התעללות והזנחת קשישים בישראל: התוכניות, קו לזקן ופיקוח על בתי אבות
סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת על התוכניות שפעלו נגד התעללות והזנחת קשישים: פקידי סעד, קו לזקן, יד ריבה וסגירת בתי אבות.
עובדות מהירות
- לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממאי 2006, בשנת 2005 טופלו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות כ-1,100 קשישים שאותרו כנפגעי התעללות או הזנחה, מתוך 260 פקידי סעד שפעלו אז ברשויות המקומיות ברחבי הארץ.
- באותה שנה, 2005, נסגרו 17 בתי אבות בישראל בעקבות איתור קשישים במצבי סיכון והזנחה בפעילות ללא רישיון, ו-12 בתי אבות נוספים היו אז בהליכי סגירה, כך על פי משרד הרווחה.
- חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2003 בנושא טיפול בזקנים נפגעי התעמרות מחייב כל בית חולים או מוסד בפיקוח משרד הבריאות והרווחה למנות ועדה קבועה, שבה רופא, אחות ועובד סוציאלי, שתפקח על הטיפול במקרי התעללות ותוודא מסירת הודעה לפקיד סעד או למשטרה על כל מקרה שאותר.
- "קו לזקן", שירות טלפוני משותף לאגודת אשל ולעמותת ער"ן, החל לפעול בנובמבר 2004 בידי מתנדבי ער"ן כמענה לקשישים החשופים להתעללות, ומספרו שפורסם אז היה 1-700-50-1201. כיום הכתובת המרכזית לפניות בנושא הזנחה והתעללות באזרחים ותיקים היא מוקד 118 של משרד הרווחה והביטחון החברתי, הפעיל מסביב לשעון.
- עמותת "יד ריבה", המעניקה ייעוץ וסיוע משפטי לקשישים, דיווחה למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי מיולי 2005 ועד מועד הדוח במאי 2006 פנו אליה כ-70 קשישים שהיו קורבן להתעללות או הזנחה.
התעללות בקשיש כמעט אף פעם לא נראית כמו סרט פשע. היא נראית כמו בן משפחה שלוקח כסף "בהשאלה" בלי לשאול, כמו מטפלת שמפחידה ולא מרפה, או כמו קשיש שמפסיקים לאכול איתו כמו שצריך. בדיוק בגלל זה קשה לאתר את התופעה, וגם קשה להסביר למי פונים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקר ב-2006, לקראת דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אילו תוכניות פעלו אז בישראל נגד התעללות והזנחה של קשישים, ומהמסמך אפשר ללמוד תמונה מפורטת של המערכת שהוקמה כדי להתמודד עם התופעה.
למה כל כך קשה למדוד את התופעה
המסמך מסביר שכמה חסמים מקשים על אמידת היקף ההתעללות וההזנחה: קשישים רבים חוששים להתלונן בשל תלותם בפוגע ומתוך חשש לאבדו; קשישים שהותקפו בידי בני משפחתם לא רוצים להתלונן כדי לא לפגוע בהם; רבים רואים בכך עניין משפחתי פרטי שאינו מיועד לגורמים חיצוניים; ואחרים כלל אינם מודעים לזכויותיהם, או חוששים שהתערבות חיצונית רק תחמיר את מצבם. בגלל זה, כל מספר בנושא הוא בהכרח הערכה חסרה, לא תמונה מלאה.
מי טיפל בקשישים שכן אותרו
בשנת 2005 פעלו ברשויות המקומיות בישראל 260 פקידי סעד, וכ-1,100 קשישים שאותרו כנפגעי התעללות או הזנחה טופלו במחלקות לשירותים חברתיים. המסמך מציין שהעומס על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים בתחום הזה כבד: בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בנושא היו אז כ-600 תיקים או יותר, וזה לצד קושי נוסף, שהוא חוסר שיתוף הפעולה מצד הנפגעים עצמם, בדרך כלל מתוך רצון להגן על הפוגע או מתוך תלות בו.
בעיריית תל-אביב פעל אז צוות רב-מקצועי נייד שסייע באבחון ובמתן המלצות לטיפול, ובו פקידת סעד בכירה, משפטנית, גריאטר שמומחיותו פסיכיאטריה ומנהלת מרכז למניעת אלימות במשפחה. הצוות נפגש מדי שבועיים בלשכה אחרת ברחבי העיר.
