מ-67% ל-80%: כך התאוששה השתתפות זקנים עצמאים בפעילויות יומיום בין הסגרים, לפי מחקר דוקטורט של הביטוח הלאומי
מחקר דוקטורט שמימן הביטוח הלאומי עקב אחרי 50 זקנים עצמאים ומצא עלייה מובהקת בהשתתפות בפעילויות יומיום בין הסגר הראשון לשני.
עובדות מהירות
- מחקר הדוקטורט של בלהה מלמד, שמומן על ידי קרן המחקרים של הביטוח הלאומי ופורסם באוגוסט 2024, עקב אחרי 50 זקנים עצמאים בני 65 ומעלה המתגוררים בקהילה (מתוך 53 שגויסו), באמצעות שני ראיונות טלפוניים: אחד בחודשים מאי עד יולי 2020, לאחר הסגר הראשון, ושני בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2020, לאחר הסגר השני (עמוד 16 מתוך 156).
- גיל המשתתפים נע בין 65 ל-81, בממוצע 70.2, כ-66% מהם נשים (33 מתוך 50), ו-86% נשואים; קריטריוני הכניסה למחקר כללו בין השאר לפחות שנה בפנסיה והליכה עצמאית של דקה לפחות (עמודים 17, 22 מתוך 156).
- אחוז הפעילות שנשמר מתוך השגרה שלפני הקורונה עלה באופן מובהק סטטיסטית מממוצע של 67.2% לאחר הסגר הראשון ל-80.05% לאחר הסגר השני, בבדיקת מבחן t עם גודל אפקט גבוה (t(49)=-11.79, p<0.001, Cohen's d=1.67), כלומר הזקנים במדגם הצליחו במידה ניכרת לחדש פעילויות עד הסגר השני (עמוד 24 מתוך 156).
- העלייה בהשתתפות לא הייתה אחידה: בבדיקת ארבע קטגוריות פעילות (IADL, פנאי חברתי-תרבותי, פנאי פיזי נמוך ופנאי פיזי גבוה) יחד, נמצא אפקט עיקרי גבוה ומובהק בין שתי נקודות הזמן (F(4,46)=35.88, p<0.001), אך רק בשלוש מתוך ארבע הקטגוריות השיפור היה מובהק בנפרד (עמוד 24 מתוך 156).
תקופת מגפת הקורונה כפתה על אזרחים ותיקים רבים שינוי חד בשגרת החיים: פחות יציאה מהבית, פחות מפגשים חברתיים ופחות פעילויות פנאי. עבודת דוקטורט של בלהה מלמד מאוניברסיטת חיפה, שמומנה על ידי קרן המחקרים של הביטוח הלאומי ופורסמה באוגוסט 2024, בדקה לעומק איך זקנים עצמאים המתגוררים בקהילה חוו את התקופה הזו, ומה קרה להשתתפות שלהם בפעילויות יומיום בין הסגר הראשון לסגר השני.
מי השתתף במחקר
החוקרת גייסה 53 זקנים עצמאים בני 65 ומעלה, מתוכם 50 השלימו את המחקר במלואו. קריטריוני הכניסה כללו, בין השאר, לפחות שנה בפנסיה, הליכה עצמאית של דקה לפחות, ודיווח על יציאה מהבית לפעילות (כמו קניות, ספורט או מפגש חברתי) לפחות פעמיים בשבוע בשגרה. גיל המשתתפים נע בין 65 ל-81, בממוצע 70.2, ו-66% מהם היו נשים. כל אחד מהמשתתפים רואיין טלפונית פעמיים: פעם אחת בחודשים מאי עד יולי 2020, זמן קצר אחרי הסגר הארצי הראשון, ופעם שנייה בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2020, אחרי הסגר השני.
עלייה מובהקת בהשתתפות בין הסגרים
הכלי המרכזי במחקר היה שאלון שבדק אחוז שמירה על פעילויות (מתוך אלה שהיו רגילים בהן לפני הקורונה), בתחומים כמו ניהול משק בית, פנאי חברתי ותרבותי ופעילות גופנית. הממצא המרכזי: אחוז הפעילות שנשמר עלה בצורה מובהקת סטטיסטית, מממוצע של 67.2% מיד אחרי הסגר הראשון ל-80.05% אחרי הסגר השני. מדובר בהבדל גדול מבחינה סטטיסטית (גודל אפקט של 1.67 לפי מדד Cohen's d, נחשב גבוה מאוד), כלומר לא היה זה שינוי שולי אלא שיפור משמעותי בהיקף החזרה לשגרה.
אבל לא כל הפעילויות התאוששו באותו הקצב
בבדיקה מפורטת יותר של ארבע קבוצות פעילות, נמצא שהשיפור הכללי בין שתי נקודות הזמן היה גדול ומובהק (עם גודל אפקט גבוה של 0.757 לפי מדד אטא בריבוע). עם זאת, כשבדקו כל קטגוריה בנפרד, לא כולן הראו את אותה מגמה באותו העוצמה, מה שמרמז שיש הבדל משמעותי בין סוגי פעילויות שונים ביכולת של זקנים עצמאים לחדש אותן אחרי משבר ממושך. הבדל כזה חשוב להבנה: התאוששות כללית בממוצע לא אומרת שכל תחום בחיי היומיום חוזר לקדמותו באותה מהירות.
למה זה חשוב
הממצאים ממחישים שאזרחים ותיקים עצמאים מסוגלים, ברוב המקרים, להתאים את עצמם ולחזור בהדרגה לפעילות גם אחרי תקופה ממושכת של הגבלות, אך התהליך אינו מיידי ואינו אחיד. הבנה כזו יכולה לסייע לגופי רווחה, למרפאות בעיסוק ולמשפחות לזהות טוב יותר אילו זקנים זקוקים לעידוד או לתמיכה נוספת כדי לחזור לשגרה אחרי משבר, ולא רק להניח שההתאוששות תקרה מעצמה. אם אתם או קרוב משפחה מבוגר זקוקים לסיוע בהבנת זכויות וסיוע רווחתי לאזרחים ותיקים, ב-For You אפשר לקבל ליווי וייעוץ טלפוני ללא עלות בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
כמה זמן לקח לזקנים עצמאים לחזור לפעילות אחרי הסגרים, לפי המחקר?
המחקר לא מדד זמן חזרה מדויק, אלא השווה שתי נקודות זמן: מיד אחרי הסגר הראשון (מאי עד יולי 2020) ואחרי הסגר השני (אוקטובר עד דצמבר 2020). בין שתי הנקודות האלה נמצאה עלייה מובהקת סטטיסטית באחוז הפעילות שנשמר, מ-67.2% ל-80.05% בממוצע.
מי השתתף במחקר?
50 זקנים עצמאים בני 65 ומעלה, המתגוררים בקהילה ולא במוסד, שהיו מסוגלים ללכת עצמאית לפחות דקה ודיווחו על יציאה מהבית לפחות פעמיים בשבוע בשגרה. כ-66% מהם היו נשים, וגיל הממוצע היה 70.2.
האם המחקר הזה קובע זכאות לקצבה או להטבה?
לא. זהו מחקר אקדמי (עבודת דוקטורט) במימון קרן המחקרים של הביטוח הלאומי, שמטרתו להבין תהליכים ולא לקבוע זכאויות. הוא יכול לשמש בסיס להמלצות עתידיות של גופי מדיניות ושירותי רווחה ובריאות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888