כ-12,000 ילדים בהשמה חוץ-ביתית מדי שנה: התמונה הכללית
נתוני המועצה לשלום הילד: כמות הילדים המושמים מחוץ לבית מדי שנה בישראל, החלוקה בין פנימיות לאומנה, ושתי הצעות חוק תלויות ועומדות בכנסת.
עובדות מהירות
- לפי נתוני המועצה לשלום הילד המבוססים על משרד הרווחה, בשנים תשע"ט-תשפ"ג (2018-2023) הושמו מדי שנה כ-12,000 ילדים במסגרות חוץ-ביתיות בישראל.
- בשנת תשפ"ג (2023), 57.1% מהילדים שהושמו הופנו לפנימיות ו-38.4% למשפחות אומנה; מתוך כ-6,400 הילדים שהושמו בפנימיות, כ-70% (כ-4,400) הופנו לפנימיות טיפוליות וכ-30% (כ-2,000) לפנימיות פוסט-אשפוזיות.
- בכלל מסגרות אגף חוץ-ביתי (לא כולל מינהל מוגבלויות) יש כיום כ-3,500 תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, לפי משרד החינוך.
- בכנסת מונחות שתי הצעות חוק לתיקון חוק אומנה לילדים שנועדו להעניק באופן מפורש זכות לחינוך גם לילדים בהשמה חוץ-ביתית, ולא רק במשפחות אומנה: אחת של חבר הכנסת משה טור פז, והשנייה של חברת הכנסת איימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת.
מעבר לסיפור הפרטני של ילד שממתין לשיבוץ בבית ספר, מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג גם את התמונה הרחבה: כמה ילדים בישראל נמצאים בכלל במסגרות חוץ-ביתיות, ולאן הם מופנים.
כ-12,000 ילדים בשנה
לפי נתוני המועצה לשלום הילד, המבוססים על נתוני משרד הרווחה, בשנים תשע"ט עד תשפ"ג (2018 עד 2023) הושמו מדי שנה כ-12,000 ילדים במסגרות חוץ-ביתיות בישראל. זהו היקף גדול, שממחיש כמה משפחות וילדים עוברים בכל שנה את המעבר הקשה הזה, וכמה חשוב שכל אחד מהם יקבל מהר ככל האפשר גם מענה חינוכי מסודר.
פנימיות מול אומנה
בשנת תשפ"ג (2023), 57.1% מהילדים שהושמו מחוץ לבית הופנו לפנימיות, ו-38.4% למשפחות אומנה. מתוך כ-6,400 הילדים שהושמו באותה שנה בפנימיות, כ-70% (כ-4,400 ילדים) הופנו לפנימיות טיפוליות, המיועדות לילדים עם קשיים התנהגותיים, חברתיים, חינוכיים או משפחתיים שאי אפשר לתת להם מענה מלא במסגרת המשפחתית. השאר, כ-30% (כ-2,000 ילדים), הופנו לפנימיות פוסט-אשפוזיות, המיועדות לילדים אחרי אשפוז פסיכיאטרי קצר או ממושך.
כמה מהם זכאים לחינוך מיוחד
בכלל המסגרות של אגף חוץ-ביתי במשרד הרווחה, לא כולל מסגרות מינהל מוגבלויות, יש כיום כ-3,500 תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, לפי נתוני משרד החינוך. מדובר בקבוצה גדולה יחסית, שדורשת תיאום שוטף בין משרד הרווחה, משרד החינוך והרשויות המקומיות כדי שכל ילד יקבל שיבוץ מתאים בזמן.
שתי הצעות חוק בכנסת
על רקע כל הנתונים האלה, מונחות כיום בכנסת שתי הצעות חוק לתיקון חוק אומנה לילדים. שתיהן, אחת של חבר הכנסת משה טור פז והשנייה של חברת הכנסת איימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת, נועדו להרחיב ולעגן באופן מפורש בחוק את הזכות לחינוך גם עבור ילדים בהשמה חוץ-ביתית באופן כללי, ולא רק עבור ילדי אומנה כפי שהחוק הקיים כבר מסדיר. מטרת התיקון היא למנוע מצב שבו נתק בין מסגרת ההשמה לרשות המקומית, או סיבות אחרות, משאירים ילד בלי מסגרת חינוכית.
לסיכום
מאחורי כל מספר במסמך הזה עומד ילד שכבר מתמודד עם משבר משפחתי או אישי, ולכן קצב השיבוץ שלו לבית ספר הוא לא רק עניין מנהלי אלא חלק מהתהליך הטיפולי כולו. משפחה, אומנה או עובד סוציאלי שמלווים ילד במעבר כזה יכולים להיעזר בנתונים האלה כדי לדעת מה הזכויות והלוחות הזמנים שהמדינה עצמה הציבה לעצמה. אפשר גם להתקשר בחינם לקו הסיוע של עמותת בשבילך בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין פנימייה טיפולית לפנימייה פוסט-אשפוזית?
פנימייה טיפולית (פרופיל 'מעוף') מיועדת לילדים שאי אפשר לספק את כל צורכיהם במסגרת המשפחתית והקהילתית, בעקבות קשיים התנהגותיים, חברתיים, חינוכיים או משפחתיים. פנימייה פוסט-אשפוזית (פרופילים 'עוגן' ו'מעוז') מיועדת לילדים לאחר אשפוז פסיכיאטרי, קצר או ממושך.
מה מטרת הצעות החוק לתיקון חוק אומנה לילדים בנושא הזכות לחינוך?
ההצעות נועדות לעגן בחוק את זכותם של ילדים בהשמה חוץ-ביתית, ולא רק ילדי אומנה, לשיבוץ מהיר במסגרת חינוך, כדי למנוע מצב שבו נתק בין מסגרת ההשמה לרשות המקומית משאיר ילד בלי בית ספר.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888