המחקר על הורים עם מוגבלות בהליכי אימוץ כפוי: איך הוא נערך
כך ניתחו החוקרות תשעה פסקי דין ישראליים על אימוץ כפוי של ילדי הורים עם מוגבלות, מ-1960 ועד 2017.
עובדות מהירות
- החוקרות ניתחו פסקי דין ישראליים על אימוץ כפוי באמצעות ניתוח תוכן נרטיבי ביקורתי המשלב גישה של הצטלבות מיקומי שוליים, כחלק ממחקר רחב יותר שבו נאספו כ-260 פסקי דין (עמוד 10 במסמך).
- החיפוש בוצע במאגרי המידע המשפטיים המרכזיים בישראל, נבו ותקדין, ואיתר פסקי דין המתייחסים במישרין לסעיף 11 לחוק אימוץ ילדים משנת 1960 או לסעיף 13 לחוק אימוץ ילדים משנת 1981, וכן פסקי דין שהשתמשו במונחים מסוגלות הורית, טובת הילד, הכרזת אימוץ והסכמת ההורים לאימוץ (עמוד 10 במסמך).
- מתוך עשרות פסקי דין שכללו הורה שלגביו צוינה בפסק הדין מוגבלות, נבחרו לצורך המחקר הנוכחי תשעה פסקי דין בלבד, שניתנו בכל הערכאות (בית משפט למשפחה, בית משפט מחוזי ובית המשפט העליון), מחקיקת חוק האימוץ בשנת 1960 ועד לשנת 2017 (עמוד 10 במסמך).
- מקרים שבהם תוארו הורים עם הפרעת אישיות גבולית או רמה קוגניטיבית נמוכה לא נכללו במדגם, והמחקר התמקד בפסקי דין עם תיאורים מפורטים על ההורים, כגון מקצוע, שיוך דתי, גיל, אתניות, סוג המוגבלות ומצב משפחתי (עמוד 10 במסמך).
- אמינות הניתוח הובטחה בכך שכל אחת מהחוקרות ניתחה בנפרד את פסקי הדין, ולאחר מכן נערך ביניהן דיון משותף על התפיסות העולות מהם (עמוד 11 במסמך).
לפני שמתייחסים לממצאים עצמם, שווה להבין איך בכלל אפשר לחקור נושא רגיש כמו אימוץ כפוי, שבו רוב פסקי הדין אינם פתוחים לציבור. המחקר שפורסם בביטחון סוציאלי מסביר בפירוט את שיטת העבודה שבה נעשה שימוש כדי להגיע לתשעה פסקי דין שמהם נבנו הממצאים.
מחקר גדול שממנו נבחר מדגם ממוקד
המחקר המוצג במאמר הוא חלק ממחקר רחב יותר, שבמסגרתו נאספו כ-260 פסקי דין הקשורים לאימוץ ילדים בישראל. מתוך המאגר הזה נבחרו כמה עשרות פסקי דין לפי קריטריונים שנקבעו מראש, ולבסוף, לצורך הניתוח הנרטיבי הביקורתי המוצג במאמר הנוכחי, צומצם המדגם לתשעה פסקי דין בלבד.
איך אותרו פסקי הדין הרלוונטיים
מכיוון שמספר הילדים המוכרזים בני אימוץ בישראל קטן יחסית, ורוב פסקי הדין בנושא אינם זמינים לציבור באופן חופשי, ביצעו החוקרות חיפוש שיטתי במאגרי המידע המשפטיים המרכזיים בישראל, נבו ותקדין. הן חיפשו פסקי דין המתייחסים במישרין לסעיף 11 לחוק אימוץ ילדים משנת 1960, או לסעיף 13 לחוק אימוץ ילדים משנת 1981, וכן פסקי דין שהשתמשו במונחים מקצועיים כמו מסוגלות הורית, טובת הילד, הכרזת אימוץ והסכמת ההורים לאימוץ.
הקריטריונים לבחירת תשעת המקרים
מתוך עשרות פסקי הדין שבהם צוינה מוגבלות של הורה, נבחרו לבסוף תשעה מקרים בלבד, שניתנו בכל הערכאות: בתי משפט למשפחה, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון, לאורך כל התקופה שבין חקיקת חוק האימוץ בשנת 1960 ועד לשנת 2017. הקריטריונים כללו מוגבלות מובהקת של ההורה, פיזית, שכלית או נפשית, דיון ישיר בקשר בין המוגבלות ליכולת ההורית, ותיאורים מפורטים מספיק לניתוח תוכן ביקורתי מעמיק, כולל מקצוע ההורה, שיוך דתי, גיל, אתניות, סוג המוגבלות ומצב משפחתי. מקרים שתוארו בהם הורים עם הפרעת אישיות גבולית או רמה קוגניטיבית נמוכה בלבד, ללא מוגבלות מובהקת נוספת, לא נכללו במדגם.
איך הובטחה אמינות הניתוח
כדי לוודא שהניתוח אינו מוטה מנקודת מבט אישית של חוקרת אחת, כל אחת מהחוקרות ניתחה בתחילה, ובאופן עצמאי, את תשעת פסקי הדין בנפרד. רק לאחר מכן נערך ביניהן דיון משותף על התפיסות שעלו מהניתוחים, כדי לגבש את הממצאים הסופיים שמוצגים במאמר. שיטה כזו, של ניתוח נרטיבי המתמקד בטקסט המלא של פסק הדין כיחידה שלמה, מאפשרת להתחקות אחר האופן שבו נבנים בפסק הדין קורות המשפחה, ההתרחשויות, חוות הדעת המקצועיות וההנמקות המשפטיות.
שאלות נפוצות
כמה פסקי דין נותחו במחקר?
המחקר הרחב אסף כ-260 פסקי דין, ומתוכם, לצורך הניתוח הנרטיבי הביקורתי המעמיק שהוצג במאמר, נבחרו תשעה פסקי דין בלבד שעמדו בכל קריטריוני המחקר (עמוד 10 במסמך).
אילו פסקי דין הוצאו מהמדגם?
מקרים שבהם תוארו הורים עם הפרעת אישיות גבולית או רמה קוגניטיבית נמוכה לא נכללו במדגם המחקר (עמוד 10 במסמך).
באילו מאגרי מידע השתמשו החוקרות לאיתור פסקי הדין?
החוקרות חיפשו במאגרי המידע המשפטיים המרכזיים בישראל, נבו ותקדין, פסקי דין הקשורים לסעיפי חוק האימוץ ולמונחים כמו מסוגלות הורית וטובת הילד (עמוד 10 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888