60% מהפניות הראשונות לתעסוקה לאנשים עם מוגבלות הן לתעסוקה מוגנת, ולא השתנה מ-2018
מבקר המדינה מצא כי מרבית האנשים עם מוגבלות המקבלים לראשונה שירותי תעסוקה ממשרד הרווחה מושמים בתעסוקה מוגנת, ולא בשוק החופשי.
עובדות מהירות
- בין 2018 ל-2022 כ-60% מהאנשים עם מוגבלות שקיבלו לראשונה שירותי תעסוקה ממשרד הרווחה הושמו בתעסוקה מוגנת, ורק כ-40% הושמו בתעסוקה עצמאית (עמוד 71 בדוח).
- לא חל שינוי משמעותי ביחס זה לאורך כל התקופה שנבדקה, 2018 עד 2022 (עמוד 71 בדוח).
- אמנת זכויות אנשים עם מוגבלות מכירה בזכותם של אנשים עם מוגבלות לעבוד בסביבת עבודה פתוחה ועצמאית בשוק החופשי, ומדיניות משרד הרווחה מגדירה את מסגרות התעסוקה המוגנות כמסגרות שיקום שאמורות לקדם מעבר לתעסוקה עצמאית (עמוד 71 בדוח).
- בקבוצת מיקוד עם עובדות סוציאליות עלה כי שורר מחסור גדול במסגרות תעסוקה, מה שמקשה על מציאת תעסוקה עצמאית ראשונה ועל מעבר בין מסגרות (עמוד 71 בדוח).
מסגרות התעסוקה למבוגרים עם מוגבלות נעות על רצף שבין תעסוקה מוגנת, שבה עובדים רק אנשים עם מוגבלות ובלי חשיפה לשוק החופשי, לבין תעסוקה עצמאית במקומות עבודה רגילים. דוח מבקר המדינה מיולי 2024 בדק לאיזה קצה של הרצף מגיעים אנשים המקבלים לראשונה שירותי תעסוקה ממשרד הרווחה.
מה מצא הדוח
מהנתונים עולה כי בין השנים 2018 ל-2022 כ-60% מהאנשים עם מוגבלות שקיבלו לראשונה שירותי תעסוקה ממשרד הרווחה הושמו בתעסוקה מוגנת, ורק כ-40% הושמו בתעסוקה עצמאית. חשוב לא פחות: היחס הזה כמעט לא זז לאורך כל התקופה שנבדקה, כלומר אין מגמת שיפור לכיוון שילוב רחב יותר בשוק החופשי.
הפער מול המדיניות המוצהרת
האמנה הבין-לאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מכירה בזכותם לעבוד בסביבת עבודה פתוחה ועצמאית בשוק החופשי. גם מדיניות משרד הרווחה עצמו מגדירה את מסגרות התעסוקה המוגנות כמסגרות שיקום, שמטרתן לפתח יכולות ומיומנויות ולאפשר בסופו של דבר מעבר לתעסוקה עצמאית יותר. בפועל, הנתונים מראים שרוב מי שנכנס למערכת התעסוקה של משרד הרווחה נשאר בתעסוקה המוגנת כבר מנקודת הכניסה, ולא רק לאחר תקופת שיקום.
למה זה קורה
בקבוצת מיקוד שקיימו מבקרי המדינה עם עובדות סוציאליות העוסקות בתחום המוגבלויות עלה כי שורר מחסור גדול במסגרות תעסוקה בכלל, דבר שמקשה הן על מציאת תעסוקה ראשונה מתאימה לאדם והן על מעבר בין מסגרות תעסוקה מאוחר יותר. כלומר, לפחות חלק מהנטייה להשמה בתעסוקה מוגנת נובעת ממחסור בהיצע של מסגרות תעסוקה עצמאיות זמינות, ולא בהכרח מהתאמה מקצועית של האדם.
מה זה אומר עבורכם
אם בן משפחתכם עומד לקבל לראשונה שירותי תעסוקה ממשרד הרווחה, כדאי לדעת שהנטייה המערכתית היא להפניה למסגרת מוגנת, גם אם התעסוקה העצמאית מתאימה יותר ליכולותיו. כדאי לברר באופן יזום מול העובד הסוציאלי אילו אפשרויות תעסוקה עצמאית קיימות באזור, ולבקש הערכת מסוגלות תעסוקתית מפורשת לפני קבלת ההשמה הראשונה, ולא רק לקבל את המסגרת שהוצעה כברירת מחדל.
שאלות נפוצות
איזה סוג תעסוקה מקבל בדרך כלל אדם עם מוגבלות הפונה לראשונה למשרד הרווחה?
לפי הנתונים, בסבירות גבוהה יותר, כ-60%, הוא יושם בתעסוקה מוגנת, כמו מרכז יום או מע"ש, ולא בתעסוקה עצמאית בשוק החופשי, וכך היה בעקביות בין 2018 ל-2022 (עמוד 71 בדוח).
למה משרד מבקר המדינה רואה בכך בעיה?
כי אמנת זכויות אנשים עם מוגבלות מכירה בזכות לעבוד בשוק העבודה הפתוח, ומדיניות משרד הרווחה עצמו רואה בתעסוקה המוגנת מסגרת מעבר שאמורה להוביל לתעסוקה עצמאית, ולא יעד סופי (עמוד 71 בדוח).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888