190 ילדים חולים לא קיבלו את מלוא שעות ההוראה שהגיעו להם: מה עומד מאחורי הפער
נתוני משרד החינוך: כ-8% מהילדים החולים שלמדו בביתם לא קיבלו את מלוא המענה שנקבע להם, בעיקר עקב מחסור בכוח אדם.
עובדות מהירות
- בשנת הלימודים תשפ"ג, מתוך 2,340 תלמידים שקיבלו מענה חינוכי במסגרת התכנית, 190 תלמידים לא קיבלו את מלוא המענה החינוכי או הטיפולי שנקבע להם בתכנית הלימודים האישית: 118 מהם תלמידים בחינוך הרגיל (כ-7% מתלמידי החינוך הרגיל בתכנית באותה שנה) ו-72 תלמידים בחינוך המיוחד (כ-11% מתלמידי החינוך המיוחד בתכנית באותה שנה) (עמוד 12 בדוח).
- לפי משרד החינוך, בין הגורמים לפער נמצאים סירוב הורים לקבל את השירות המוצע, ומחסור בכוח אדם בתחומי ההוראה, הטיפול והסיוע, שקיים ברמה ארצית אך משמעותי יותר באזורי הפריפריה (עמוד 12 בדוח).
- בבדיקה קודמת שנערכה בנושא בשנים 2017-2018 נמצא שפחות מ-4% מתלמידי החינוך הרגיל לא קיבלו את מלוא שעות ההוראה שהם זכאים להן, וכ-8% עד 10% מתלמידי החינוך המיוחד לא קיבלו את מלוא שעות הטיפולים הפארא-רפואיים, כך שהפער בחינוך המיוחד גדל מאז (עמוד 12 בדוח).
- מורים שאינם מצוות בית הספר של התלמיד ומלמדים ילדים חולים בלבד זכאים לשכר של 75 ש"ח לשעת הוראה ו-120 ש"ח לשעת טיפול, בעוד מורים שהם חלק מצוות בית הספר מקבלים את שכרם הרגיל כמורים, בהתאם להשכלה ולוותק (עמוד 6 בדוח).
לילד חולה שזכאי לשירותי חינוך בביתו נבנית תכנית לימודים אישית שקובעת כמה שעות הוראה, טיפול וסיוע הוא אמור לקבל. אבל נתוני משרד החינוך עצמו מראים שלא כל תלמיד מקבל בפועל את מה שנקבע לו.
מי לא מקבל את המענה המלא
בשנת הלימודים תשפ"ג, מתוך 2,340 תלמידים שקיבלו מענה חינוכי כלשהו במסגרת התכנית, 190 תלמידים לא קיבלו את מלוא המענה החינוכי או הטיפולי שנקבע להם בתכנית הלימודים האישית שלהם. הפער כלל 118 תלמידים בחינוך הרגיל, כ-7% מתלמידי החינוך הרגיל בתכנית באותה שנה, ו-72 תלמידים בחינוך המיוחד, כ-11% מתלמידי החינוך המיוחד בתכנית. כלומר, שיעור התלמידים שלא קיבלו מענה מלא גבוה יותר בקרב תלמידי חינוך מיוחד.
למה זה קורה
לפי משרד החינוך, שני גורמים עיקריים עומדים מאחורי הפער: מקרים שבהם ההורים עצמם מסרבים לקבל את השירות שמוצע להם, ומחסור בכוח אדם מקצועי בתחומי ההוראה, הטיפול והסיוע. המחסור קיים ברמה ארצית, אך הוא משמעותי יותר באזורי הפריפריה, שם קשה יותר למצוא מורים ומטפלים מתאימים לילד חולה.
חשוב לדעת שהמצב הזה אינו חדש: בדיקה קודמת שנערכה בנושא בשנים 2017-2018 מצאה שפחות מ-4% מתלמידי החינוך הרגיל לא קיבלו את מלוא שעות ההוראה שלהם, לעומת 8% עד 10% מתלמידי החינוך המיוחד שלא קיבלו את מלוא שעות הטיפולים הפארא-רפואיים. כלומר, הפער הספציפי הזה בחינוך המיוחד לא נעלם, ולפי הנתונים העדכניים הוא אף גדל.
שכר המורים כרקע לבעיה
חלק מהקושי לגייס מורים ומטפלים קשור לתנאי השכר. מורה שמלמד רק ילדים חולים, ואינו חלק מצוות בית הספר של התלמיד, זכאי לשכר של 75 ש"ח לשעת הוראה ו-120 ש"ח לשעת טיפול, ואילו מורה שהוא חלק מצוות בית הספר מקבל את שכרו הרגיל כמורה. הורה שמרגיש שהילד לא מקבל את מלוא השעות שנקבעו לו כדאי שיפנה לבית הספר ולמוקד הארצי כדי לברר את הסיבה, ולדרוש עדכון של התכנית האישית בהתאם.
שאלות נפוצות
האם כל תלמיד שזכאי לשירות בהכרח מקבל את כל השעות שנקבעו לו?
לא תמיד. בשנת הלימודים תשפ"ג כ-190 תלמידים מתוך 2,340 שקיבלו מענה, לא קיבלו את מלוא המענה החינוכי או הטיפולי שנקבע להם בתכנית האישית שלהם (עמוד 12 בדוח).
איפה הפער חמור יותר, בחינוך הרגיל או בחינוך המיוחד?
בחינוך המיוחד, שם כ-11% מהתלמידים לא קיבלו את מלוא המענה, לעומת כ-7% בחינוך הרגיל, ולפי בדיקה קודמת פער זה בחינוך המיוחד אף גדל בשנים האחרונות (עמוד 12 בדוח).
מה הסיבה העיקרית לפער?
לפי משרד החינוך, מחסור בכוח אדם מקצועי, במיוחד באזורי הפריפריה, לצד מקרים שבהם הורים מסרבים לקבל את השירות המוצע (עמוד 12 בדוח).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888