת לשינוי לפי שיקול דעתה, כל עוד היא עומדת בדרישת ה-25% מדי שנה.
חשוב להבין את גבולות המתווה: הוא חל רק על מבנים ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בניין. הוא לא חל על הנגשת מוסדות חינוך (שלהם נקבע מועד חוקי נפרד וקשיח יותר), לא על הנגשת השירות עצמו (כגון הדרכת עובדים, שילוט או נהלים), ולא על מקום שהוצא לגביו צו נגישות אישי מטעם נציבות שוויון זכויות, שבו מועד הביצוע נקבע לפי הצו הספציפי ולא לפי המתווה הכללי.
חובת הדיווח: התנאי להמשך הדחייה
הדחייה שמעניק המתווה אינה אוטומטית ואינה חד פעמית. כדי לזכות בה, הרשות המקומית נדרשת בכל שנה לדווח על ההתקדמות בהנגשה ועל המשך התקצוב, ולפרסם את המידע בארבע דרכים: דיווח לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דיווח למשרד הפנים, פרסום ברשומות ופרסום באתר האינטרנט של הרשות המקומית.
הנקודה הקריטית מבחינת תושב שרוצה לדעת את הזכויות שלו: אם הרשות המקומית לא דיווחה, כל המבנים והמקומות שאינם בניין בתחומה נחשבים כמי שחלה עליהם חובת הנגשה מלאה כבר עכשיו, כאילו לא קיבלה כל דחייה. במילים אחרות, שתיקה או אי דיווח לא "קונים" לרשות זמן נוסף, אלא מבטלים את הדחייה שהחוק העניק לה.
מה נמצא בפועל
עם יציאת המתווה לדרך במרץ 2022 הצטרפו אליו 233 רשויות מקומיות, כ-91% מכלל 256 הרשויות בישראל. 16 רשויות נוספות, כ-6%, לא הצטרפו כלל ולא דיווחו על מצב ההנגשה בתחומן. שבע רשויות, כ-3%, כבר היו נגישות באופן מלא באותו מועד.
אחרי השנה הראשונה של המתווה, במרץ 2023, המספרים ירדו: רק 203 רשויות מקומיות, כ-79% מכלל הרשויות, הגישו דיווח כנדרש. שלוש רשויות נוספות סיימו את ההנגשה במלואה, ואילו 27 רשויות, כ-11% מהרשויות שהצטרפו, לא דיווחו בכלל על התקדמותן, ולכן לפי לשון המתווה איבדו את הדחייה שקיבלו.
מבקר המדינה המליץ למינהלת קידום נגישות ברשויות מקומיות (מש"ם) להנחות את הרשויות שלא הצטרפו למתווה לפעול להנגשת המבנים שבתחומן לאלתר, ולהמשיך לסייע לרשויות שכן פועלות לפי המתווה עד לסיום מלא של כל ההתאמות הנדרשות.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם גרים בעיר או ביישוב שבו מבנה ציבורי מסוים עדיין לא נגיש, כדאי לבדוק מול הרשות המקומית שני דברים: האם היא בכלל הצטרפה למתווה ההנגשה הארצי, והאם היא דיווחה כנדרש בכל שנה מאז 2022. אם התשובה לאחת השאלות שלילית, לרשות אין עוד הצדקה חוקית לדחות את ההנגשה, וניתן להעלות זאת בפנייה לרשות עצמה או בפנייה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
שאלות נפוצות
איך אפשר לבדוק אם הרשות המקומית שלי בכלל הצטרפה למתווה ודיווחה כנדרש?
לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2024, הדיווח והפרסום על המתווה צריכים להתבצע בארבע דרכים: דיווח לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, דיווח למשרד הפנים, פרסום ברשומות ופרסום באתר האינטרנט של הרשות המקומית עצמה. אפשר לחפש את המידע באתר הרשות או לפנות בבקשה ישירה.
מה המשמעות המעשית אם הרשות שלי לא דיווחה על התקדמות ההנגשה?
לפי המתווה, רשות מקומית שלא דיווחה על התקדמות ההנגשה ועל המשך התקצוב בכל שנה מאבדת את ההארכה: כל המבנים והמקומות שאינם בניין שבתחומה נחשבים כמי שחלה עליהם חובת הנגשה מלאה כבר עכשיו, בלי זכות לפריסה נוספת של ארבע השנים.
האם המתווה חל גם על בתי ספר וגני ילדים?
לא. דוח מבקר המדינה מציין במפורש שהמתווה לא חל על הנגשת מוסדות חינוך ולא על הנגשת השירות עצמו (כמו הדרכת עובדים או שילוט), אלא רק על מבנים ציבוריים קיימים ומקומות שאינם בניין, כגון בנייני מנהלה, מרכזים קהילתיים, מגרשי ספורט וגנים ציבוריים.
מה קורה אם מקום ציבורי מסוים קיבל צו נגישות אישי מנציבות שוויון זכויות?
במקרה כזה המתווה הכללי לא רלוונטי: מועד ביצוע ההנגשה באותו מקום נקבע לפי מה שכתוב בצו הנגישות הספציפי שהוצא לו, ולא לפי לוח הזמנים הכללי של ארבע השנים.
מי אחראי לתקצב את ביצוע ההנגשה במסגרת המתווה?
האחריות התקציבית מוטלת על הרשות המקומית עצמה: לפי המתווה, ראש הרשות נדרש לצרף מדי שנה הצהרה על הקצאת תקציב לביצוע התאמות הנגישות הנדרשות באותה שנה, כתנאי להמשך ההארכה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888