אימהות עם מוגבלות נפשית או שכלית בבתי המשפט: ממצאי מחקר על אימוץ כפוי
מחקר על פסקי דין חושף כיצד מוגבלות נפשית או שכלית של אימהות משפיעה על החלטות בתי המשפט בהליכי אימוץ כפוי.
עובדות מהירות
- בתיק 3/14 הוכרזה תינוקת בת אימוץ בשל המוגבלות הנפשית שאימה, שאובחנה כסובלת מסכיזופרניה, התמודדה עימה, זאת אף שהאם סיימה תואר שני בהצטיינות ושירתה בצבא ההגנה לישראל (עמוד 12 במסמך).
- התינוקת נלקחה מהאם מיד לאחר הלידה, והשתיים לא נפגשו שוב מאחר שהצוות המקצועי סירב לכל בקשותיה של האם לראות את התינוקת. האב, שסבל מאותה מחלת נפש וויתר מיד על זכויות ההורות שלו, הורשה לעומת זאת לפגוש את התינוקת פעמיים (עמוד 12 במסמך).
- בית המשפט דחה את בקשת האם להיפגש עם בתה פעם אחת לצורך פרידה, בקובעו כי אין ולא היה כל קשר בין האם לקטינה, וזאת בניגוד לאב, שלא נאבק על ההורות ובכל זאת זכה למפגש (עמוד 12 במסמך).
- באותו פסק דין נכתב במפורש כי אין בית המשפט עוסק בטובתה של האם אלא בטובתה של הקטינה בלבד, קביעה המשקפת גישה שלפיה צרכיה ואינטרסים של האם עצמה אינם רלוונטיים להחלטה על אימוץ (עמוד 12 במסמך).
- במקרה נוסף שנדון בפסק דין 437/85, דיווח מקצועי של עובדת סוציאלית על אם עם מוגבלות שכלית התמקד בהופעתה החיצונית ובכישוריה במטבח, בעוד שהאב באותו מקרה נדון במונחים של יכולתו הכלכלית לפרנס את המשפחה (עמוד 14 במסמך).
מחקר שניתח תשעה פסקי דין ישראליים על אימוץ כפוי מצא דפוס חוזר: כשמדובר באם עם מוגבלות נפשית או שכלית, ההתייחסות המשפטית והמקצועית אליה נוטה להיות שונה, ולעיתים חמורה יותר, מזו שמקבל אב במצב דומה. שני מקרים שנותחו במחקר ממחישים את הפער הזה.
תיק 3/14: אם עם סכיזופרניה שלא הורשתה אפילו להיפרד מבתה
במקרה שנדון בתיק 3/14, תינוקת הוכרזה בת אימוץ בשל מוגבלות נפשית של אימה, שאובחנה כסובלת מסכיזופרניה. המחקר מדגיש שהאם סיימה תואר שני בהצטיינות ושירתה בצבא ההגנה לישראל, נתונים שבחברה הישראלית נחשבים סימנים לתפקוד גבוה ולאזרחות ראויה. עם זאת, התינוקת נלקחה ממנה מיד לאחר הלידה, והשתיים לא נפגשו שוב, כיוון שהצוות המקצועי סירב לכל בקשותיה של האם לראות את בתה.
יחס שונה לאב עם אותה מחלה
האב, שהתמודד עם אותה מחלת נפש, בחר לוותר מיד על זכויות ההורות שלו והסכים לאימוץ. דווקא לו, ולא לאם שנאבקה על הקשר עם בתה, אפשר בית המשפט להיפגש עם התינוקת, ואף פעמיים. כשהאם ביקשה, לכל הפחות, להיפגש עם בתה פעם אחת כדי להיפרד ממנה, בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק שאין ולא היה כל קשר בין האם לקטינה. בית המשפט הוסיף וקבע במפורש: אין אנו עוסקים בטובתה של האם אלא בטובתה של הקטינה, קביעה שלפי המחקר משקפת גישה שבה צרכיה ורגשותיה של האם עצמה נחשבים לא רלוונטיים כלל להחלטה.
תיק 437/85: כשהופעה חיצונית נכנסת לדוח מקצועי
במקרה אחר שנבחן במחקר, תיק 437/85, עובדת סוציאלית שדיווחה על אם עם מוגבלות שכלית התייחסה בהרחבה להופעתה החיצונית של האם ולשיפור בכישורי הבישול והניקיון שלה, ותיארה כיצד הבית הפך מסודר יותר עם הזמן. לעומת זאת, כשהדוח התייחס לאב באותו תיק, הוא נדון במונחים שונים לגמרי, של יכולתו הכלכלית לפרנס את המשפחה במקום עבודתו הקבוע.
מה זה מלמד
שני המקרים ממחישים תבנית שהמחקר מצביע עליה: אימהות עם מוגבלות נפשית או שכלית נבחנות פעמים רבות לפי סטנדרטים שונים מאלו שמיושמים על אבות, כולל התייחסות למראה חיצוני ולמיומנויות ביתיות שאינן נדרשות באותה מידה מהאב. הבנת התבנית הזו חשובה להורים עם מוגבלות המתמודדים עם הליכים דומים, ולעורכי דין ואנשי מקצוע שמלווים אותם.
שאלות נפוצות
האם אב ואם עם אותה מחלת נפש קיבלו יחס זהה בבית המשפט?
לא. בתיק 3/14 שני ההורים התמודדו עם אותה מחלת נפש, אך רק האב, שוויתר מיד על ההורות, הורשה לפגוש את התינוקת פעמיים, ואילו בקשת האם להיפגש עם בתה נדחתה (עמוד 12 במסמך).
האם דיווחים מקצועיים מתייחסים לאימהות ולאבות באותה צורה?
לפי אחד המקרים שנותחו במחקר, דיווח של עובדת סוציאלית על אם עם מוגבלות שכלית התמקד בהופעתה החיצונית ובכישוריה במטבח, בזמן שדיווח מקביל על האב באותו תיק עסק ביכולתו לפרנס את המשפחה (עמוד 14 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888