מחצית ממערכות המחשוב לא נגישות לעיוורים בעבודה: הפער שמצא מרכז המחקר של הכנסת
כמחצית ממערכות המחשוב בארגונים בישראל אינן נגישות לתוכנת הקראת מסך, כך שגם עובד עיוור שהתקבל לעבודה לא תמיד יכול לבצע אותה בפועל.
עובדות מהירות
- לפי בדיקה של מורשי נגישות בעמותת מגדל אור, כמחצית ממערכות המחשוב במקומות עבודה בישראל אינן נגישות באופן מלא לתוכנות הקראת מסך המשמשות עובדים עיוורים ולקויי ראייה.
- בין 2015 ל-2017 מימנה המדינה, באמצעות המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, התאמות מחשוב ל-60 עובדים עיוורים ולקויי ראייה ב-34 ארגונים שונים, בעלות כוללת של כ-764,940 שקל.
- בין 2000 ל-2012 מימן המוסד לביטוח לאומי בממוצע 38 התאמות בלבד בשנה לעובדים עם מוגבלות ראייה, ואילו ב-2016 השתתפו 600 אנשים עם עיוורון ולקות ראייה בתוכנית שיקום מקצועי שכללה, בין השאר, השלמת השכלה והכשרה מקצועית.
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), התשס"ו-2006, קובעות תקרת השתתפות רגילה של 19,000 שקל להתאמה במקום העבודה, ועד 60,000 שקל כשמדובר בהתאמות מחשוב מיוחדות עבור עובד עיוור או לקוי ראייה, בתנאי שהעובד יעבוד לפחות שנה.
- בין ההצעות שהעלו גורמים ציבוריים וממשלתיים לפתרון בעיית הנגישות הדיגיטלית: הקמת חממה טכנולוגית לפיתוח תוספי תוכנה שיתאימו מערכות מחשוב לתוכנת הקראת מסך, וחיוב רשויות ממשלתיות לרכוש אך ורק טכנולוגיות נגישות.
קבלה לעבודה היא רק שלב אחד. מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביוני 2017 לוועדת המדע והטכנולוגיה מצביע על שלב אחר, פחות מדובר: מה קורה כשעובד עיוור או לקוי ראייה כבר התקבל למשרה, אבל מערכת המחשוב שבה הוא אמור לעבוד פשוט לא בנויה בשבילו.
כשתוכנת הקראת מסך פוגשת מערכת לא נגישה
עובדים עיוורים ולקויי ראייה רבים משתמשים בתוכנת קורא מסך, תוכנה שממירה את מה שמופיע על המסך לחיווי קולי או לצג ברייל. הבעיה מתחילה כשמערכות המחשוב או אתרי האינטרנט של מקום העבודה לא בנויים באופן שהתוכנה הזאת יכולה לזהות. לפי בדיקה שערכו מורשי נגישות בעמותת מגדל אור, כמחצית ממערכות המחשוב בארגונים בישראל אינן נגישות באופן מלא. חלק מהמערכות נגישות רק חלקית, כך שאפשר לקרוא רק חלק ממה שמופיע על המסך, אבל זה עדיין לא מאפשר לבצע את העבודה בפועל. התוצאה, לפי הדוח, היא שמעסיקים נאלצים לעיתים לוותר על העסקת מועמד עם מוגבלות ראייה, לא בגלל חוסר רצון, אלא בגלל שהתשתית הטכנולוגית לא מאפשרת זאת.
כמה המדינה בפועל משקיעה בפתרון
המדינה כן משתתפת במימון התאמות מחשוב, אבל בהיקף מוגבל. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), התשס"ו-2006, קובעות תקרת השתתפות רגילה של 19,000 שקל להתאמה במקום העבודה, שניתנת בתנאי שהעובד יישאר במשרה לפחות שנה ושהמעסיק ישתתף בעצמו בעלות. במקרים שבהם נדרשות התאמות מחשוב מיוחדות לעובד עיוור או לקוי ראייה, ניתן לקבל מימון מוגדל של עד 60,000 שקל. אבל בפועל, לפי נתוני המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, בין 2015 ל-2017 מומנו התאמות ל-60 עובדים בלבד ב-34 ארגונים שונים, בעלות כוללת של כ-764,940 שקל, ולפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בין 2000 ל-2012 מומנו בממוצע 38 התאמות בשנה בלבד. במקביל, ב-2016 השתתפו 600 אנשים עם עיוורון ולקות ראייה בתוכנית שיקום מקצועי שכללה, בין השאר, השלמת השכלה והכשרה מקצועית, מה שמראה שהצורך גדול משמעותית מהיקף ההתאמות הממומנות בפועל.
אילו פתרונות הוצעו
גורמים ציבוריים, ממשלתיים ועסקיים שהעלו הצעות לפתרון הבעיה חילקו אותן לשני סוגים: פתרונות מיידיים, כמו הרחבת מימון ההתאמות גם לגופים ציבוריים שאינם יכולים לממן אותן מתקציבם השוטף, ואפשרות לעובד שמחליף מקום עבודה לקחת איתו את ההתאמות הייחודיות שנרכשו עבורו. ופתרונות ארוכי טווח, ובהם הקמת חממה טכנולוגית שתפתח תוספי תוכנה להתאמת מערכות מחשוב לתוכנת קורא המסך, חיוב אתרים ותוכנות לעבור קורס נגישות בכתיבה, וחיוב רשויות ממשלתיות לרכוש אך ורק טכנולוגיות נגישות מלכתחילה, כדי למנוע את הצורך בהנגשה מאוחרת ויקרה.
מה זה אומר בפועל
עובד או מחפש עבודה עם עיוורון או לקות ראייה שנתקל במערכת מחשוב לא נגישה, יכול לפנות למעסיק ולברר את האפשרות למימון התאמה מיוחדת דרך המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, ולבדוק גם מול פקיד השיקום בביטוח הלאומי אילו אביזרי עזר או תוכנות נוספות עשויים לסייע. כדאי לזכור שהתקרה הגבוהה יותר, עד 60,000 שקל, מיועדת בדיוק למקרים כאלה של התאמות מחשוב מיוחדות, ולא רק להתאמות פיזיות בסיסיות.
שאלות נפוצות
למה בעיית הנגישות הדיגיטלית כל כך משמעותית לעובדים עיוורים?
כי גם כשמעסיק מוכן להעסיק עובד עיוור או לקוי ראייה, אם מערכת המחשוב הארגונית אינה נגישה לתוכנת הקראת מסך, העובד לא יכול לבצע בפועל את העבודה. לפי הדוח, לפחות חלק ממערכות המחשוב נגישות רק חלקית, כך שאפשר לקרוא רק חלק ממה שמופיע על המסך, מצב שמאלץ לעיתים מעסיקים לוותר על העסקת מועמד עם מוגבלות ראייה.
כמה המדינה משתתפת במימון התאמות מחשוב לעובד עיוור?
לפי התקנות, ההשתתפות הרגילה מוגבלת לסכום של 19,000 שקל, אך במקרים שבהם נדרשות התאמות מחשוב מיוחדות לעובד עיוור או לקוי ראייה, ניתן לקבל מימון מוגדל של עד 60,000 שקל, בכפוף לכך שהמועסק יעבוד לפחות שנה ושהמעסיק ישתתף בעצמו בחלק מהעלות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888