איחור של שנתיים באבחון סרטן כליה באסף הרופא: בית המשפט פסק פיצויים של 7.7 מיליון שקל, יחד עם הוצאות והגיעו לכ-9.5 מיליון שקל
פסיקה אמיתית מבית המשפט המחוזי בתל אביב הראתה איך בית המשפט מחשב פיצוי בתביעת רשלנות רפואית כשלתובע יש גם מחלות רקע לא קשורות, ולמה אבדן סיכויי החלמה מעל 50 אחוז מזכה בפיצוי מלא.
עובדות מהירות
- בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ארנה לוי, קבע ביום 11.5.2023 כי המדינה, כבעלת בית החולים אסף הרופא, התרשלה כלפי מטופל בן 53, הנדסאי בניין ומנהל רכש ומכרזים בחברת בנייה (תיק ת"א 53623-05-17).
- באוגוסט 2012 הופנה התובע לבית החולים בשל כאבי בטן, עבר בדיקת סי.טי שבה נמצא ממצא חשוד בכליה שמאל, ובסיכום הבדיקה הומלץ על בדיקת אולטרסאונד חוזרת וממוקדת. הבדיקה החוזרת לא בוצעה, וגם לא נכללה בהוראות שקיבל התובע עם שחרורו מבית החולים.
- רק כעבור כשנתיים, כשביצע בדיקת סי.טי נוספת, התגלה שהגידול בכליה גדל משמעותית. בדצמבר 2014 נכרתה כליתו השמאלית, בשנת 2015 הוגדר כחולה בשלב 4, ובשנים שלאחר מכן עבר ניתוחים נוספים וטיפולים אונקולוגיים בעקבות גרורות בריאות, בעצמות ובלב.
- שני המומחים הרפואיים בתיק, גם מומחה התביעה וגם מומחה ההגנה, קבעו כי אבדן סיכויי ההחלמה של התובע בשל האיחור באבחון עולה על 50 אחוז (79 אחוז לפי האחד, 95 אחוז לפי השני), ולכן, לפי ההלכה הפסוקה בנושא אבדן סיכויי החלמה, הוא זכאי לפיצוי מלא על נזקיו ולא לפיצוי יחסי בלבד.
- מומחה ההגנה טען שמחלות רקע של התובע שאינן קשורות לסרטן, ובהן אירוע לב חריף בגיל 41 עם צורך בהחייאה ובהשתלת קוצב דפיברילטור, הפרעות קצב, נטייה לקרישיות יתר ויתר לחץ דם, היו מקצרות את תוחלת חייו ב-24 שנה בכל מקרה. השופטת לוי קיבלה שיש להביא בחשבון מחלות רקע אלה, אך קבעה שהן מקצרות את תוחלת חייו ב-12 שנה בלבד, עד גיל 71.
- השופטת פסקה לתובע פיצוי כולל של כ-7.7 מיליון שקל, הכולל הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, פיצוי על כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, והוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי, בתוספת 1.8 מיליון שקל שכר טרחת עורך דין ו-130 אלף שקל הוצאות משפט, כך שסך כל התשלום שהמדינה חויבה בו הגיע לכ-9.5 מיליון שקל.
מטופל שהגיע לבית החולים אסף הרופא עם כאבי בטן גילה כעבור שנתיים שממצא חשוד שנצפה בבדיקת סי.טי מעולם לא טופל כראוי. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שבית החולים התרשל, ופסק לו פיצוי של 7.7 מיליון שקל, תוך שהוא דן גם בשאלה איך משפיעות מחלות רקע לא קשורות על גובה הפיצוי.
מה קרה
באוגוסט 2012 הופנה התובע, הנדסאי בניין בן 53 שעבד כמנהל רכש ומכרזים בחברת בנייה, לבית החולים אסף הרופא בשל כאבי בטן חזקים. הוא עבר בירור ואושפז למעקב, ובמסגרת בדיקת סי.טי נמצא ממצא בכליה השמאלית. בסיכום הבדיקה הומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד חוזרת וממוקדת לכליה, וההמלצה הועברה לרופא המטפל. התובע שוחרר למחרת לביתו, אך בדיקת האולטרסאונד החוזרת לא בוצעה, וגם לא נכללה בהמלצות ההמשך שקיבל עם שחרורו.
הגילוי שהגיע באיחור
רק כעבור כשנתיים, כשהתובע ביצע בדיקת סי.טי נוספת בשל כאבים שחזרו, התברר שהגוש בכליה גדל משמעותית. בדצמבר 2014 הוא עבר ניתוח לכריתת הכליה השמאלית, ובניתוח נמצא שהגידול כבר הגיע לאגן הכליה. בשנת 2015 הוגדר כחולה בשלב 4, ובשנים שלאחר מכן עבר ניתוחים נוספים להסרת גרורות בריאה ובלב, וטיפולים אונקולוגיים חוזרים ונשנים שהופסקו מספר פעמים בשל תופעות לוואי.
אבדן סיכויי החלמה מעל 50 אחוז
מומחה מטעם התביעה קבע שאילו בוצעה בדיקת האולטרסאונד החוזרת כפי שהומלץ, הגידול היה מתגלה ומטופל כבר ב-2012. השאלה המשפטית המרכזית הייתה האם האיחור באבחון פגע בסיכויי ההחלמה של התובע ביותר מ-50 אחוז, שכן לפי ההלכה הפסוקה פגיעה בהסתברות כזו מזכה בפיצוי מלא על מלוא הנזק, ולא רק בפיצוי יחסי. מומחה התביעה העריך את הפגיעה בסיכויי ההחלמה ב-79 אחוז, ואילו מומחה ההגנה עצמו, לפי נתוני שרידות שהציג, הגיע להערכה של 95 אחוז. השופטת ארנה לוי קבעה כי משתי חוות הדעת שבתיק עולה שהפגיעה עולה על 50 אחוז, ולכן התובע זכאי לפיצוי מלא על נזקיו.
