אימוץ כפוי של ילדי הורים עם מוגבלות: איך החוק בישראל עובד
איך חוק אימוץ ילדים וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מתייחסים, הלכה למעשה, להורים עם מוגבלות בהליכי אימוץ כפוי.
עובדות מהירות
- סעיף 13(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קובע כי אפשר להכריז על ילד בר אימוץ כאשר ההורה אינו מסוגל לטפל בו כראוי ואין סיכוי שהמצב ישתנה בעתיד הנראה לעין, גם אם תוצע לו תמיכה כלכלית או טיפולית סבירה (עמודים 2 עד 3 במסמך).
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, אינו כולל סעיף המתייחס במפורש לזכות להורות. ישראל חתומה על האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות (CRPD), שסעיף 23 בה מדגיש את זכותם של אנשים עם מוגבלות להקים משפחה ולגדל ילדים, אך יישום עקרונות אלו בפסיקה הישראלית אינו עקבי (עמוד 4 במסמך).
- באבחון התפקוד ההורי מעורבים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ורופאים, האחראים להמליץ לבית המשפט אם יש הצדקה להכרזה על הילד כבר אימוץ. כשיש מחלוקת בין אנשי המקצוע, למשל בין חוות דעת פסיכיאטרית לפסיכולוגית, החוק אינו קובע מנגנון מוסדר לפתרונה, ובית המשפט הוא שמחליט איזו חוות דעת להעדיף (עמוד 4 במסמך).
- מאז הקמת בתי המשפט לענייני משפחה בשנת 1995 עברה סמכות הדיון בתיקי אימוץ מבתי משפט השלום לערכאה זו, אך ערעורים על החלטותיהם ממשיכים להגיע לבתי המשפט המחוזיים ולבית המשפט העליון (עמוד 4 במסמך).
- ברירת המחדל בחוק הישראלי היא אימוץ סגור, המנתק כל קשר בין הילד להוריו הביולוגיים, אלא אם כן בית המשפט מורה על אימוץ פתוח, או אימוץ עם קשר, המאפשר קשר מוגבל כמו פגישות, שיחות טלפון, מכתבים או עדכונים מההורים המאמצים (עמוד 4 במסמך).
לפני שבוחנים מקרים ספציפיים, חשוב להבין את המסגרת המשפטית שבתוכה מתקבלות ההחלטות על אימוץ כפוי בישראל. מחקר שהתפרסם בכתב העת ביטחון סוציאלי בוחן איך שני חוקים מרכזיים, חוק אימוץ ילדים וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נפגשים, או לא נפגשים, כשמדובר בהורה עם מוגבלות.
מתי אפשר להכריז על ילד בר אימוץ
סעיף 13(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קובע שאפשר להכריז על ילד בר אימוץ כשההורה אינו מסוגל לטפל בו כראוי, ואין סיכוי שהמצב ישתנה בעתיד הנראה לעין, גם אם תוצע לו תמיכה כלכלית או טיפולית סבירה. החוק עצמו אינו מזכיר מוגבלות כעילה נפרדת, אבל הניסוח הרחב של הסעיף מאפשר, הלכה למעשה, לייחס לחוסר מסוגלות הורית סיבות שקשורות במוגבלות.
הפער בחוק שוויון הזכויות
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, נועד להבטיח שוויון רחב לאנשים עם מוגבלות, אבל אין בו סעיף שמתייחס במפורש לזכות להורות. ישראל אמנם חתומה על האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, ה-CRPD, שסעיף 23 בה מדגיש את זכותם של אנשים עם מוגבלות להקים משפחה ולגדל ילדים. אלא שלפי המחקר, פסיקות רבות בישראל אינן מתייחסות כלל לאמנה או לעקרונותיה, כך שהזכות המוצהרת הזו לא תמיד באה לידי ביטוי בפועל.
מי קובע מסוגלות הורית
בתהליך שמוביל להכרזה על ילד כבר אימוץ מעורבים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ורופאים, שתפקידם לאבחן את התפקוד ההורי ולהמליץ לבית המשפט. כשיש מחלוקת בין אנשי המקצוע, למשל כשחוות דעת פסיכיאטרית סותרת חוות דעת פסיכולוגית, החוק אינו קובע מנגנון מוסדר להכרעה, ובית המשפט הוא שבוחר איזו חוות דעת מקצועית להעדיף. המשמעות היא ששיקול הדעת השיפוטי, ולא רק הידע המקצועי, קובע בסופו של דבר את גורל המשפחה.
איזו ערכאה דנה בתיק
מאז הקמת בתי המשפט לענייני משפחה בשנת 1995 עברה סמכות הדיון בתיקי אימוץ מבתי משפט השלום לערכאה הייחודית הזו. עם זאת, ערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה ממשיכים להגיע לבתי המשפט המחוזיים, ולעיתים גם לבית המשפט העליון, כפי שקרה בכמה מהמקרים שנותחו במחקר.
אימוץ סגור מול אימוץ פתוח
נקודה מרכזית שחשוב להכיר: ברירת המחדל בחוק הישראלי היא אימוץ סגור, שמנתק לחלוטין כל קשר בין הילד להוריו הביולוגיים. מהרגע שהוחלט על אימוץ, ההורים והילד לא ייפגשו עוד, אלא אם בית המשפט מורה אחרת. בית המשפט יכול, במקרים מסוימים, להורות על אימוץ פתוח, המכונה גם אימוץ עם קשר, שמאפשר שמירה על קשר מוגבל, כמו פגישות, שיחות טלפון, מכתבים או עדכונים מההורים המאמצים. כפי שיוצג בהמשך הסדרה, ההחלטה אם להעניק אפשרות כזו, ולמי מבין ההורים, לא תמיד מתקבלת באופן אחיד.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אימוץ סגור לאימוץ פתוח בחוק הישראלי?
ברירת המחדל היא אימוץ סגור, שמנתק לגמרי את הקשר בין הילד להוריו הביולוגיים. בית המשפט יכול להורות, לעומת זאת, על אימוץ פתוח או אימוץ עם קשר, המאפשר שמירה על קשר מוגבל כמו פגישות או שיחות טלפון (עמוד 4 במסמך).
מי מחליט אם הורה עם מוגבלות כשיר לגדל את ילדו?
עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ורופאים מגישים חוות דעת לבית המשפט, ובית המשפט הוא שמחליט בסופו של דבר, כולל באילו מקרים להעדיף חוות דעת אחת על פני אחרת כשיש מחלוקת בין אנשי המקצוע (עמוד 4 במסמך).
האם האמנה הבין-לאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות מגנה על הזכות להורות?
סעיף 23 לאמנה, שישראל חתומה עליה, מדגיש את זכותם של אנשים עם מוגבלות להקים משפחה ולגדל ילדים, אך המחקר מציין שיישום עקרונות האמנה בפסיקה הישראלית אינו עקבי (עמוד 4 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888