מי מגיע כשיש מצב חירום נפשי? לרוב המשטרה, לא איש מקצוע בתחום הנפש
מודל "מד"א נפשי" פותח כבר ב-2016 ו-60 פרמדיקים הוכשרו, אבל נתקע בגלל מחלוקת שכר בין משרד הבריאות לאוצר, ומשטרת ישראל נותרה הפתרון בפועל.
עובדות מהירות
- לפי דוח מבקר המדינה, כיום במצבי חירום נפשיים, ובהם חשש לאובדנות, כשאין פתרון אחר, המענה בפועל ניתן לרוב על ידי משטרת ישראל שמגיעה למקום ועוצרת את האדם בשל מסוכנותו לעצמו או לסביבתו, ולא על ידי גורם מקצועי בתחום בריאות הנפש (עמוד 802-803).
- אם המטופל אינו משתף פעולה עם המשטרה, הטיפול בו נשאר בידיה, ולא ניתן לבצע בדיקה פסיכיאטרית מיידית כל עוד הוא מסרב לכך, מצב שהדוח מציין כי עלול להיות מסוכן גם למטופל וגם לסביבתו (עמוד 803).
- במחצית שנת 2016 פיתח האגף לבריאות הנפש מודל הנקרא "מד"א נפשי", ועד מרץ 2017 הוכשרו כ-60 פרמדיקים במד"א להפעלתו, בתמיכת המועצה הלאומית לבריאות הנפש וקואליציית ארגוני בריאות הנפש שפנתה מספר פעמים למנכ"ל משרד הבריאות (עמוד 803).
- הפרויקט לא אושר עקב מחלוקת בין משרד הבריאות למשרד האוצר על אופן תגמול הפסיכיאטרים המחוזיים וסגניהם עבור תוספת הכוננויות הנדרשת מהם, ונכון למועד סיום הביקורת לא קודם שום מודל להתערבות מיידית במצבי חירום נפשיים (עמוד 803-804).
מה קורה בישראל כשמישהו נמצא במצב חירום נפשי, כמו חשש אמיתי לאובדנות, ואין פתרון זמין אחר? דוח מבקר המדינה משנת 2020 מצא תשובה מטרידה: לרוב, מי שמגיע בפועל הוא משטרת ישראל, לא גורם מקצועי בתחום בריאות הנפש.
המשטרה כפתרון ברירת המחדל
לפי הדוח, כיום במצבי חירום נפשיים ובהיעדר פתרון אחר, המענה ניתן לרוב על ידי משטרת ישראל, שמגיעה למקום ועוצרת את האדם בשל מסוכנותו לעצמו או לסביבתו. מדובר במענה שמנסה למנוע פגיעה, ולא במענה נפשי מקצועי למטופל. אם המטופל משתף פעולה, המפגש מסתיים בפינויו לבית חולים או בהפנייתו לטיפול בקהילה. אבל אם הוא לא משתף פעולה, הטיפול בו נשאר בידי המשטרה בלבד, ולא ניתן לבצע בדיקה פסיכיאטרית מיידית כל עוד הוא מסרב לכך, מצב שעלול להיות מסוכן הן למטופל והן לסביבתו.
מודל שפותח ולא יצא לפועל
כבר במחצית 2016 פיתח האגף לבריאות הנפש מודל הנקרא "מד"א נפשי", שאמור היה לתת מענה מקצועי למצבי חירום באמצעות צוותי מד"א. במרץ 2017 הוצג המודל למועצה הלאומית לבריאות הנפש, וכ-60 פרמדיקים במד"א הוכשרו בנושא. לפי המודל, פרמדיקים שמגיעים לאירוע היו אמורים להתייעץ עם כונן בריאות הנפש של מד"א ולהחליט על הצעד המתאים, פינוי בהסכמה, פנייה לפסיכיאטר המחוזי לצורך בדיקה כפויה, או הפניה להמשך טיפול בקהילה.
מחלוקת כספית שעוצרת הכול
המועצה הלאומית לבריאות הנפש המליצה ליישם את המודל, וגם קואליציית ארגוני בריאות הנפש פנתה מספר פעמים למנכ"ל משרד הבריאות בבקשה להפעילו. בכל זאת, הפרויקט לא אושר, בשל מחלוקת בין משרד הבריאות למשרד האוצר על אופן תגמול הפסיכיאטרים המחוזיים וסגניהם עבור תוספת הכוננויות שתידרש מהם. נכון למועד סיום הביקורת, שום מודל להתערבות מיידית במצבי חירום נפשיים לא קודם, ונושא התגמול טרם הוסדר.
מה עושים בינתיים
אם אתם או בן משפחה חווים מצב משבר נפשי, אפשר לפנות למוקדי הסיוע לעזרה ראשונה נפשית של משרד הבריאות, או לקו החם של ער"ן בטלפון 1201, לצד כל פנייה הכרחית למד"א או למשטרה במצב סכנת חיים מיידית.
לליווי בבירור הזכויות בתחום בריאות הנפש, הצוות של For You זמין בטלפון החינמי 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה קורה היום אם יש לי או לבן משפחה מצב חירום נפשי, כמו חשש לאובדנות?
לפי דוח מבקר המדינה, בהיעדר פתרון מקצועי ייעודי, הגורם שמטפל בפועל במצבי חירום נפשיים הוא לרוב משטרת ישראל, שמגיעה כדי למנוע פגיעה ולא נותנת מענה נפשי מקצועי (עמוד 802-803). אם המטופל משתף פעולה, המפגש מסתיים בפינוי למיון כללי או פסיכיאטרי, או בהפניה להמשך טיפול בקהילה.
למה לא הוקם עד היום שירות ייעודי לחירום נפשי?
מודל כזה, "מד"א נפשי", פותח כבר ב-2016 ואף הוכשרו לו פרמדיקים במד"א, אבל לפי הדוח התקיעות נובעת ממחלוקת כספית בין משרד הבריאות למשרד האוצר סביב תגמול הפסיכיאטרים המחוזיים שאמורים לתת מענה טלפוני לצוותי מד"א בעת הצורך (עמוד 803-804).
יש מקום לפנות אליו חוץ ממשטרה או מד"א במצב משבר נפשי?
כן. ארגון ער"ן מפעיל קו חם לעזרה ראשונה נפשית טלפונית, זמין בכל שעות היממה, בטלפון 1201. זהו ערוץ תמיכה כללי ולא תחליף לפינוי רפואי כשיש סכנת חיים מיידית.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888