קו לזקן ויד ריבה: לאן קשיש שנפגע יכול היה לפנות
"קו לזקן" הוא שירות טלפוני משותף לאגודת אשל ולעמותת ער"ן שהחל לפעול בנובמבר 2004 בידי מתנדבי ער"ן, מתוך מטרה לתת מענה טלפוני לקשישים החשופים להתעללות. המספר שפורסם אז היה 1-700-50-1201. במקביל, עמותת "יד ריבה" סיפקה ייעוץ וסיוע משפטי לקשישים נזקקים, ולפי דיווחה למרכז המחקר והמידע, מיולי 2005 ועד מועד הדוח פנו אליה כ-70 קשישים שהיו קורבן להתעללות או הזנחה.
חשוב לדעת: זהו תיאור של המצב כפי שהיה ב-2006. כיום הכתובת המרכזית והמומלצת לפנייה בחשד להזנחה או להתעללות באזרח ותיק היא מוקד 118 של משרד הרווחה והביטחון החברתי, הפעיל מסביב לשעון בכמה שפות, ומשלים אותו המוקד לאזרחים ותיקים *8840 של ביטוח לאומי למידע וסיוע כללי.
הפיקוח על בתי אבות
אחת הפעולות המוחשיות שמתאר המסמך היא סגירת בתי אבות פועלים ללא רישיון שבהם אותרו קשישים במצבי סיכון והזנחה: בשנת 2005 בלבד נסגרו 17 בתי אבות כאלה, ו-12 נוספים היו בהליכי סגירה. זה לצד חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2003 שחייב כל בית חולים או מוסד בפיקוח משרד הבריאות והרווחה למנות ועדה קבועה, ובה רופא, אחות ועובד סוציאלי, שתפקח על הטיפול במקרי התעללות, תלווה אותם ותוודא הודעה לפקיד סעד או למשטרה על כל מקרה שאותר. החוזר גם פירט סימנים מזהים להתעללות פיזית, נפשית, כלכלית והזנחה, כולל התעמרות מצד מוסד מטפל עצמו.
ועדה לשינוי חקיקה
המסמך מתאר גם ועדה ייעודית שפעלה אז, ובה משפטנים ממשרד המשפטים, סגנית היועצת המשפטית של משרד הרווחה, מנהלת השירות לזקן, מנכ"ל "יד ריבה", פקיד סעד בכיר, גמלאית מפרקליטות המדינה ונציגי אשל-ג'וינט. תפקיד הוועדה היה לעצב נהלים והמלצות לשינוי חקיקה בתחום, ובכלל זה לבחון מתן סמכות התערבות מעמיקה יותר לעובדים סוציאליים למניעת הזנחה וניצול כלכלי של קשישים.
יום המודעות הבין-לאומי
ב-15 ביוני מדי שנה מציינים בעולם, וגם בישראל, את יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בקשישים והזנחתם. לפי המסמך, בערים שונות התקיימו ימי עיון לאנשי מקצוע ולציבור הרחב, ואגודת אשל פרסמה חוברות הדרכה לאיתור ולזיהוי התעללות, לצד פעילות הסברה שוטפת במועדוני קשישים ולמתנדבי שירות הייעוץ לקשיש של הביטוח הלאומי.
אם אתם חוששים שקרוב משפחה או שכן קשיש נמצא במצב של הזנחה או ניצול, אפשר לפנות למוקד 118 של משרד הרווחה, למוקד *8840 של ביטוח לאומי, ובמקרה דחוף ישירות למשטרה. אנחנו ב-For You יכולים לעזור לכם להבין לאן פונים ומה לצפות בהמשך התהליך, בלי עלות: 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מהו ההבדל בין אלימות כלפי קשישים לבין התעללות והזנחה של קשישים?
הגורמים המקצועיים מבחינים בין השניים: אלימות כלפי קשישים היא בדרך כלל אירוע חד-פעמי בידי אדם זר, כמו פורץ, עבריין או שודד, ותלונה עליו נמצאת בתחום טיפול המשטרה. התעללות והזנחה, לעומת זאת, היא התנהגות הרסנית מתמשכת ועקבית שמתרחשת בהקשר של יחסי אמון בין הקשיש לסביבתו הקרובה, ובדרך כלל המתעלל או המזניח הוא אדם המוכר לקשיש: בן משפחה, שכן או מטפל.
מי אחראי במוסד רפואי או סיעודי לטפל בחשד להתעללות בקשיש המאושפז או המתגורר בו?
לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2003, הנהלת בית החולים או המוסד חייבת למנות צוות קבוע לאיתור ולמניעת התעמרות בקשישים, ובו רופא, אחות ועובד סוציאלי שמרכז את הפעילות, והצוות מחויב לוודא מסירת הודעה לפקיד סעד או למשטרה על כל מקרה שאותר.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888