איך הושפעו מחלות הרקע על גובה הפיצוי
הנתבעת טענה שלתובע היה עבר רפואי מורכב שאינו קשור לסרטן: בגיל 41 הוא עבר אירוע לב חריף עם הפרעת קצב, נזקק להחייאה ולהשתלת קוצב דפיברילטור, היה מעשן כבד וסבל מיתר לחץ דם. לפי מומחה ההגנה, בשל כל אלה תוחלת חייו הייתה מתקצרת ב-24 שנה גם לולא הסרטן. השופטת לוי קיבלה שיש להביא בחשבון את מחלות הרקע הללו, אך לאחר בחינת העדויות הרפואיות קבעה שקיצור תוחלת החיים בגינן עומד על 12 שנה בלבד, כך שתוחלת חייו הצפויה, ללא קשר לסרטן, היא עד גיל 71.
הפיצוי שנפסק
בהתבסס על חישוב זה, פסקה השופטת לוי פיצוי של כ-1.7 מיליון שקל על הפסדי שכר לעבר, 212 אלף שקל הפסדי פנסיה, 40 אלף שקל פיצוי על ניצול ימי מחלה, כ-2.9 מיליון שקל ו-1.2 מיליון שקל הפסדי שכר לעתיד בשתי תקופות שונות בתוספת 515 אלף שקל הפסדי פנסיה, 700 אלף שקל עבור כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, ו-400 אלף שקל הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי, לעבר ולעתיד. סך כל הפיצוי שהמדינה חויבה בו עמד על כ-7.7 מיליון שקל, בתוספת 1.8 מיליון שקל שכר טרחת עורך דין ו-130 אלף שקל הוצאות משפט, כך שסך הכל שולם סכום המוערך בכ-9.5 מיליון שקל.
מה המשמעות עבורכם
אם גיליתם שבדיקת המשך שהומלצה לכם בבית חולים מעולם לא בוצעה, או שהמלצה חשובה לא נכללה בהוראות השחרור שקיבלתם, כדאי לבקש את מלוא התיק הרפואי ולברר את הפער בהקדם. גם אם יש לכם מחלות רקע או נכויות לא קשורות, זה לא אומר אוטומטית שתקבלו פיצוי נמוך: בית המשפט בוחן בנפרד איזה חלק מהפגיעה בתוחלת החיים ובתפקוד נובע מהמחלות הקודמות, ואיזה חלק נובע מהרשלנות הנטענת. לעזרה בבירור הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה זה "אבדן סיכויי החלמה" ולמה זה חשוב בתביעת רשלנות רפואית?
זו הלכה שלפיה גם אם לא ניתן לקבוע בוודאות שרשלנות רפואית היא זו שגרמה לכל הנזק, אבדן הסיכוי להחלים או לקבל טיפול מוקדם ויעיל יותר הוא בפני עצמו נזק בר פיצוי. אם חוות הדעת הרפואיות קובעות שהפגיעה בסיכויי ההחלמה עולה על 50 אחוז, הפסיקה קובעת שמגיע פיצוי מלא על כלל הנזק ולא רק פיצוי יחסי.
יש לי כבר מחלות רקע או נכויות. זה אומר שאקבל פחות פיצוי אם אסבול מרשלנות רפואית נוספת?
לא בהכרח. בית המשפט בוחן בנפרד כמה מתוחלת החיים שלכם הושפעה כבר ממחלות הרקע שלכם, לפני הרשלנות הנטענת, וכמה ממנה הושפעה ספציפית מהרשלנות עצמה. במקרה הזה בית המשפט קיבל שיש להביא בחשבון את מחלות הרקע של התובע, אבל בחן את העדויות הרפואיות הקונקרטיות וקבע קיצור תוחלת חיים נמוך בהרבה ממה שהנתבעת טענה, ועדיין פסק לתובע פיצוי מלא על נזקי הרשלנות.
מה עושים אם מתגלה שבדיקת המשך שהרופאים המליצו עליה בבית החולים מעולם לא בוצעה?
חשוב לתעד זאת מיד: לבקש את מלוא התיק הרפואי, כולל סיכום האשפוז וההמלצות שנרשמו בו, ולבדוק מול רופא המשפחה אם הסיכום בכלל הגיע אליו. ברגע שמתגלה פער בין מה שהומלץ למה שבוצע בפועל, ובפרט אם הוא גרם לאיחור באבחון או בטיפול, כדאי להיוועץ בעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בהקדם, גם בגלל תקופת ההתיישנות החלה על תביעות כאלה.
איך בית המשפט חישב את הפסדי השכר לעתיד במקרה הזה?
השופטת חילקה את תקופת הפסדי השכר העתידיים לשתי תקופות: מהיום ועד למועד תוחלת החיים שקבעה בעקבות מחלות הרקע, ולאחר מכן תקופה נוספת עד גיל הפרישה הצפוי, המחושבת לפי שיטת הידות המקובלת בפסיקה, בתוספת הפסדי פנסיה יחסיים לכל אחת מהתקופות.
הנתבעת בתיק הזה הייתה המדינה. זה משנה משהו לגבי אופן הגשת התביעה?
כן, כשמדובר בבית חולים ממשלתי כמו אסף הרופא, התביעה מוגשת נגד מדינת ישראל כבעלת בית החולים, ולא נגד הרופאים כיחידים. זה לא משנה את העקרונות של דיני הרשלנות הרפואית עצמם, אבל חשוב לוודא מי הנתבע הנכון כבר בכתב התביעה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888