כשאם מאבדת הורות, גם האב נפגע: מחקר על הורים עיוורים ואימוץ כפוי
מקרה של זוג הורים עיוורים מראה איך מוגבלות של אם משפיעה גם על מעמדו ההורי של האב בבית המשפט.
עובדות מהירות
- בתיק ע"א 711/88 נדון עניינם של הורים שהתמודדו עם עיוורון: אב עיוור מלידה, ואם שהתמודדה עם מחלת עיניים פרוגרסיבית שבעקבותיה כושר הבחנתה בראייה היה בין אור לצל (עמוד 14 במסמך).
- בית המשפט פירש את התסכול של האם מאובדן הראייה המתמשך כהפרעת אישיות המהווה מחסום בפני הורות תקינה, ואיחד בין מידת האחריות של האב לזו של האם, בקובעו כי התא המשפחתי הטבעי אינו מסוגל להעניק לילדים את המינימום הדרוש לגידולם (עמוד 14 במסמך).
- האב עצמו היה זה שפנה לרשויות בבקשה לסדר את שלושת הילדים הראשונים מחוץ לבית, לאחר שהתלונן על יחס שלילי ואלימות מצד האם כלפי הבת הבכירה, ובכל זאת דאגתו לילדים והצעדים שנקט להגנתם לא זכו להערכה בהחלטת בית המשפט (עמודים 14 עד 15 במסמך).
- אף שהומלץ על אימוץ פתוח כלפי האב כדי לשמר את הקשר בינו לבין הילדים, ההמלצה לא נבחנה כלפיו לבדו, למרות שלא היה ספק שהוא הורה דואג, אכפתי ואוהב (עמוד 15 במסמך).
- שופט מיעוט בערכאה קודמת באותו עניין, השופט בייסקי, הדגיש בפסק דינו את ניסיונו של האב לטפל בבנותיו כמיטב יכולתו ואת הקשר הרגשי העז שהוא שמר עימן גם לאחר שהוצאו מהבית, אך בכל זאת קבע שרבים לא נעשו מצידו, ככל הנראה משום שלא יכול היה (עמוד 15 במסמך).
אחד המקרים המעניינים ביותר שנותחו במחקר על אימוץ כפוי והורים עם מוגבלות עוסק בזוג הורים עיוורים, ומראה כיצד מוגבלות של הורה אחד עלולה לגרור עימה גם פגיעה במעמדו ההורי של בן הזוג, גם כשהוא מתפקד היטב.
הרקע: שני הורים, שני סוגי מוגבלות ראייה
בתיק ע"א 711/88 עמד במוקד הדיון זוג הורים שהתמודדו שניהם עם מוגבלות ראייה: האב היה עיוור מלידה, והאם התמודדה עם מחלת עיניים פרוגרסיבית שבעקבותיה כושר הבחנתה בראייה הצטמצם לכדי הבחנה בין אור לצל בלבד. האם התקשתה להשלים עם אובדן הראייה המתמשך, ועל פי המתואר בפסק הדין, גם התנכרה לסביבתה.
איך בית המשפט פירש את הקושי הרגשי של האם
בית המשפט פירש את התסכול והכאב של האם מאובדן הראייה כהפרעת אישיות המהווה מחסום בפני הורות תקינה, ולא כתגובה רגשית מובנת למצב בריאותי מתדרדר. משם, נעשה צעד נוסף: בית המשפט איחד למעשה בין מידת האחריות של האב לזו של האם, וקבע שהתא המשפחתי הטבעי, כפי שהוא מתפקד, אינו מסוגל להעניק לילדים את המינימום הדרוש לגידולם. כך, אף שהאב תפקד באופן שונה מהאם, הוא נשפט כחלק מאותה יחידה משפחתית כושלת.
האב שפנה בעצמו לרשויות כדי להגן על ילדיו
המחקר מדגיש פרט חשוב: האב עצמו הוא זה שפנה לרשויות בבקשה לסדר את שלושת הילדים הראשונים מחוץ לבית, לאחר שהתלונן במשך זמן רב על יחס שלילי ואף אלימות מצד האם כלפי הבת הבכירה. כלומר, האב פעל באופן אקטיבי כדי להגן על ילדיו. עם זאת, הדאגה הזו והצעדים שנקט לא זכו להערכה בהחלטת בית המשפט, שראתה בשני ההורים גורם משותף לכישלון המשפחתי.
המלצה שלא יושמה במלואה
המומחית בתיק המליצה על אימוץ פתוח כלפי האב, כלומר על שימור קשר בינו לבין הילדים, אך המחקר מציין שההמלצה הזו לא נבחנה כלפי האב לבדו, בנפרד מהאם, אף שלא היה ספק שמדובר בהורה דואג, אכפתי ואוהב. אפילו שופט מיעוט בערכאה קודמת באותו עניין, השופט בייסקי, ציין בפסק דינו את ניסיונו של האב לטפל בבנותיו כמיטב יכולתו, ואת הקשר הרגשי העז שהוא המשיך לשמור עימן גם לאחר שהוצאו מהבית. ובכל זאת, גם השופט בייסקי הגיע למסקנה שרבים לא נעשו מצד האב, ככל הנראה משום שלא יכול היה.
מה עולה מהמקרה הזה
המקרה ממחיש נקודה שחשוב שהורים ואנשי מקצוע ילמדו ממנה: כשמוגבלות של הורה אחד מוגדרת כגורם לחוסר מסוגלות הורית, ההגדרה הזו עלולה להשליך גם על ההורה השני, גם אם הוא מתפקד ומגן על ילדיו בפועל. הפרדה ברורה בין המסוגלות ההורית של כל הורה בנפרד, ולא התייחסות אליהם כיחידה אחת, היא צעד שהמחקר מציע לשקול בהליכים כאלה.
שאלות נפוצות
למה נפגעה ההורות של האב אם הבעיה יוחסה בעיקר לאם?
לפי המחקר, כשעיוורונה של האם נתפס כמקור לחוסר מסוגלות הורית, התפיסה השלילית הזו הושלכה גם על האב, והוא לא נבחן בנפרד ממנה, אף שהיה מעורב בחיי הילדים ואף פנה בעצמו לרשויות כדי להגן עליהם (עמוד 15 במסמך).
האם ההמלצה על אימוץ פתוח כלפי האב יושמה בפועל?
לפי המקרה שנדון במחקר, ההמלצה המקצועית על אימוץ פתוח כלפי האב, שהיה אמור לשמר את הקשר בינו לבין הילדים, לא נבחנה כלפיו לבדו במסגרת ההחלטה הסופית (עמוד 15 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888